שלושת פחדי יעקב - הבטחת הקבורה וראיית הגאולה
בשלח · ׳וירא ישראל את היד הגדולה׳ - זכות האבות וחיזוק לב פרעה · מאמר 14 · פיסקה 11 · דף נג ע"א
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ ׳כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם׳. אָמַר לֵיהּ, דָּחִילְנָא דִּי יְשִׁיצוּן בָּנַי. אָמַר לֵיהּ, ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה׳ - אָמַר לֵיהּ תּוּ דָּחִילְנָא, דְּלָא אַזְכֵּי לְאִתְקַבְּרָא בֵּינִי אֲבָהָתַי, וְלָא אַחְמֵי פּוּרְקָנָא דְּבָנַי, וּגְבוּרָאן דְּתַעְבִיד לְהוּ. אָמַר לֵיהּ, ׳וְאָנֹכִי אֲעַלְךָ גַּם עָלה׳ - אַעַלְךָ לְאִתְקַבְּרָא בְּקִבְרֵי אֲבָהָתָךְ. ׳גַּם עָלֹה׳, לְמֵחֱמֵי פּוּרְקָנָא דִבְרָךְ, וּגְבוּרָאן דְּאַעֲבִיד לְהוּ.
תרגום
אָמַר לוֹ, ׳כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךְ שָׁם׳ (בראשית מו, ג). אָמַר לוֹ, אֲנִי פּוֹחֵד שֶׁיִּכְלוּ בָנַי. אָמַר לוֹ, ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךְ מִצְרַיְמָה׳ (בראשית מו, ד) - אָמַר לוֹ, עוֹד אֲנִי פּוֹחֵד - שֶׁלֹּא אֶזְכֶּה לְהִקָּבֵר בֵּין אֲבוֹתַי וְלֹא אֶרְאֶה אֶת גְּאֻלַּת בָּנַי וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁתַּעֲשֶׂה לָהֶם. אָמַר לוֹ, ׳וְאָנֹכִי אַעַלְךְ גַם עָלֹה׳ - אַעַלְךְ - לְהִקָּבֵר בְּקִבְרֵי אֲבוֹתֶיךְ. ׳גַם עָלֹה׳ - לִרְאוֹת אֶת גְּאֻלַּת בָּנֶיךְ וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁאֶעֱשֶׂה לָהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה ׳כי לגוי גדול אשימך שם׳. אמר ליה, דחילנא די ישיצון בני. אמר ליה, ׳אנכי ארד עמך מצרימה׳ - אמר ליה תו דחילנא, דלא אזכי לאתקברא ביני אבהתי, ולא אחמי פורקנא דבני, וגבוראן דתעביד להו. אמר ליה, ׳ואנכי אעלך גם עלה׳ - אעלך לאתקברא בקברי אבהתך. ׳גם עלה׳, למחמי פורקנא דברך, וגבוראן דאעביד להו.
התרגום: אמר לו, ׳כי לגוי גדול אשימך שם׳ (בראשית מו, ג). אמר לו, אני פוחד שיכלו בני. אמר לו, ׳אנכי ארד עמך מצרימה׳ (בראשית מו, ד) - אמר לו, עוד אני פוחד - שלא אזכה להקבר בין אבותי ולא אראה את גאלת בני והגבורות שתעשה להם. אמר לו, ׳ואנכי אעלך גם עלה׳ - אעלך - להקבר בקברי אבותיך. ׳גם עלה׳ - לראות את גאלת בניך והגבורות שאעשה להם.
מן המפרשים
אור החמה: א"ל כי לגוי גדול אשימך שם ואדרבה א"א להיות גוי גדול אלא שם די ישצון בגלותא שהקליפות גוזרות על ישראל שמדות אם לא ששכינה שומרם והיא מבטלת כחות החיצוני' ונותנת כח לישראל לסבול הגזרות ואנכי ארד.
הסולם: אמר ליה כי לגוי גדול וגו': אמר לו מתירא אני שיכלו את בני. אמר לו אנכי ארד עמך מצרימה. אמר לו שוב, מתירא אני שלא אזכה להקבר בין אבותי ולא אראה הגאולה של בני, והגבורות שתעשה להם. אמר לו, ואנכי אעלך גם עלה. אעלך, להקבר בקבר…
אור יקר: כי לגוי גדול אשימך שם ואדרבא אי אפשר להיות גוי גדול אלא שם. די ישצון בגלותא שהקליפות גוזרות על ישראל שמדות אם לא ששכינה שומרם והיא מבטלת כהות החצונים, ונותנת כה לישראל לסבול הגזירות, והיינו אנכי ארד.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: