ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 14: ׳וירא ישראל את היד הגדולה׳ - זכות האבות וחיזוק לב פרעה › פיסקה 12 (נג ע"א)

יעקב הרואה בפועל את היד הגדולה בגאולה

בשלח · ׳וירא ישראל את היד הגדולה׳ - זכות האבות וחיזוק לב פרעה · מאמר 14 · פיסקה 12 · דף נג ע"א

לשון הזוהר

וְהַהוּא יוֹמָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, סָלִיק לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיַעֲקֹב, וְאָמַר לֵיהּ, קוּם, חָמֵי בְּפוּרְקָנָא דִבְרָךְ, דְּכַמָּה חֵילִין וּגְבוּרָאן עֲבָדִית לְהוּ, וְיַעֲקֹב הֲוָה תַּמָן, וְחָמָא כֹּלָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה׳.

תרגום

וְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הֶעֱלָה הקב"ה אֶת יַעֲקֹב וְאָמַר לוֹ, קוּם תִּרְאֶה בִּגְאֻלַּת בָּנֶיךְ, שֶׁכַּמָּה חֲיָלוֹת וּגְבוּרוֹת עָשִׂיתִי לָהֶם. וְיַעֲקֹב הָיָה שָׁם וְרָאָה אֶת הַכֹּל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה׳ (שמות יד, לא).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וההוא יומא דנפקו ישראל ממצרים, סליק ליה קודשא בריך הוא ליעקב, ואמר ליה, קום, חמי בפורקנא דברך, דכמה חילין וגבוראן עבדית להו, ויעקב הוה תמן, וחמא כלא, הדא הוא דכתיב ׳וירא ישראל את היד הגדולה׳.

התרגום: ואותו יום שיצאו ישראל ממצרים, העלה הקב"ה את יעקב ואמר לו, קום תראה בגאלת בניך, שכמה חילות וגבורות עשיתי להם. ויעקב היה שם וראה את הכל. זהו שכתוב ׳וירא ישראל את היד הגדלה׳ (שמות יד, לא).

מן המפרשים

הסולם: וההוא יומא דנפקו וכו': וביום ההוא שיצאו ישראל ממצרים, העלה הקדוש ב"ה את יעקב ואמר לו, קום ראה בגאולה של בניך, שכמה כחות וגבורות עשיתי להם. ויעקב היה שם וראה הכל. ז"ש, וירא ישראל את היד הגדולה.

אור יקר: ויעקב הוה תמן שלא ור׳ חזקיה אמר אברהם ומלת בפניו דייקא טעמא דכתי׳ ויפול, והטעם שהוא תמה על בן א/ אמר לו ׳הב״ה תראה כל הבנים, ויעקב לא נצטער על זה וגם יצחק, לכך קם אברהם שנצטער לראותם, ואין שעה ראויה לראות ישראל אלא בשעתא דנפקו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: