׳ועוף׳ מיכאל, ׳יעופף׳ גבריאל - ׳על הארץ׳ לר׳ שמעון מלאך המות, ולר׳ אבא רפאל
בראשית · דרשות הפסוקים בסדר ימי מעשה בראשית · מאמר 47 · פיסקה 20 · דף מו ע"ב
לשון הזוהר
וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ, יָעוּף מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ ׳יְעוֹפֵף׳. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן רָזָא הוּא, ׳וְעוֹף׳ דָּא מִיכָאֵל דִּכְתִיב ׳וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים׳. ׳יְעוֹפֵף׳ דָּא גַּבְרִיאֵל, דִּכְתִיב ׳וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶחָזוֹן בַּתְּחִלָּה מוּעָף בִּיעָף׳. ׳עַל הָאָרֶץ׳, (נ"א דָּא אֵלִיָּהוּ דְּאִשְׁתַּכַּח תָּדִיר בְּאַרְעָא וְלָא מִסִּטְרָא דְאַבָּא וְאִמָּא אִשְׁתַּכַּח וְאִיהוּ [ברמ"ק ובדק"ו דְּאִיהוּ] [במק"מ ובאמ"ד מהדו"ב נוסף טָאס עָלְמָא] בְּאַרְבַּע טָאסִין, דִּכְתִיב ׳וְרוּחַ יהו"ה יִשָּׂאֲךָ עַל אֲשֶׁר לֹא אֵדָע׳. ׳וְרוּחַ ה'׳ חַד, ׳יִשָּׂאֲךָ׳ תְּרֵין, ׳עַל אֲשֶׁר׳ תְּלָת, ׳לֹא אֵדָע׳ אַרְבַּע. ׳עַל פְּנֵי׳) דָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת דְּהוּא חֲשׁוֹךְ אַרְעָא. עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, כְּדַאֲמָרָן עוֹלֶה וּמַסְטִין וְכוּ'. אָמַר רַבִּי אַבָּא, וְהָא מַלְאַךְ הַמָּוֶת בַּשֵּׁנִי אִתְבְּרִי. אֶלָּא ׳עַל הָאָרֶץ׳ דָּא רְפָאֵל דְּאִיהוּ מְמַנָּא לְאַסְוָותָא דְאַרְעָא, דִּבְגִינֵיהּ אִתְרַפִּיאַת אַרְעָא וְקַיָּים בַּר נָשׁ עֲלָהּ וְרָפֵי לְכָל חֵילֵיהּ. ׳עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם׳, דָּא אוּרִיאֵל, וְכֹלָּא הוּא בִּקְרָא.
תרגום
וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ יָעוּף צָרִיךְ לִכְתֹּב, מַהו יְעוֹפֵף. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, סוֹד הוּא: וְעוֹף זֶה מִיכָאֵל, שֶׁכָּתוּב וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים. יְעוֹפֵף זֶה גַבְרִיאֵל, שֶׁכָּתוּב וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶחָזוֹן בַּתְּחִלָּה מֻעָף בִּיעָף. עַל הָאָרֶץ, זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁהוּא מַחְשִׁיךְ הָאָרֶץ, עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ עוֹלֶה וּמַסְטִין וְכוּ'. אָמַר רַבִּי אַבָּא, וַהֲרֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת בַּשֵּׁנִי נִבְרָא? אֶלָּא עַל הָאָרֶץ זֶה רְפָאֵל שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל רְפוּאַת הָאָרֶץ, שֶׁבִּגְלָלוֹ נִרְפֵּאת הָאָרֶץ וְקַיָּם אָדָם עָלֶיהָ וּמְרַפֵּא לְכָל כֹּחוֹ. עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, זֶה אוּרִיאֵל, וְהַכֹּל הוּא בַּפָּסוּק.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועוף יעופף על הארץ, יעוף מבעי ליה, מהו ׳יעופף׳. אמר רבי שמעון רזא הוא, ׳ועוף׳ דא מיכאל דכתיב ׳ויעף אלי אחד מן השרפים׳. ׳יעופף׳ דא גבריאל, דכתיב ׳והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מועף ביעף׳. ׳על הארץ׳, (נ"א דא אליהו דאשתכח תדיר בארעא ולא מסטרא דאבא ואמא אשתכח ואיהו [ברמ"ק ובדק"ו דאיהו] [במק"מ ובאמ"ד מהדו"ב נוסף טאס עלמא] בארבע טאסין, דכתיב ׳ורוח יהו"ה ישאך על אשר לא אדע׳. ׳ורוח ה'׳ חד, ׳ישאך׳ תרין, ׳על אשר׳ תלת, ׳לא אדע׳ ארבע. ׳על פני׳) דא מלאך המות דהוא חשוך ארעא. על פני רקיע השמים, כדאמרן עולה ומסטין וכו'. אמר רבי אבא, והא מלאך המות בשני אתברי. אלא ׳על הארץ׳ דא רפאל דאיהו ממנא לאסוותא דארעא, דבגיניה אתרפיאת ארעא וקיים בר נש עלה ורפי לכל חיליה. ׳על פני רקיע השמים׳, דא אוריאל, וכלא הוא בקרא.
התרגום: ועוף יעופף על הארץ יעוף צריך לכתב, מהו יעופף. אמר רבי שמעון, סוד הוא: ועוף זה מיכאל, שכתוב ויעף אלי אחד מן השרפים. יעופף זה גבריאל, שכתוב והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף. על הארץ, זה מלאך המות שהוא מחשיך הארץ, על פני רקיע השמים כמו שאמרנו עולה ומסטין וכו'. אמר רבי אבא, והרי מלאך המות בשני נברא? אלא על הארץ זה רפאל שהוא ממנה על רפואת הארץ, שבגללו נרפאת הארץ וקים אדם עליה ומרפא לכל כחו. על פני רקיע השמים, זה אוריאל, והכל הוא בפסוק.
מן המפרשים
מקדש מלך: כגוונא דלעילא אצילו' ועיין בדף ל"ד.. על הארץ דא אליהו דאשתכח תדיר בארעא . זה הלשון נתחבטו בו קמאי וכ"ש לפי מה שקיבלנו ומפורש בדברי הרב ז"ל שאליהו הוא פנחס א"כ איך כתב הזוהר ולא מסטרא דאבא ואימא. אבל יובן כמ"ש בס' הדרושים בדרוש…
הסולם: אר"ש רזא הוא, ועוף דא מיכאל דכתיב ויעף וגו', יעופף דא גבריאל, דכתיב והאיש גבריאל וגו'. אר"ש סוד הוא, כי הכתוב רומז על בריאת המלאכים, ועוף זה מיכאל, שכתוב בו לשון ויעף, שכתוב ויעף אלי אחד מן השרפים, שהוא מיכאל. יעופף, דא…