קדומיאל ומחנהו שרים ושוככים - ונראים כשישראל אומרים שירה, ומעידים עליהם כשעוסקים בתורה
בראשית · ז' מדורי הארץ העליונה והיכלותיה · מאמר 44 · פיסקה 4 · דף מ ע"א
לשון הזוהר
וַעֲלַיְיהוּ חַד מְמַנָּא קדומיא"ל שְׁמֵיהּ, וְאִלֵּין פָּתְחִין שִׁירְתָא וּמִשְׁתַּכְּכִי וְאָזְלִין לוֹן, וְלָא אִתְחֲזוּן עַד דְּיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא פָּתְחֵי וְאָמְרֵי שִׁירְתָא, כְּדֵין קַיְימָן בְּדוּכְתַּיְיהוּ וְאִתְחֲזָן נְהִירִין יַתִּיר. תְּלָת זִמְנִין בְּיוֹמָא מְקַדְּשִׁי קְדוּשְּׁתָא, וְכַד יִשְׂרָאֵל עָסְקִי בְּאוֹרַיְיתָא, כֻּלְּהוֹן טָאסִין וְסָהֲדִי סָהֲדוּתָא לְעֵילָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָיִיס עֲלַיְיהוּ.
תרגום
וַעָלֵיהֶם מְמֻנֶּה אֶחָד קְדוּמִיאֵ"ל שְׁמוֹ. וְאֵלּוּ פוֹתְחִים בְּשִׁירָה וְשׁוֹכְכִים וְהוֹלְכִים לָהֶם, וְלֹא נִרְאִים עַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל לְמַטָּה פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים שִׁירָה, אָז עוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם וְנִרְאִים מְאִירִים יוֹתֵר. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם מְקַדְּשִׁים קְדֻשָּׁה. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, כֻּלָּם טָסִים וּמְעִידִים עֵדוּת לְמַעְלָה, והקב"ה מְרַחֵם עֲלֵיהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועלייהו חד ממנא קדומיא"ל שמיה, ואלין פתחין שירתא ומשתככי ואזלין לון, ולא אתחזון עד דישראל לתתא פתחי ואמרי שירתא, כדין קיימן בדוכתייהו ואתחזן נהירין יתיר. תלת זמנין ביומא מקדשי קדושתא, וכד ישראל עסקי באורייתא, כלהון טאסין וסהדי סהדותא לעילא, וקודשא בריך הוא חייס עלייהו.
התרגום: ועליהם ממנה אחד קדומיא"ל שמו. ואלו פותחים בשירה ושוככים והולכים להם, ולא נראים עד שישראל למטה פותחים ואומרים שירה, אז עומדים במקומם ונראים מאירים יותר. שלש פעמים ביום מקדשים קדשה. וכשישראל עוסקים בתורה, כלם טסים ומעידים עדות למעלה, והקב"ה מרחם עליהם.
מן המפרשים
אור יקר: תלת זמנין ביומא וכר שהם תלויים בתחתונים ולכך לפחות הם מקדשים שלשה קדושות אמנם אם ישראל עוסקים בתורה יש להם קיום והם מעידים.
הסולם: ועלייהו חד ממנא קדומיאל שמיה: ועל המלאכים האלו יש ממונה אחר, ושמו קדומיאל, שהוא נוטריקין קדומ"י א"ל. פירוש, כי הממונה הזה צריך לשמור את המלאכים שבהמדור שלו, מפני כחות הדין שבהיכל הג', כמ"ש לפנינו, שלא ישלטו בהם, ובהיות היכל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: