ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 47: דרשות הפסוקים בסדר ימי מעשה בראשית › פיסקה 5 (מו ע"א)

האור הראשון התפשט בכל הימים - ויום ראשון הולך עם כולם, שאין בהם פירוד

בראשית · דרשות הפסוקים בסדר ימי מעשה בראשית · מאמר 47 · פיסקה 5 · דף מו ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הַהוּא יוֹם דְּנָפַק אוֹר קַדְמָאָה אִתְפַּשַּׁט בְּכֻלְּהוּ יוֹמֵי, דִּכְתִיב בְּכֻלְּהוּ ׳יוֹם׳. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַשְׁמַע דִּכְתִיב בְּכֻלְּהוּ ׳בֹּקֶר׳, וְלָאו בֹּקֶר אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּאוֹר קַדְמָאָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, יוֹמָא קַדְמָאָה אָזִיל עִם כֻּלְּהוּ וְכֻלְּהוּ בֵּיהּ, בְּגִין לְאַחֲזָאָה דְּלָאו בְּהוּ פֵּרוּדָא וְכֹלָּא חַד.

תרגום

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אוֹתוֹ יוֹם שֶׁיָּצָא אוֹר רִאשׁוֹן, הִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הַיָּמִים, שֶׁכָּתוּב בְּכֻלָּם יוֹם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַשְׁמַע שֶׁכָּתוּב בְּכֻלָּם בֹּקֶר, וְאֵין בֹּקֶר אֶלָּא מִצַּד הָאוֹר הָרִאשׁוֹן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, יוֹם רִאשׁוֹן הוֹלֵךְ עִם כֻּלָּם וְכֻלָּם בּוֹ, כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם פֵּרוּד וְהַכֹּל אֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יוסי, ההוא יום דנפק אור קדמאה אתפשט בכלהו יומי, דכתיב בכלהו ׳יום׳. אמר רבי אלעזר, משמע דכתיב בכלהו ׳בקר׳, ולאו בקר אלא מסטרא דאור קדמאה. רבי שמעון אמר, יומא קדמאה אזיל עם כלהו וכלהו ביה, בגין לאחזאה דלאו בהו פרודא וכלא חד.

התרגום: אמר רבי יוסי, אותו יום שיצא אור ראשון, התפשט בכל הימים, שכתוב בכלם יום. אמר רבי אלעזר, משמע שכתוב בכלם בקר, ואין בקר אלא מצד האור הראשון. רבי שמעון אמר, יום ראשון הולך עם כלם וכלם בו, כדי להראות שאין בהם פרוד והכל אחד.

מן המפרשים

אור יקר: לאחזאה דלאו בהו פרודא בין חסד לספירות כולם ;ונודע שקשר הספירות הוא בשתי דרכים חסד בגבורה ־מצד גבורה שבחסד ומצד .הסד שבגבורה והרי הוא קשר כפול כדפירשנו בספ״ר בשער סדר עמידתן .ואף כאן החסד עם כולם וכולם עם החסד וזה מורה.

שעת רצון: ר"ש אמר יומא קדמאה אזיל עם כלהו וכלהו ביה בגין לאחזאה דלאו בהו פרודא וכלא חד. פירוש, הנה היינו דר"י דאמר יום דנפק אור קדמאה אתפשט בכלהו יומי, ורשב"י זיע"א הוסיף ' וכלהו ביה ' כו'. והסוד מ"ש (ע"ח) בשער דרושי הצלם בדרוש החו"ג…

הסולם: א"ר יוסי, ההוא יום דנפק אור קדמאה, אתפשט בכלהו יומי, דכתיב בכלהו יום, ר"י אומר, אותו היום שהאור הא' יצא בו, הוא נתפשט בכל ימי בראשית, שהרי בכולם כתוב יום. פירוש. שהשם יום, הוא על התפשטות אור הא' שיצא ביום א', שה"ס ספירת החסד.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: