ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 54: חטא אדה"ר › פיסקה 21 (נג ע"ב)

כשחטא אדם וכשחטא שלמה - המשיכו עליהם מינים רעים ופחדו מהם

בראשית · חטא אדה"ר · מאמר 54 · פיסקה 21 · דף נג ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזִי, כֵּיוָן דְּחָב אָדָם אַמְשִׁיךְ עֲלֵיהּ כַּמָּה זַיְינִין בִּישִׁין וְכַמָּה גַּרְדִּינֵי נִמוּסִין, וְדָחִיל מִכֻּלְּהוּ וְלָא יָכִיל לְקַיְימָא עֲלַיְיהוּ. שְׁלֹמֹה יָדַע חָכְמְתָא עִלָּאָה, וְשַׁוִּי לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִטְרָא דְמַלְכוּתָא וַהֲווּ דָּחֲלוּ מִנֵּיהּ כָּל עָלְמָא, כֵּיוָן דְּחָב אַמְשִׁיךְ עֲלֵיהּ כַּמָּה זַיְינִין בִּישִׁין וְכַמָּה גַּרְדִּינֵי נִמוּסִין וְדָחִיל מִכֻּלְּהוּ, וּכְדֵין יְכִילוּ לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ וּמָה דַּהֲוָה בִּידֵיהּ נָטְלוּ מִנֵּיהּ. וְעַל דָּא, בְּמָה דְּאָזִיל בַּר נָשׁ וּבְהַהוּא אָרְחָא דְּאִתְדַּבַּק בֵּיהּ הָכִי מָשִׁיךְ עֲלֵיהּ חֵילָא מְמַנָּא דְּאָזִיל לְקִבְלֵיהּ, כָּךְ אָדָם הֲוָה מָשִׁיךְ עֲלֵיהּ חֵילָא אַחֲרָא מְסָאַב דְּסָאִיב לֵיהּ וּלְכָל בְּנֵי עָלְמָא.

תרגום

בֹּא ורְאֵה, כֵּיוָן שֶׁאָדָם חָטָא, הִמְשִׁיךְ עָלָיו כַּמָּה מִינִים רָעִים וְכַמָּה בַּעֲלֵי דִינִים, וּפָחַד מִכֻּלָּם וְלֹא יָכַל לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם. שְׁלֹמֹה יָדַע חָכְמָה עֶלְיוֹנָה, וְשָׂם לוֹ הקב"ה עֲטֶרֶת מַלְכוּת, וְהָיוּ פּוֹחֲדִים מִמֶּנּוּ כָּל הָעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁחָטָא, הִמְשִׁיךְ עָלָיו כַּמָּה מִינִים רָעִים וְכַמָּה בַּעֲלֵי דִינִים, וּפָחַד מִכֻּלָּם, וְאָז יָכְלוּ לְהָרַע לוֹ. וּמַה שֶּׁהָיָה בְּיָדוֹ לָקְחוּ מִמֶּנּוּ. וְעַל זֶה, בְּמַה שֶּׁהוֹלֵךְ בֶּן אָדָם וּבְאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ שֶׁנִּדְבָּק בָּהּ, כָּךְ מוֹשֵׁךְ עָלָיו כֹּחַ מְמֻנֶּה שֶׁהוֹלֵךְ כְּנֶגְדּוֹ. כָּךְ אָדָם הָיָה מוֹשֵׁךְ עָלָיו כֹּחַ טָמֵא אַחֵר שֶׁטִּמֵּא אוֹתוֹ וְאֶת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, כיון דחב אדם אמשיך עליה כמה זיינין בישין וכמה גרדיני נמוסין, ודחיל מכלהו ולא יכיל לקיימא עלייהו. שלמה ידע חכמתא עלאה, ושוי ליה קודשא בריך הוא עטרא דמלכותא והוו דחלו מניה כל עלמא, כיון דחב אמשיך עליה כמה זיינין בישין וכמה גרדיני נמוסין ודחיל מכלהו, וכדין יכילו לאבאשא ליה ומה דהוה בידיה נטלו מניה. ועל דא, במה דאזיל בר נש ובההוא ארחא דאתדבק ביה הכי משיך עליה חילא ממנא דאזיל לקבליה, כך אדם הוה משיך עליה חילא אחרא מסאב דסאיב ליה ולכל בני עלמא.

התרגום: בא וראה, כיון שאדם חטא, המשיך עליו כמה מינים רעים וכמה בעלי דינים, ופחד מכלם ולא יכל לעמד עליהם. שלמה ידע חכמה עליונה, ושם לו הקב"ה עטרת מלכות, והיו פוחדים ממנו כל העולם. כיון שחטא, המשיך עליו כמה מינים רעים וכמה בעלי דינים, ופחד מכלם, ואז יכלו להרע לו. ומה שהיה בידו לקחו ממנו. ועל זה, במה שהולך בן אדם ובאותה הדרך שנדבק בה, כך מושך עליו כח ממנה שהולך כנגדו. כך אדם היה מושך עליו כח טמא אחר שטמא אותו ואת כל בני העולם.

מן המפרשים

אור החמה: בההוא אורח' דאתדבק הוא מושך עליו הקליפה ונכנס בטומא'. וכחות הטומאה כנגד אלו שהוא מושך עליו באים להענישו מדה כנגד מדה וכן היה ענין שלמה. וכן אדם שהוא משך אלו ונמשכו לו כנגדם אלו כנז' לעיל: והיינו דמפרש ואזיל שהוא מה שהמשיך אדם…

הסולם: ת"ח כיון דחב אדם אמשיך עליה כמה זיינין בישין וכמה גרדיני נמוסין: בוא וראה כיון שחטא אדם, המשיך על עצמו כמה מיני מזיקים רעים וכמה מדייני דינים, ודחיל מכלהו ולא יכיל לקיימא עלייהו, והיה ירא מכולם, ולא יכול להתגבר עליהם.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר