׳איש האלהים הרפה לה׳ - מקומו האמיתי שלא כבעיר
בשלח · ׳ויהי בשלח פרעה את העם׳ - מתפילת חבקוק ועד ריפוי רוח ישראל ביציאתם · מאמר 1 · פיסקה 14 · דף מד ע"ב
לשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלהִים הַרְפֵּה לָהּ׳ - מַאי שְׁנָא הָכָא דְּאָמַר ׳אִישׁ הָאֱלֹהִים׳, וְכַד הֲוָה בְּמָתָא אֱלִישָׁע. אֶלָּא הָכָא וַדַּאי ׳אִישׁ הָאֱלהִים׳, דְּהָכָא (ס"א הוא) חַזָא דּוּכְתֵּיהּ, וְלָא בְּמָתָא, וְלָא בְּשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ בְּנִי נְבִיאֵי קָמֵיהּ.
תרגום
׳וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הַרְפֵּה לָהּ׳ (מלכים ב ד, כז) - מַה שּׁוֹנֶה כָּאן שֶׁאָמַר אִישׁ הָאֱלֹהִים, וּכְשֶׁהָיָה בָּעִיר אֱלִישָׁע? אֶלָּא כָּאן וַדַּאי אִישׁ הָאֱלֹהִים, שֶׁכָּאן (הוּא) מְקוֹמוֹ וְלֹא בָּעִיר, וְלֹא בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים לְפָנָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויאמר איש האלהים הרפה לה׳ - מאי שנא הכא דאמר ׳איש האלהים׳, וכד הוה במתא אלישע. אלא הכא ודאי ׳איש האלהים׳, דהכא (ס"א הוא) חזא דוכתיה, ולא במתא, ולא בשעתא דהוו בני נביאי קמיה.
התרגום: ׳ויאמר איש האלהים הרפה לה׳ (מלכים ב ד, כז) - מה שונה כאן שאמר איש האלהים, וכשהיה בעיר אלישע? אלא כאן ודאי איש האלהים, שכאן (הוא) מקומו ולא בעיר, ולא בשעה שהיו בני הנביאים לפניו.
מן המפרשים
הסולם: ויאמר איש האלקים וגו': שואל. מה השינוי כאן שקראו הכתוב איש האלקים, וכאשר היה בעיר קראו אלישע. ומשיב. אלא כאן ודאי הוא איש האלקים, כי כאן הוא מקומו, ולא בעיר, ולא בשעה שהיו בני הנביאים לפניו. וע"כ לא נקרא שם איש האלקים אלא אלישע.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: