האורות המים והחשך מתערבים בתהומות - ונחלקים לשבעים וחמשה צנורות, ׳חלק מימיך ואכנס בך׳
בראשית · חטא אדה"ר · מאמר 54 · פיסקה 2 · דף נא ע"ב
לשון הזוהר
מִתְגַּלְגְּלָא נְהוֹרָא בַּחֲבֵירְתָּהּ וְאִעַרְעוּ בְּחַד וּפָלְגִין מַיִין וַאֲחִידָן כָּל אִינּוּן שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה תְּהוֹמֵי, וְכָרָאן בַּחֲשׁוֹכֵי תְּהוֹמָא, וַחֲשׁוֹכֵי אִינּוּן אִתְעָרְבֵי בְּהוֹן, וְסָלְקִין מַיָּא וְנָחֲתִין וּמִתְגַּלְגְּלִין בְּאִינּוּן נְהוֹרִין, וְאִתְעָרְבוּ כַּחֲדָא נְהוֹרִין וַחֲשׁוֹכִין וּמַיִין, וְאִתְעֲבִידוּ מִנַּיְיהוּ נְהוֹרִין דְּלָא אִתְחֲזָאן חֲשׁוּכָאן. בָּטַשׁ כָּל חַד בְּחַבְרֵיהּ, וּמִתְפַּלְגִין לְשִׁבְעִין וַחֲמֵשׁ צִנּוֹרֵי תְּהוֹמָא, וּבְהוּ נָגְדָן מַיָּא, כָּל צִנּוֹרָא וְצִנּוֹרָא סָלִיק בְּקָלֵיהּ וְאִזְדַּעְזְעָן תְּהוֹמִין, וְכַד הַהוּא קָלָא אִשְׁתְּמַע, כָּל תְּהוֹמָא קָרֵי לְחַבְרֵיהּ וְאָמַר פַּלִּיג מֵימָךְ וְאֵעוּל בָּךְ, הָדָא הוּא דִכְתִיב ׳תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ׳. תְּחוֹת אִלֵּין תְּלָת מְאָה וּתְמָנִין גִּידִין, מִנְּהוֹן חִוָּורִין מִנְּהוֹן אוּכָּמִין מִנְּהוֹן סוּמָּקִין, אִתְכְּלִילוּ דָּא בְּדָא וְאִתְעֲבִידוּ גְּוַון חַד. אִינּוּן גִּידִין אִתְרְקִימוּ בִּשְׁבַע עֶשְׂרֵה רְשָׁתוֹת, וְכָל חַד רֶשֶׁת גִּידִין אִקְּרִי, אִתְרְקִימוּ דָּא בְּדָא וְנָחֲתִין בְּשִׁפּוּלֵי תְּהוֹמֵי. תְּחוֹת אִלֵּין, תְּרֵין רִשְׁתִּין קַיְימִין כְּחֵיזוּ דְּפַרְזְלָא, וּתְרֵין רִשְׁתִּין אָחֳרָנִין כְּחֵיזוּ דִּנְחָשָׁא.
תרגום
מִתְגַּלְגֵּל הָאוֹר בַּחֲבֵרוֹ, וּפוֹגְשִׁים בְּאֶחָד, וְנֶחֱלָקִים הַמַּיִם, וְאוֹחֲזִים כָּל אוֹתָם שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה תְהוֹמוֹת, וְכוֹרִים בְּמַחֲשַׁכֵּי הַתְּהוֹם. וְהַמחֲשָׁכִים הַלָּלוּ מִתְעָרְבִים בָּהֶם, וְעוֹלִים הַמַּיִם וְיוֹרְדִים וּמִתְגַּלְגְּלִים בְּאוֹתָם מְאוֹרוֹת. וּמִתְעָרְבִים כְּאֶחָד אוֹרוֹת וְחֹשֶׁךְ וּמַיִם, וְנַעֲשׂוּ מֵהֶם אוֹרוֹת שֶׁלֹּא נִרְאִים חֲשׁוּכִים. מַכֶּה כָּל אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ, וְנֶחֱלָקִים לְשִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה צִנּוֹרוֹת הַתְּהוֹם, וּבָהֶם זוֹרְמִים מַיִם. כָּל צִנּוֹר וְצִנּוֹר עוֹלֶה בְקוֹלוֹ, ומִזְדַּעְזְעִים הַתְּהוֹמוֹת. וּכְשֶׁאוֹתוֹ קוֹל נִשְׁמָע, כָּל תְּהוֹם קוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ וְאוֹמֵר: חֲלֹק מֵימֶיךְ וְאֶכָּנֵס בְּךָ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים מב) תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ. תַּחַת אֵלּוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים גִּידִים. מֵהֶם לְבָנִים וּמֵהֶם שְׁחֹרִים מֵהֶם אֲדֻמִּים. נִכְלְלוּ זֶה בָּזֶה וְנַעֲשׂוּ גָוֶן אֶחָד. אוֹתָם גִּידִים נִרְקְמוּ בִּשְׁבַע עֶשְׂרֵה רְשָׁתוֹת, וְכָל אַחַת רֶשֶׁת גִּידִים נִקְרֵאת. נִרְקְמוּ זֶה בָּזֶה וְיוֹרְדִים בְּתַחְתִּית הַתְּהוֹם. תַּחַת אֵלּוּ עוֹמְדוֹת שְׁתֵּי רְשָׁתוֹת כְּמַרְאֵה הַבַּרְזֶל, וּשְׁתֵּי רְשָׁתוֹת אֲחֵרוֹת כְּמַרְאֵה הַנְּחֹשֶׁת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מתגלגלא נהורא בחבירתה ואערעו בחד ופלגין מיין ואחידן כל אינון שבעה בשבעה תהומי, וכראן בחשוכי תהומא, וחשוכי אינון אתערבי בהון, וסלקין מיא ונחתין ומתגלגלין באינון נהורין, ואתערבו כחדא נהורין וחשוכין ומיין, ואתעבידו מנייהו נהורין דלא אתחזאן חשוכאן. בטש כל חד בחבריה, ומתפלגין לשבעין וחמש צנורי תהומא, ובהו נגדן מיא, כל צנורא וצנורא סליק בקליה ואזדעזען תהומין, וכד ההוא קלא אשתמע, כל תהומא קרי לחבריה ואמר פליג מימך ואעול בך, הדא הוא דכתיב ׳תהום אל תהום קורא לקול צנוריך׳. תחות אלין תלת מאה ותמנין גידין, מנהון חוורין מנהון אוכמין מנהון סומקין, אתכלילו דא בדא ואתעבידו גוון חד. אינון גידין אתרקימו בשבע עשרה רשתות, וכל חד רשת גידין אקרי, אתרקימו דא בדא ונחתין בשפולי תהומי. תחות אלין, תרין רשתין קיימין כחיזו דפרזלא, ותרין רשתין אחרנין כחיזו דנחשא.
התרגום: מתגלגל האור בחברו, ופוגשים באחד, ונחלקים המים, ואוחזים כל אותם שבעה בשבעה תהומות, וכורים במחשכי התהום. והמחשכים הללו מתערבים בהם, ועולים המים ויורדים ומתגלגלים באותם מאורות. ומתערבים כאחד אורות וחשך ומים, ונעשו מהם אורות שלא נראים חשוכים. מכה כל אחד בחברו, ונחלקים לשבעים וחמשה צנורות התהום, ובהם זורמים מים. כל צנור וצנור עולה בקולו, ומזדעזעים התהומות. וכשאותו קול נשמע, כל תהום קורא לחברו ואומר: חלק מימיך ואכנס בך. זהו שכתוב (תהלים מב) תהום אל תהום קורא לקול צנוריך. תחת אלו שלש מאות ושמונים גידים. מהם לבנים ומהם שחרים מהם אדמים. נכללו זה בזה ונעשו גון אחד. אותם גידים נרקמו בשבע עשרה רשתות, וכל אחת רשת גידים נקראת. נרקמו זה בזה ויורדים בתחתית התהום. תחת אלו עומדות שתי רשתות כמראה הברזל, ושתי רשתות אחרות כמראה הנחשת.
מן המפרשים
שעת רצון: מתגלגלא נהורא בחבירתא ואערעו בחד ופלגין מיין. פירוש כל זה, טיפת הזכר עצמו ' מתגלגלא נהורא ', בחינת החסד עם בחינת הגבורה. ונודע אשר שם בסוד העיבור עומדין בסוד תלת כלילן בתלת, חסד מלובש בנצח, גבורה מלובש בהוד, ת"ת מלובש ביסוד…
נזר ישראל: וכל חד בטש. הוא החיבור בתהומא דשייך ליה:
הסולם: ואחידן כל אינון שבעה בשבעה תהומי וכראן בחשוכי תהומא: ואוחזים כל שבעה הספירות דז"א בשבע מלכיות שלהם, כי כל אחת כלולה מז' וע"כ יש בכל אחת מהם ספירת המלכות, וז' מלכיות הללו נבחנות לקו שמאל דז"א, והן כורים בחשך את התהום שהיא…