בשני נבראו גיהנם ומחלוקת ולא נשלם המעשה - ולכן לא נאמר בו ׳כי טוב׳
בראשית · דרשות הפסוקים בסדר ימי מעשה בראשית · מאמר 47 · פיסקה 9 · דף מו ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בַּשֵּׁנִי אִתְבְּרִי גֵיהִנָּם לְחַיָּיבֵי עָלְמָא, בַּשֵּׁנִי אִתְבְּרִי מַחֲלוֹקֶת, בַּשֵּׁנִי לָא אִשְׁתְּלִים בֵּיהּ עֲבִידְתָּא, וּבְגִין כָּךְ לָא כְּתִיב בֵּיהּ כִּי טוֹב.
תרגום
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בַּשֵּׁנִי נִבְרָא גֵיהִנֹּם לְרִשְׁעֵי הָעוֹלָם. בַּשֵּׁנִי נִבְרְאָה מַחֲלֹקֶת. בַּשֵּׁנִי לֹא נִשְׁלַם בּוֹ הַמַּעֲשֶׂה, וְלָכֵן לֹא כָתוּב בּוֹ כִּי טוֹב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יצחק, בשני אתברי גיהנם לחייבי עלמא, בשני אתברי מחלוקת, בשני לא אשתלים ביה עבידתא, ובגין כך לא כתיב ביה כי טוב.
התרגום: אמר רבי יצחק, בשני נברא גיהנם לרשעי העולם. בשני נבראה מחלקת. בשני לא נשלם בו המעשה, ולכן לא כתוב בו כי טוב.
מן המפרשים
אור יקר: ובגין כך לא כתיב באלין למניהו דמשמע שתמיד הוא במניהו בלתי משתנה דהיינו שאינו מתגלם ומתלבש פושט צורה ולובש צורה, אמנם באלו שהם אישים לא אמר למניהו להראות שפעמים פושט צורה ולובש צורה דא להתראות לבני אדם לצורך ויוצא מגדר מינהו כדפי׳.
אור החמה: א"ר יצחק וגומר. הכוונה לתת ג' טענות למה לא נאמר כי טוב בשני. הא' שנברא בו גיהנם שהוא רע. הב' שנברא בו מחלוקת בין מים למים והוא רע הג' לא אשתלים בי' עבידתא מעשה המים שנשלם בג':
הסולם: א"ר יצחק, בשני אתברי גיהנם לחייבי עלמא, בשני אתברי מחלוקת, בשני לא אשתלים ביה עבידתא: אר"י, ביום שני נברא הגיהנם לרשעי עולם בשני נברא המחלוקת (כמ"ש בהזהר לעיל בראשית א' דף נ"ו אות מ"ד ונתבאר שם בהסולם) בשני לא נשלם בו המלאכה,…