ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 47: דרשות הפסוקים בסדר ימי מעשה בראשית › פיסקה 16 (מו ע"ב)

׳על הארץ׳ ולא ׳בארץ׳ - חשבון התקופות והעיבורים כולו בלבנה, ומשם נכנס האדם לדעת למעלה

בראשית · דרשות הפסוקים בסדר ימי מעשה בראשית · מאמר 47 · פיסקה 16 · דף מו ע"ב

לשון הזוהר

מַשְׁמַע דִּכְתִיב ׳עַל הָאָרֶץ׳, וְלָא כְּתִיב בָּאָרֶץ דְּמַשְׁמַע לְעֵילָּא וְתַתָּא, חוּשְׁבָּן דְּכֹלָּא בְּסִיהֲרָא הוּא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר גִּימַטְרִיָּאוֹת וְחֶשְׁבּוֹן תְּקוּפוֹת וְעִבּוּרִין כֹּלָּא הוּא בְּסִיהֲרָא, דְּהָא לְעֵילָּא לָאו אִיהוּ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, וְלָא, וְהָא כַּמָּה חוּשְׁבָּנִין וְשִׁיעוּרִין קָעָבְדֵי חַבְרַיָּיא. אָמַר לֵיהּ לָאו הָכִי, אֶלָּא חוּשְׁבָּנָא קַיְימָא בְּסִיהֲרָא, וּמִתַּמָּן יֵעוּל בַּר נָשׁ לְמִנְדַּע לְעֵילָּא. אָמַר לֵיהּ, וְהָא כְּתִיב ׳וְהָיוּ לְאוֹתוֹת וּלְמוֹעֲדִים׳. אָמַר לֵיהּ ׳לְאֹתֹת׳ כְּתִיב חָסֵר. אָמַר לֵיהּ הָא כְּתִיב ׳וְהָיוּ׳. אָמַר לֵיהּ, הֲוָיָין כֻּלְּהוֹן דְּיֶהֱווֹן בֵּיהּ כְּאִסְפּוּקָא דָּא דְּאִתְמַלְיָא מִכֹּלָּא, אֲבָל חוּשְׁבָּנָא דְּכֹלָּא בְּסִיהֲרָא הוּא.

תרגום

מִמַּשְׁמַע שֶׁכָּתוּב עַל הָאָרֶץ וְלֹא כָתוּב בָּאָרֶץ, שֶׁמַּשְׁמַע לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, חֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַכֹּל בַּלְּבָנָה הוּא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, גִּימַטְרִיָּאוֹת וְחֶשְׁבּוֹן תְּקוּפוֹת וְעִבּוּרִים הַכֹּל הוּא בַּלְּבָנָה, שֶׁהֲרֵי לְמַעְלָה אֵינָם. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, וְלֹא? וַהֲרֵי כַּמָּה חֶשְׁבּוֹנוֹת וְשִׁעוּרִים עוֹשִׂים הַחֲבֵרִים. אָמַר לוֹ לֹא כָּךְ, אֶלָּא הַחֶשְׁבּוֹן עוֹמֵד בַּלְּבָנָה, וּמִשָּׁם יִכָּנֵס הָאָדָם לָדַעַת לְמַעְלָה. אָמַר לוֹ, וַהֲרֵי כָּתוּב וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים. אָמַר לוֹ לְאֹתֹת כָּתוּב חָסֵר. אָמַר לוֹ, הֲרֵי כָּתוּב וְהָיוּ. אָמַר לוֹ, הֲוָיוֹת כֻּלָּם שֶׁיִּהְיוּ בוֹ, כְּאוֹצָר זֶה שֶׁמִּתְמַלֵּא מֵהַכֹּל, אֲבָל הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַכֹּל בַּלְּבָנָה הוּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: משמע דכתיב ׳על הארץ׳, ולא כתיב בארץ דמשמע לעילא ותתא, חושבן דכלא בסיהרא הוא. רבי שמעון אמר גימטריאות וחשבון תקופות ועבורין כלא הוא בסיהרא, דהא לעילא לאו איהו. אמר ליה רבי אלעזר, ולא, והא כמה חושבנין ושיעורין קעבדי חברייא. אמר ליה לאו הכי, אלא חושבנא קיימא בסיהרא, ומתמן יעול בר נש למנדע לעילא. אמר ליה, והא כתיב ׳והיו לאותות ולמועדים׳. אמר ליה ׳לאתת׳ כתיב חסר. אמר ליה הא כתיב ׳והיו׳. אמר ליה, הויין כלהון דיהוון ביה כאספוקא דא דאתמליא מכלא, אבל חושבנא דכלא בסיהרא הוא.

התרגום: ממשמע שכתוב על הארץ ולא כתוב בארץ, שמשמע למעלה ולמטה, חשבון של הכל בלבנה הוא. רבי שמעון אמר, גימטריאות וחשבון תקופות ועבורים הכל הוא בלבנה, שהרי למעלה אינם. אמר לו רבי אלעזר, ולא? והרי כמה חשבונות ושעורים עושים החברים. אמר לו לא כך, אלא החשבון עומד בלבנה, ומשם יכנס האדם לדעת למעלה. אמר לו, והרי כתוב והיו לאתת ולמועדים. אמר לו לאתת כתוב חסר. אמר לו, הרי כתוב והיו. אמר לו, הויות כלם שיהיו בו, כאוצר זה שמתמלא מהכל, אבל החשבון של הכל בלבנה הוא.

מן המפרשים

אור החמה: חשבון דכלא. פי' כל הנמצאות ממנה ולמטה כולם יונקים ממנה כדכתיב המוציא במספר צבאם לכלם בש"ם שהיא מ' יקר'. הרי שבה חשבון הכל כי ממנה ולמעלה בכל האצילות אין מדה וגבול ושיעור ומספר מפני התעלות הדברים. באין גבול ואין מספר. וז"ש דהא…

שעת רצון: יהי מארות כו' חושבן דכלא בסיהרא הוא ר"ש אומר גימטריאות וחשבון כו' כלא בסיהרא דהא לעילא לאו איהו. פירוש, הוא מ"ש רבינו ז"ל (ע"ח) בשער תיקון הנוקבא פ"ב אות ח', שעשר ספירות דאחור הם עשר הויו"ת ברבוע, שכל הוי"ה ברבוע גימטריא ע"ב,…

מקדש מלך: לעילא פי' בי"ע ותתא עו"הז. על הארץ פי' דאי כתיב בארץ משמע הארץ הזאת ומדכתיב על הארץ משמע בי"ע: והא כמה חושבנין עבדי חברייא לעילא. פי' שגם באריך ואו"א וזעיר יש שמות שיש בהם חשבון. ותירץ אלא חושבנא קיימא בסיהרא: וז"ל הרב באוצ"ח…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר