בכל יום נאמר ׳ויהי ערב ויהי בקר׳ - שאין יום בלא לילה ואין לילה בלא יום
בראשית · דרשות הפסוקים בסדר ימי מעשה בראשית · מאמר 47 · פיסקה 4 · דף מו ע"א
לשון הזוהר
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, מַאי טַעְמָא בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא כְּתִיב ׳וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר׳, לְמִנְדַּע דְּהָא לֵית יוֹם בְּלָא לַיְלָה וְלֵית לַיְלָה בְּלָא יוֹם, וְלָא אִבְּעוּן לְאִתְפָּרְשָׁא.
תרגום
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, מָה הַטַּעַם בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּתוּב וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר? לָדַעַת שֶׁהֲרֵי אֵין יוֹם בְּלִי לַיְלָה וְאֵין לַיְלָה בְּלִי יוֹם, וְלֹא צְרִיכִים לְהִפָּרֵד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יהודה אמר, מאי טעמא בכל יומא ויומא כתיב ׳ויהי ערב ויהי בקר׳, למנדע דהא לית יום בלא לילה ולית לילה בלא יום, ולא אבעון לאתפרשא.
התרגום: רבי יהודה אמר, מה הטעם בכל יום ויום כתוב ויהי ערב ויהי בקר? לדעת שהרי אין יום בלי לילה ואין לילה בלי יום, ולא צריכים להפרד.
מן המפרשים
אור יקר: דהא לית יום שהוא יהו״ה בחסד בלא לילה וכן בנצח שאין אחד ממציאיות הימין עם היות הזכר גובר אינו בלא לילה. לילה שהוא אדנ״י שבגבורה בלא יום וכן בהוד ועם היות שהדין גובר וכן באמצע הוצרך לאומרו להודיענו דלא אבעון לאתפרשא שם יהו״ה משם…
הסולם: רבי יהודה אמר, מ"ט בכל יומא ויומא כתיב ויהי ערב ויהי בקר: שואל כיון שויהי ערב ויהי בוקר יורה על זווג זו"ן, שמשניהם יוצא אור היום, א"כ אחר שהכתוב הודיע זה ביום א', מהו הטעם, שבכל יום ויום כתוב ויהי ערב ויהי בוקר. ומשיב למנדע…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: