׳ויגרש את האדם׳ - האדם גירש את ׳את׳, השכינה, ולכן ׳וישלחהו׳
בראשית · חטא אדה"ר · מאמר 54 · פיסקה 18 · דף נג ע"ב
לשון הזוהר
וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לָא יָדַעְנָא מַאן עָבִיד תֵּרוּכִין לְמַאן, אִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבַד תֵּרוּכִין לְאָדָם אִי לָא, אֲבָל מִלָּה אִתְהֲפִיךְ ׳וַיְגָרֶשׁ אֶת׳, ׳אֶת׳ דַּיְיקָא. וּמַאן גֵּרַשׁ ׳אֶת׳, ׳הָאָדָם׳, הָאָדָם וַדַּאי גֵּרַשׁ אֶת, וּבְגִין דָּא כְּתִיב ׳וַיְשַׁלְּחֵהוּ יהו"ה אלהי"ם מִגַּן עֵדֶן׳. אַמַּאי ׳וַיְשַׁלְּחֵהוּ׳, בְּגִין דְּגֵרַשׁ אָדָם ׳אֶת׳ כִּדְקָאֲמָרָן.
תרגום
וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה גֵרוּשִׁין לְמִי, אִם הקב"ה עָשָׂה גֵרוּשִׁין לָאָדָם אִם לֹא. אֲבָל הַדָּבָר הִתְהַפֵּךְ, וַיְגָרֶשׁ אֶת, אֶ"ת דַּוְקָא, וּמִי גֵרַשׁ אֶת? הָאָדָם. הָאָדָם וַדַּאי גֵּרַשׁ אֶת, וְלָכֵן כָּתוּב וַיְשַׁלְּחֵהוּ יהו"ה אֱלֹהִי"ם מִגַּן עֵדֶן. לָמָּה וַיְשַׁלְּחֵהוּ? מִשּׁוּם שֶׁגֵּרַשׁ אָדָם אֶת, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ויגרש את האדם. אמר רבי אלעזר לא ידענא מאן עביד תרוכין למאן, אי קודשא בריך הוא עבד תרוכין לאדם אי לא, אבל מלה אתהפיך ׳ויגרש את׳, ׳את׳ דייקא. ומאן גרש ׳את׳, ׳האדם׳, האדם ודאי גרש את, ובגין דא כתיב ׳וישלחהו יהו"ה אלהי"ם מגן עדן׳. אמאי ׳וישלחהו׳, בגין דגרש אדם ׳את׳ כדקאמרן.
התרגום: ויגרש את האדם. אמר רבי אלעזר, לא ידעתי מי עשה גרושין למי, אם הקב"ה עשה גרושין לאדם אם לא. אבל הדבר התהפך, ויגרש את, א"ת דוקא, ומי גרש את? האדם. האדם ודאי גרש את, ולכן כתוב וישלחהו יהו"ה אלהי"ם מגן עדן. למה וישלחהו? משום שגרש אדם את, כפי שאמרנו.
מן המפרשים
אור החמה: מאן עבד תרוכין למאן. הדבר שקול או נפרש ויגרש את האדם הב"ה גירש לאדם או ויגרש א"ת דהיינו מלכות האדם בעונו. והנה ממה שאמר לעיל וישלחהו ה' אלהי"ם מג"ע הרי גירושי האדם נאמרין. א"כ מה אני מקיים ויגרש אלא ממש שאדם גירש השכינה בעונו.…
הסולם: ויגרש את האדם וגו', אר"א, מאן עביד תרוכין למאן, אי קב"ה עביד תרוכין לאדם אי לא: אמר רבי אלעזר מי עשה גירוש למי, אם הקב"ה עשה גירוש אל האדם, או לא. שהרי לא כתוב ויגרש ה' את האדם, אלא, ויגרש את האדם, סתם. אבל מלה אתהפיך, ויגרש…