הכל למעלה והכל למטה - אלהים חיים למעלה, ולמטה הארץ העושה תולדות כנקבה מן הזכר
בראשית · דרשות הפסוקים בסדר ימי מעשה בראשית · מאמר 47 · פיסקה 13 · דף מו ע"ב
לשון הזוהר
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, כָּל דָּא הוּא לְעֵילָּא וְהוּא לְתַתָּא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אִי הָכִי ׳אלהי"ם׳ דְּקָא אָמַר, מַאן ׳אלהי"ם׳, אלהי"ם חַיִּים לְעֵילָּא. וְאִי תֵּימָא לְתַתָּא אלהי"ם סְתָם, אֶלָּא לְתַתָּא אִיהוּ תּוֹלָדוֹת, ‹מו:› כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם׳ וְאַמְרִינָן בְּה' בְּרָאָם, וְהַהוּא דִלְעֵילָּא אֲבָהָן דְּכֹלָּא הוּא אִיהִי עֲבִידְתָּא, וְעַל דָּא אַרְעָא עַבְדַת תּוֹלָדוֹת, דְּהָא הִיא מִתְעַבְּרָא כְּנוּקְבָא מִן דְּכוּרָא.
תרגום
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, כָּל זֶה הוּא לְמַעְלָה וְהוּא לְמַטָּה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִם כָּךְ, אֱלֹהִי"ם שֶׁאָמַר, מִיהו אֱלֹהִי"ם? אֱלֹהִי"ם חַיִּים לְמַעְלָה, וְאִם תֹּאמַר לְמַטָּה - אֱלֹהִי"ם סְתָם, אֶלָּא לְמַטָּה הוּא תוֹלָדוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, וְאָמַרְנוּ בְּה' בְּרָאָם. וְאוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה אֲבִיהֶם שֶׁל הַכֹּל הוּא. הִיא העֲשִׂיָּה, וְעַל זֶה הָאָרֶץ עוֹשָׂה תוֹלָדוֹת, שֶׁהֲרֵי הִיא מִתְעַבֶּרֶת כִּנְקֵבָה מִן הַזָּכָר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי שמעון אמר, כל דא הוא לעילא והוא לתתא. אמר רבי יוסי אי הכי ׳אלהי"ם׳ דקא אמר, מאן ׳אלהי"ם׳, אלהי"ם חיים לעילא. ואי תימא לתתא אלהי"ם סתם, אלא לתתא איהו תולדות, ‹מו:› כמה דאת אמר ׳אלה תולדות השמים והארץ בהבראם׳ ואמרינן בה' בראם, וההוא דלעילא אבהן דכלא הוא איהי עבידתא, ועל דא ארעא עבדת תולדות, דהא היא מתעברא כנוקבא מן דכורא.
התרגום: רבי שמעון אמר, כל זה הוא למעלה והוא למטה. אמר רבי יוסי, אם כך, אלהי"ם שאמר, מיהו אלהי"ם? אלהי"ם חיים למעלה, ואם תאמר למטה - אלהי"ם סתם, אלא למטה הוא תולדות, כמו שנאמר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ואמרנו בה' בראם. ואותו שלמעלה אביהם של הכל הוא. היא העשיה, ועל זה הארץ עושה תולדות, שהרי היא מתעברת כנקבה מן הזכר.
מן המפרשים
כתם פז: עבדי חושבנין לסיהרא. כי להם נמסר סוד העיבור ושיהיו מונין ללבנה העליונה:
אור החמה: ור' יוסי הקשה אי הכי אי אמרת בשלמא כדקס"ד בחד מהני לחוד קאמר קרא והשני לבוש שנתלבש הענין כמו משל אל הדברים הנעלמים ניחא דשם אלי"ם לעולם במקום א' בבינה שכל מעשה בראשית ממנה אמנם השתא דאמרת דקרא קא אתא לאשמועינן לעילא ולתתא א"כ…
שעת רצון: ר"ש אמר כל דא הוא לעילא והוא לתתא. פירוש רשב"י זיע"א אתא לאשמועינן ש'כל דא' האמור, שלעולם המ"ד הם העיקר, דמיון הקום, ושלעולם המ"ן עולים תחילה ואח"כ יורדין מ"ד. 'הוא לעילא', בזווג או"א כדי להוליד מוחין לזו"ן. 'והוא לתתא', בזווג…