׳ויהי ערב׳ מצד החשך, ׳ויהי בקר׳ מצד האור - ובשיתופם ׳יום אחד׳
בראשית · דרשות הפסוקים בסדר ימי מעשה בראשית · מאמר 47 · פיסקה 3 · דף מו ע"א
לשון הזוהר
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. ׳וַיְהִי עֶרֶב׳ מִסִּטְרָא דְחֹשֶׁךְ, ׳וַיְהִי בֹקֶר׳ מִסִּטְרָא דְאוֹר, וּמִגּוֹ דְּאִינּוּן מִשְׁתַּתְּפִי כַּחֲדָא כְּתִיב ׳יוֹם אֶחָד׳.
תרגום
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. וַיְהִי עֶרֶב - מִצַּד הַחֹשֶׁךְ, וַיְהִי בֹקֶר - מִצַּד הָאוֹר, וּמִתּוֹךְ שֶׁהֵם מִשְׁתַּתְּפִים כְּאֶחָד, כָּתוּב יוֹם אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. ׳ויהי ערב׳ מסטרא דחשך, ׳ויהי בקר׳ מסטרא דאור, ומגו דאינון משתתפי כחדא כתיב ׳יום אחד׳.
התרגום: ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. ויהי ערב - מצד החשך, ויהי בקר - מצד האור, ומתוך שהם משתתפים כאחד, כתוב יום אחד.
מן המפרשים
אור יקר: ויהי ערב ויהי בוקר שאין הכוונה שנכלל האור בדין כלל אלא על הדרך שפירשנו שהם מתעטרים באור והדין נכלל להיותו אור ורחמים וזהו שאמר.
מהרח"ו: ויהי ערב מסטרא דחשך וכו'. אור הוא החסד, ומסטריה נפק בקר שהוא היסוד. וחשך דא יצחק, ומיניה נפק ליליא דא מלכות. וזה היסוד עם המלכות נקראים יום אחד, בגין דמשתתפי כחדא: דף מ"ו ע"ב.
אור החמה: ר' יהודה אומר מ"ט בכל יומא כי מאחר שפירש ביום ראשון ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. הא ידעינן מאי ניהו יו"ם שהוא שתוף ערב ובקר. א"כ מכאן ואילך היל"ל ויהי יום שני ויהי יום ג'. ותירץ למנדע וגומר והענין כי ו' ימים הם חג"ת נה"י. והנה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: