ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 54: חטא אדה"ר › פיסקה 11 (נב ע"ב)

במעמד הר סיני נתבטלה זוהמת הנחש - ונאחזו בעץ החיים, וחגר להם הקב"ה חגורות אותיות שמו

בראשית · חטא אדה"ר · מאמר 54 · פיסקה 11 · דף נב ע"ב

לשון הזוהר

כְּגַוְונָא דָא, עַד לָא חָבוּ יִשְׂרָאֵל בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְסִינַי אִתְעַבַּר מִנַּיְיהוּ זוּהֲמָא דְּהַאי חִיוְיָא, דְּהָא כְּדֵין בִּטּוּל יֵצֶר הָרָע הֲוָה מֵעָלְמָא וְדָחוּ לֵיהּ מִנַּיְיהוּ, וּכְדֵין אִתְאֲחִידוּ בְּאִילָנָא דְחַיֵּי וְסָלְקוּ לְעֵילָּא וְלָא נָחֲתוּ לְתַתָּא. כְּדֵין הֲווּ יָדְעִין וְחָמָאן אִסְפַּקְלַרְיָאן עִלָּאִין, וְאִתְנַהֲרִין עֵינַיְיהוּ וְחָדָאן לְמִנְדַּע וּלְמִשְׁמַע, וּכְדֵין חָגַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חֲגוֹרִין דְּאַתְוָון דִּשְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא דְּלָא יִיכּוּל לְשַׁלְטָאָה עֲלַיְיהוּ הַאי חִוְיָא, וְלָא יְסָאֵב לוֹן כְּקַדְמֵיתָא.

תרגום

כְּדוּגְמַת זֶה, עַד שֶׁלֹּא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל - בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי נִתְבַּטְּלָה מֵהֶם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי אָז בִּטּוּל יֵצֶר הָרָע הָיָה מֵהָעוֹלָם וְדָחוּ אוֹתוֹ מֵהֶם, וְאָז נֶאֶחְזוּ בְּעֵץ הַחַיִּים וְעָלוּ לְמַעְלָה וְלֹא יָרְדוּ לְמַטָּה. אָז הָיוּ יוֹדְעִים וְרוֹאִים אַסְפַּקְלַרְיאוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וְאוֹרוֹ עֵינֵיהֶם וּשְׂמֵחִים לָדַעַת וְלִשְׁמֹעַ. וְאָז חָגַר לָהֶם הקב"ה חֲגוֹרוֹת שֶׁל אוֹתִיּוֹת שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלֹּא יוּכַל לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם הַנָּחָשׁ הַזֶּה, וְלֹא יְטַמֵּא אוֹתָם כְּמוֹ קֹדֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כגוונא דא, עד לא חבו ישראל בשעתא דקיימו ישראל על טורא דסיני אתעבר מנייהו זוהמא דהאי חיויא, דהא כדין בטול יצר הרע הוה מעלמא ודחו ליה מנייהו, וכדין אתאחידו באילנא דחיי וסלקו לעילא ולא נחתו לתתא. כדין הוו ידעין וחמאן אספקלריאן עלאין, ואתנהרין עינייהו וחדאן למנדע ולמשמע, וכדין חגר לון קודשא בריך הוא חגורין דאתוון דשמיה קדישא דלא ייכול לשלטאה עלייהו האי חויא, ולא יסאב לון כקדמיתא.

התרגום: כדוגמת זה, עד שלא חטאו ישראל - בשעה שעמדו ישראל על הר סיני נתבטלה מהם זהמת הנחש הזה, שהרי אז בטול יצר הרע היה מהעולם ודחו אותו מהם, ואז נאחזו בעץ החיים ועלו למעלה ולא ירדו למטה. אז היו יודעים ורואים אספקלריאות עליונות, ואורו עיניהם ושמחים לדעת ולשמע. ואז חגר להם הקב"ה חגורות של אותיות שמו הקדוש שלא יוכל לשלט עליהם הנחש הזה, ולא יטמא אותם כמו קדם.

מן המפרשים

אור החמה: ולא יסאב לון כקדמית' שלא יהיה ענין סמאל פוגם בישר' כדרך שפיתה לאדם הראשון. שלא היה ענין פתוי זה כדרך פתוי יצה"ר עתה שמתוך גופו מפתהו. כי מפני זכות אדם לא יכול לו בדרך זה אלא שרכב על נחש ובא כמדבר אל חבירו לפתותו. ולכן לישר'…

הסולם: כגוונא דא, עד לא חבו ישראל בשעתא דקיימו ישראל על טורא דסיני אתעבר מנייהו זוהמא דהאי חיויא: כעין זה, כל עוד שלא חטאו ישראל, מעת שעמדו ישראל על הר סיני, הוסרה מהם הזוהמא של נחש הזה. דהא כדין בטול יצר הרע הוה מעלמא, ודחו ליה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר