ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 47: דרשות הפסוקים בסדר ימי מעשה בראשית › פיסקה 12 (מו ע"א)

׳תדשא הארץ׳ - מים עליונים זכרים ותחתונים נקבות, ובהתחברותם עושים פירות

בראשית · דרשות הפסוקים בסדר ימי מעשה בראשית · מאמר 47 · פיסקה 12 · דף מו ע"א

לשון הזוהר

תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא, אִתְחַבְּרוּתָא דְּמַיִין עִלָּאִין בְּתַתָּאִין לְמֶעְבַּד פֵּרִין. מַיִין עִלָּאִין פָּרִין וְרָבִין וְעָבְדֵי אִיבִּין, וְתַתָּאֵי קָרָאן לוֹן לְעִלָּאִין כְּנוּקְבָא לְגַבֵּי דְכוּרָא, בְּגִין דְּמַיִין עִלָּאִין דְּכוּרִין וְתַתָּאֵי נוּקְבִין.

תרגום

תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא - הִתְחַבְּרוּת שֶׁל מַיִם עֶלְיוֹנִים בַּתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת פֵּירוֹת. מַיִם עֶלְיוֹנִים פָּרִים וְרָבִים וְעוֹשִׂים פֵּירוֹת, וְהַתַּחְתּוֹנִים קוֹרְאִים לָהֶם לָעֶלְיוֹנִים כִּנְקֵבָה לַזָּכָר, מִשּׁוּם שֶׁמַּיִם עֶלְיוֹנִים זְכָרִים, וְתַחְתּוֹנִים נְקֵבוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תדשא הארץ דשא, אתחברותא דמיין עלאין בתתאין למעבד פרין. מיין עלאין פרין ורבין ועבדי איבין, ותתאי קראן לון לעלאין כנוקבא לגבי דכורא, בגין דמיין עלאין דכורין ותתאי נוקבין.

התרגום: תדשא הארץ דשא - התחברות של מים עליונים בתחתונים לעשות פירות. מים עליונים פרים ורבים ועושים פירות, והתחתונים קוראים להם לעליונים כנקבה לזכר, משום שמים עליונים זכרים, ותחתונים נקבות.

מן המפרשים

אור יקר: בגין דמיין עילאין דכורין וכו׳ והנקבה מקדמת ואחר כך מסכים הזכר.

אור החמה: תדשא הארץ דשא אתחברותא דמיין וגומר כי הארץ מ' מיין תתאין ונוקבין ואין להם פריה ורביה שהוא תדשא הארץ אלא מכח מיין דכורין ומשום דהשתא לא נקטינן אלא דמיין עילאין אתחברו בתתאין דהיינו לשון תדשא הארץ לשון צווי. אמנם דתתאין אתחברו…

שעת רצון: תדשא הארץ דשא אתחברותא דמיין עלאין בתתאין למעבד פירין מיין עלאין עבדי איבין. פירוש, כאן ' מיין עלאין ' הם מ"ד שמזריע הזכר בשעת הזווג, ומיין תתאין הם מ"ן שמעלה הנוקבא, ואתחברות למעבד פירין נשמות קדישין, ואע״ג דתרוייהו מוכרחים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר