׳בראשית ברא׳ - ׳ויבן ה' אלהים את הצלע׳, ׳ואת הארץ׳ ארץ החיים
בראשית · ויבן ה' אלהים את הצלע ויביאה אל האדם · מאמר 51 · פיסקה 14 · דף נ ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלהי"ם׳, הַיְינוּ דִכְתִיב ׳וַיִּבֶן יהו"ה אלהי"ם אֶת הַצֵּלָע׳. ׳אֵת הַשָּׁמַיִם׳ הַיְינוּ דִּכְתִיב ׳וַיְבִיאֶהָ אֶל הָאָדָם׳. ׳וְאֵת הָאָרֶץ׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳עֶצֶם מֵעֲצָמַי׳, וַדַּאי הַאי אִיהִי אֶרֶץ הַחַיִּים:
תרגום
פָּתַח וְאָמַר, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי"ם, הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּבֶן יהו"ה אלהי"ם אֶת הַצֵּלָע. אֵת הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם. וְאֵת הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עֶצֶם מֵעֲצָמַי. וַדַּאי זוֹהִי אֶרֶץ הַחַיִּים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳בראשית ברא אלהי"ם׳, היינו דכתיב ׳ויבן יהו"ה אלהי"ם את הצלע׳. ׳את השמים׳ היינו דכתיב ׳ויביאה אל האדם׳. ׳ואת הארץ׳, כמה דאת אמר ׳עצם מעצמי׳, ודאי האי איהי ארץ החיים:
התרגום: פתח ואמר, בראשית ברא אלהי"ם, הינו שכתוב ויבן יהו"ה אלהי"ם את הצלע. את השמים, הינו שכתוב ויבאה אל האדם. ואת הארץ, כמו שנאמר עצם מעצמי. ודאי זוהי ארץ החיים.
מן המפרשים
אור יקר: ויביאה אל האדם. ואת הארץ היינו דאהדר זמנא תניינא ואת 1׳ תפארת את מלבות וקאמר הארץ ירצה שהתסארת בהיותה מיוהדת עמו אומר לה וא״ת אתה שאתה מיוחדת עמי נקראת הארץ שפירוש מלה זו עצם מעצמי שהכוונה רחמים כמוני שהבשר הוא רמז לדין…
מהרח"ו: פתח ואמר בראשית וכו'. פירוש, ב' היא הבינה וראשית היא חכמה, אלו הב' נשתתפו ובראו אלהי"ם שהיא מלכות. ולזה חברם יחד בסוד 'ונהר יוצא מעדן' ( בראשית ב י ) , לא אמר בראו אלא 'ברא': וזהו פירוש
מקדש מלך: היינו דכתיב ויבן ה' אלהים ופי' הפ' בראשית שהם א"וא ב' ראש"ית ברא אלהים שהיא המלכות שנקרא צלע וטעם אומרו ברא ולא בראו לפי שהם אחדות אחד כנודע. היינו דכתיב ויביאה אל האדם פירוש כמש"ל בשם הרב כי תחלה עלתה המ' להיכל הבינה אצל זעיר…