׳אראנו נפלאות׳ - הראיה השנייה למי שכבר ראה
בשלח · ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא · מאמר 15 · פיסקה 13 · דף נד ע"ב
לשון הזוהר
וְעַל דָּא תָּנֵינָן, מֹשֶׁה זַמִּין לְמֵימָר שִׁירָתָא לְזִמְנָא דְּאָתֵי. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּכְתִּיב, ׳כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת׳ (מיכה ז, טו). אַרְאֶנּוּ, אַרְאֶךָ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא אַרְאֶנּוּ מַמָּשׁ, לְמַאן דְּחָמָא בְּקַדְמִיתָא, יֶחמֵי לֵיהּ תִּנְיָינוּת, וְדָא הוּא אַרְאֶנּוּ, וּכְתִיב ׳אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלהִים׳ (תהילים נ, כג), וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי - וּכְדֵין ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהו"ה׳.
תרגום
וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, מֹשֶׁה עָתִיד לוֹמַר שִׁירָה לֶעָתִיד לָבֹא. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳כִּימֵי צֵאתְךְ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת׳ (מיכה ז, טו) - אַרְאֶנּוּ? אַרְאֶךְ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא אַרְאֶנּוּ מַמָּשׁ, לְמִי שֶׁרָאָה בַּתְּחִלָּה - יִרְאֶה פַּעַם שְׁנִיָּה. וְזֶהוּ אַרְאֶנּוּ. וְכָתוּב ׳אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים׳ (תהלים נ, כג), וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי - וְאָז, ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה׳ (שמות טו, א) - הַ אֶת לַה'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא תנינן, משה זמין למימר שירתא לזמנא דאתי. מאי טעמא. בגין דכתיב, ׳כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׳ (מיכה ז, טו). אראנו, אראך מבעי ליה. אלא אראנו ממש, למאן דחמא בקדמיתא, יחמי ליה תניינות, ודא הוא אראנו, וכתיב ׳אראנו בישע אלהים׳ (תהילים נ, כג), ואראהו בישועתי - וכדין ׳אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהו"ה׳.
התרגום: ועל זה שנינו, משה עתיד לומר שירה לעתיד לבא. מה הטעם? משום שכתוב ׳כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׳ (מיכה ז, טו) - אראנו? אראך היה צריך להיות! אלא אראנו ממש, למי שראה בתחלה - יראה פעם שניה. וזהו אראנו. וכתוב ׳אראנו בישע אלהים׳ (תהלים נ, כג), ואראהו בישועתי - ואז, ׳אז ישיר משה ובני ישראל את השירה׳ (שמות טו, א) - ה את לה'.
מן המפרשים
אור יקר: את השירה הזאת לה׳ כדי שתתקן קומי לשון נקבה.
הסולם: ועל דא תנינן וכו': ועל כן למדנו, משה עתיד לומר שירה לעתיד לבא. מהו הטעם. משום שכתוב, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות . שואל. אראנו, אראך היה צריך לומר. ומשיב. אלא אראנו ממש, שמי שראה בתחילה, דהיינו משה, יראה שנית, וזה הוא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: