ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 54: חטא אדה"ר › פיסקה 15 (נב ע"ב)

׳וקרא לו אהל מועד׳ - לר׳ אלעזר לטוב כמועד, ולר׳ אבא לרע שנקצב לו זמן

בראשית · חטא אדה"ר · מאמר 54 · פיסקה 15 · דף נב ע"ב

לשון הזוהר

׳וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד', וְכִי לָא הֲוָה בְּקַדְמֵיתָא אֹהֶל מוֹעֵד, אֶלָּא בְּקַדְמֵיתָא אֹהֶל סְתָם, הַשְׁתָּא אֹהֶל מוֹעֵד. מַאי 'מוֹעֵד׳, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לְטָב, וְרַבִּי אַבָּא אָמַר לְבִישׁ. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לְטָב, מָה מוֹעֵד דְּאִיהוּ יוֹם חֶדְוָה דְסִיהֲרָא דְּאִתּוֹסְפָא בֵּיהּ קְדוּשָּׁה לָא שָׁלְטָא בֵּיהּ פְּגִימוּתָא, אוֹף הָכָא קָרָא לָהּ בִּשְׁמָא דָא לְאַחֲזָאָה דְּהָא אִתְרַחֵיק מִבֵּינַיְיהוּ וְלָא אִתְפְּגִים, וְעַל דָּא ׳וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד׳ כְּתִיב. וְרַבִּי אַבָּא אָמַר לְבִישׁ, דְּהָא בְּקַדְמֵיתָא הֲוָה אֹהֶל סְתָם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדוֹתָיו לָנֶצַח׳, וְהַשְׁתָּא ׳אֹהֶל מוֹעֵד׳. בְּקַדְמֵיתָא לְמֵיהַב חַיִּין אֲרוּכִּין לְעָלְמִין דְּלָא יִשְׁלוֹט בְּהוּ מוֹתָא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה ׳אֹהֶל מוֹעֵד׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳וּבֵית מוֹעֵד לְכָל חָי׳. הַשְׁתָּא אִתְיְיהִיב בֵּיהּ זִמְנָא וְחַיִּין קְצוּבִין לְעָלְמָא, בְּקַדְמֵיתָא לָא אִתְפְּגִים, וְהַשְׁתָּא אִתְפְּגִים, בְּקַדְמֵיתָא חַבְרוּתָא וְזִוּוּגָא דְסִיהֲרָא בְּשִׁמְשָׁא דְלָא יַעֲדוּן, הַשְׁתָּא ׳אֹהֶל מוֹעֵד׳ זִוּוּגָא דִלְהוֹן מִזְּמַן לִזְמַן. וּבְגִינֵי כָּךְ ׳וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד׳, מָה דְּלָא הֲוָה קוֹדֶם.

תרגום

וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד, וְכִי לֹא הָיָה בַּהַתְחָלָה אֹהֶל מוֹעֵד? אֶלָּא בַּהַתְחָלָה אֹהֶל סְתָם, וְכָעֵת אֹהֶל מוֹעֵד. מַה זֶּה מוֹעֵד? רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לְטוֹב, וְרַבִּי אַבָּא אָמַר לְרַע. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לְטוֹב - מַה מּוֹעֵד שֶׁהוּא יוֹם חֶדְוָה שֶׁל הַלְּבָנָה שֶׁנִּתּוֹסְפָה בּוֹ קְדֻשָּׁה, לֹא שׁוֹלֵט בּוֹ חִסָּרוֹן, גַּם כָּאן קָרָא לָהּ בְּשֵׁם זֶה, לְהַרְאוֹת שֶׁהֲרֵי הִתְרַחֵק מִבֵּינֵיהֶם וְלֹא נִפְגַּם, וְעַל זֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד כָּתוּב. וְרַבִּי אַבָּא אָמַר לְרַע - שֶׁהֲרֵי בַּהַתְחָלָה הָיָה אֹהֶל סְתָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג) אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדתָיו לָנֶצַח, וְעַכְשָׁו אֹהֶל מוֹעֵד. בַּהַתְחָלָה לָתֵת חַיִּים אֲרֻכִּים לְעוֹלָמִים שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּהֶם מָוֶת, מִכָּאן וָהָלְאָה אֹהֶל מוֹעֵד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ל) וּבֵית מוֹעֵד לְכָל חָי. עַכְשָׁו נִתָּן בּוֹ זְמַן וְחַיִּים קְצוּבִים לָעוֹלָם. בַּהַתְחָלָה לֹא נִפְגַּם, וְעַכְשָׁו נִפְגָּם. בַּהַתְחָלָה חִבּוּר וְזִוּוּג שֶׁל הַלְּבָנָה בַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁלֹּא יָסוּרוּ, עַכְשָׁו אֹהֶל מוֹעֵד, הַזִּוּוּג שֶׁלָּהֶם מִזְּמַן לִזְמַן. וְלָכֵן וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד מַה שֶּׁלֹּא הָיָה קֹדֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳וקרא לו אהל מועד', וכי לא הוה בקדמיתא אהל מועד, אלא בקדמיתא אהל סתם, השתא אהל מועד. מאי 'מועד׳, רבי אלעזר אמר לטב, ורבי אבא אמר לביש. רבי אלעזר אמר לטב, מה מועד דאיהו יום חדוה דסיהרא דאתוספא ביה קדושה לא שלטא ביה פגימותא, אוף הכא קרא לה בשמא דא לאחזאה דהא אתרחיק מבינייהו ולא אתפגים, ועל דא ׳וקרא לו אהל מועד׳ כתיב. ורבי אבא אמר לביש, דהא בקדמיתא הוה אהל סתם, כמה דאת אמר ׳אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח׳, והשתא ׳אהל מועד׳. בקדמיתא למיהב חיין ארוכין לעלמין דלא ישלוט בהו מותא, מכאן ולהלאה ׳אהל מועד׳, כמה דאת אמר ׳ובית מועד לכל חי׳. השתא אתייהיב ביה זמנא וחיין קצובין לעלמא, בקדמיתא לא אתפגים, והשתא אתפגים, בקדמיתא חברותא וזווגא דסיהרא בשמשא דלא יעדון, השתא ׳אהל מועד׳ זווגא דלהון מזמן לזמן. ובגיני כך ׳וקרא לו אהל מועד׳, מה דלא הוה קודם.

התרגום: וקרא לו אהל מועד, וכי לא היה בהתחלה אהל מועד? אלא בהתחלה אהל סתם, וכעת אהל מועד. מה זה מועד? רבי אלעזר אמר לטוב, ורבי אבא אמר לרע. רבי אלעזר אמר לטוב - מה מועד שהוא יום חדוה של הלבנה שנתוספה בו קדשה, לא שולט בו חסרון, גם כאן קרא לה בשם זה, להראות שהרי התרחק מביניהם ולא נפגם, ועל זה וקרא לו אהל מועד כתוב. ורבי אבא אמר לרע - שהרי בהתחלה היה אהל סתם, כמו שנאמר (ישעיה לג) אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח, ועכשו אהל מועד. בהתחלה לתת חיים ארכים לעולמים שלא ישלט בהם מות, מכאן והלאה אהל מועד, כמו שנאמר (איוב ל) ובית מועד לכל חי. עכשו נתן בו זמן וחיים קצובים לעולם. בהתחלה לא נפגם, ועכשו נפגם. בהתחלה חבור וזווג של הלבנה בשמש שלא יסורו, עכשו אהל מועד, הזווג שלהם מזמן לזמן. ולכן וקרא לו אהל מועד מה שלא היה קדם.

מן המפרשים

אור החמה: וכי לא הוה בקדמיתא אהל מועד. משמע לן דאהל מועד פי' בית ועד לתלמוד תורה ולזה קשיא ליה וכי לא הוה וגו' ותירץ שאין מלת מועד צריך ליקרא בית המדרש כי אהל לבד יורה על זה. ונוסף בו מועד לדרשה כדמפרש ואזיל: מה מועד איהו יום חדוא וגו'…

הסולם: וקרא לו אהל מועד. וכי לא הוה בקדמיתא אהל מועד. אלא בקדמיתא אהל סתם השתא אהל מועד. כתוב, וקרא לו אהל מועד. ומקשה וכי בתחילה לא היה נקרא אהל מועד. ומשיב אלא מתחילה היה נקרא סתם אהל, ועתה קרא לו אהל מועד. מאי מועד. רבי אלעזר אמר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר