ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 10לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת בראשית · מאמר 44

ז' מדורי הארץ העליונה והיכלותיה

זוהר ח"א, פרשת בראשית, דף מ.
כ-8 דקות קריאה

שבעה מדורים לארץ העליונה דרגה על דרגה - וכנגדם למטה, והכל אחוז זה בזה

יז] וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. ׳וְהַנָּחָשׁ׳ - רַבִּי יִצְחָק אָמַר זֶה יֵצֶר הָרָע.שהוא המפתה לאדם לחטוא לפני קונו. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר נָחָשׁ מַמָּשׁ. כפי פשט הכתוב בָּאוּ לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לָהֶם, וַדַּאי הַכֹּל אֶחָד, וְסמא"ל הָיָה, וְנִרְאָה עַל נָחָשׁ וְצַלְמוֹ שֶׁנָּחָשׁ זֶה הוּא שָׂטָן, וְהַכֹּל אֶחָד.סמא"ל הוא דכורא [הנקרא צל], ונחש היא הנוקבא [הנקראת מות] ושניהם כשהם יחד נקראים 'צלמות' וסמא"ל הוא השטן הוא צל של מות המיצל עליו וזה עומק שסמא"ל רכיב עליה- מהרח"ו שָׁנִינוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד סמא"ל מֵהַשָּׁמַיִם רָכוּב עַל נָחָשׁ זֶה, וְצַלְמוֹ הָיוּ רוֹאִים כָּל הַבְּרִיּוֹתאף בריות גדולות היו וּבוֹרְחִים מִמֶּנּוּ.הנחש וסמא"ל על גבו וּבָאוּ אֶל האִשָּׁה בִּדְבָרִים וְגָרְמוּ מָוֶת לָעוֹלָם.וכאן הוקשה לו מה טעם החטיא סמא"ל באופן הזה ע"י היותו רוכב על נחש, וע"ז משיב כי

בלשון הזוהר

׳וְהַנָּחָשׁ׳, רַבִּי יִצְחָק אָמַר דָּא יֵצֶר הָרָע. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר נָחָשׁ מַמָּשׁ. אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לוֹן וַדַּאי כֹּלָּא חַד, וְסמא"ל הֲוָה, וְאִתְחֲזִי עַל נָחָשׁ וְצוּלְמֵיהּ דְּנָחָשׁ דָּא אִיהוּ שָׂטָן, וְכֹלָּא חַד. תְּנֵינָא, בְּהַהִיא שַׁעְתָּא נָחַת סמא"ל מִן שְׁמַיָּא רָכִיב עַל נָחָשׁ דָּא וְצוּלְמֵיהּ הֲווּ חָמָאן כָּל בִּרְיָין וְעָרְקָן מִנֵּיהּ, וּמָטוּ לְגַבֵּי אִתְּתָא בְּמִלִּין, וּגְרִימוּ מוֹתָא לְעָלְמָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יעקב כדוגמת אדם הראשון - נוטל בחזרה את הברכות מסמא"ל

וַדַּאי בְּחָכְמָהשהוצרך לפעול כן בדווקא באופן שהצליח ל הֵבִיא סמא"ל קְלָלוֹת עַל הָעוֹלָם, וְהשחית אֶת הָעץ הַקַּדְמוֹן שֶׁבָּרָא הקב"ה בָּעוֹלָם. וְדָבָר זֶה הָיָה תָלוּי עַל סמא"ל, מה שעשק את המוחין והברכות מאדה"ר ע"י ערמתו שהחטיאו בעץ הדעת עַד שֶׁבָּא עֵץ אַחֵר קָדוֹשׁ, שֶׁהוּא יַעֲקֹב,היינו כנגד הברכות שנגנבו ע"י סמא"ל מאילנא קדמאה הוא אדה"ר, כנגדם בא אילנא אחרא קדישא שהוא בתיקון אדם כמו שיבאר וְנָטַל מִמֶּנּוּ אֶת הבְּרָכוֹת שֶׁלֹּא יִתְבָּרֵךְ סמא"ל לְמַעְלָה וְעֵשָׂו לְמַטָּה. שֶׁהֲרֵי יַעֲקֹב דֻּגְמַת אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה וְיָפְיוֹ והיינו מצד בנין וסדרי שורשי הכוחות והתיקונים, והעדות לזה שֶׁל יַּעֲקֹב יָפְיוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה. וְעַל זֶה,ומשום כך כְּמוֹ שֶׁמָּנַע סמא"ל בְּרָכוֹת מֵהָעץ הָרִאשׁוֹן, היינו מאדם הראשון כָּךְ גַּם מָנַע יַעֲקֹב שֶׁהוּא עֵץ דֻּגְמַת אָדָם, מִסמא"ל, בְּרָכוֹת מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה. ולכן יעקב חטפם ממנו בסוד. וְיַעֲקֹב לָקַח אֶת שֶׁלּוֹ בַּכֹּל,ויעקב, כל מה שלקח, שלו לקח, דהיינו מה שגזל סמאל מאדה"ר וע"כ כתוב ויאבק איש עמו -שהוא סמא"ל. וע"ז אמר לו 'לא אשלחך כי אם ברכתני'. ויאבק איש עמו וְעַל זֶה ׳וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ׳ (בראשית לב).

בלשון הזוהר

וַדַּאי בְּחָכְמָה אַיְיתִי סמא"ל לְוָוטִין עַל עָלְמָא וְחִבֵּל אִילָנָא קַדְמָאָה דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעָלְמָא. וּמִלָּה דָא הָוֵי תָּלֵי עַל סמא"ל עַד דְּאָתָא אִילָנָא אַחֲרָא קַדִּישָׁא דְּאִיהוּ יַעֲקֹב, וְנָטַל מִנֵּיהּ בִּרְכָאן דְּלָא יִתְבָּרַךְ סמא"ל לְעֵילָּא וְעֵשָׂו לְתַתָּא, דְּהָא יַעֲקֹב דּוּגְמָא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן הֲוָה, וְשׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן הֲוָה, וְעַל דָּא, כְּמָה דְּמָנַע סמא"ל בִּרְכָאן מֵאִילָנָא קַדְמָאָה, הָכִי נַמִּי מָנַע יַעֲקֹב דְּאִיהוּ אִילָנָא דּוּגְמָא דְאָדָם מִסמא"ל בִּרְכָאן מִלְּעֵילָּא וּמִתַּתָּא, וְיַעֲקֹב דִּידֵיהּ נָטִיל בְּכֹלָּא, וְעַל דָּא ׳וַיֵּאָבֶק אִישׁ עִמּוֹ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הנחש הוא מלאך המוות - סוד קץ כל בשר

כָּתוּב ׳וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם׳ (בראשית ג, א) - זֶה יֵצֶר הָרָע, זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וּמִשּׁוּם שֶׁהַנָּחָשׁ הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, גָּרַם מָוֶת לְכָל הָעוֹלָם. וְזֶהוּ סוֹד שֶׁכָּתוּב ׳קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי׳ (שם ו, יג) - זֶהוּ קֵץ שֶׁל כָּל בָּשָׂר שֶׁנּוֹטֵל הַנְּשָׁמָה ׳לְכָל בָּשָׂר׳, וְנִקְרָא כָּךְ.

בלשון הזוהר

כְּתִיב ׳וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם׳ (בראשית ג, א) - דָּא יֵצֶר הָרָע דָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וּבְגִין דְּנָחָשׁ אִיהוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת גָּרַם מוֹתָא לְכָל עָלְמָא. וְדָא הוּא רָזָא דִּכְתִיב ׳קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי׳ - דָּא הוּא קִצָּא דְּכָל בִּשְׂרָא דְּנָטִיל נִשְׁמְתָא לְכָל בִּשְׂרָא וְאִקְּרִי הָכִי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

פתיחת הנחש באף - ׳אלהים׳ הוא שם עץ הדעת

׳וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף׳ (בראשית ג, א). רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, בְּ ׳אַף׳ פָּתַח, וְאַף הִטִּיל בָּעוֹלָם. אָמַר לָהּ לָאִשָּׁה, בְּעץ זֶה בָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם וַדַּאי, אִכְלוּ מִמֶּנּוּ ׳וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יוֹדְעֵי טוֹב וָרָע׳ - שֶׁהֲרֵי הוּא כָּךְ הָיָה אֱלֹהִים שְׁמוֹ עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְעַל זֶה ׳וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי וְגוֹ'׳.

בלשון הזוהר

׳וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף׳ (בראשית ג, א). רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, בְּ ׳אַף׳ פָּתַח, וְאַף אַטִּיל בְּעָלְמָא. אָמַר לָהּ לְאִתְּתָא, בְּאִילָנָא דָא בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא וַדַּאי, אִכְלוּ מִנֵּיהּ ׳וִהְיִיתֶם כֵּאלהי"ם יוֹדְעֵי טוֹב וָרָע׳ - דְּהָא אִיהוּ הָכִי הָוֵי אלהי"ם שְׁמֵיהּ עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְעַל דָּא ׳וִהְיִיתֶם כֵּאלהי"ם יוֹדְעֵי וְגוֹ'׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

תיקון רבי יהודה - קנאת אומן ולא כלי יצירה

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לֹא אָמַר כָּךְ, שֶׁאִלּוּ אָמַר בְּעץ זֶה בָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, נָאֶה הָיָה, כִּי הוּא כַּגַּרְזֶן בְּיַד הַחוֹצֵב בּוֹ. אֲבָל לֹא אָמַר אֶלָּא, מֵעץ זֶה אָכַל הקב"ה וְאָז בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, וְכָל אֻמָּן שׂוֹנֵא אֶת חֲבֵרוֹ, אִכְלוּ מִמֶּנּוּ וְאַתֶּם תִּהְיוּ בּוֹרְאֵי עוֹלָמוֹת. וְעַל זֶה ׳כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְגוֹ'׳ - וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא יָדַע אֶת זֶה, צִוָּה אֶתְכֶם עָלָיו שֶׁלֹּא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ.

בלשון הזוהר

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לָא אָמַר הָכִי, דְּאִלּוּ אָמַר בְּאִילָנָא דָא בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, יָאוּת הֲוָה, כִּי הוּא כַּגַּרְזֶן בְּיַד הַחוֹצֵב בּוֹ. אֲבָל לֹא אָמַר אֶלָּא, מֵאִילָנָא דָא אָכַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְדֵין בָּרָא עָלְמָא, וְכָל אוּמָּן סָנֵי לְחַבְרֵיהּ, אִכְלוּ מִנֵּיהּ וְאַתּוּן תְּהוֹן בָּרָאן עָלְמִין. וְעַל דָּא ׳כִּי יוֹדֵעַ אלהי"ם׳ ׳כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְגוֹ'׳ - וּבְגִין דְּאִיהוּ יָדַע דָּא, אַפְקִיד לְכוּ עֲלֵיהּ דְּלָא תֵיכְלוּ מִנֵּיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שקרי הנחש בדיבורו - סתירת האיסור הכולל

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בַּכֹּל דִּבְּרוּ שֶׁקֶר. בַּתְּחִלָּה שֶׁאָמְרוּ שֶׁקֶר הָיָה - שֶׁכָּתוּב ׳אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן׳ - וְלֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל׳ - וְכֻלָּם הִתִּיר לוֹ.

בלשון הזוהר

אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּכֹלָּא מַלִּילוּ שִׁקְרָא. בְּשֵׁירוּתָא דְּאָמְרוּ שִׁקְרָא הֲוָה - דִּכְתִיב ׳אַף כִּי אָמַר אלהי"ם לֹא תֹאכלו מִכֹּל עֵץ הַגָּן׳ - וְלָאו הָכִי דְּהָא כְּתִיב ׳מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל׳ - וְכֻלְּהוּ שָׁרָא לֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ארבע העבירות התלויות בעץ - וסוד איסור ייחוד עם אישה

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, זֶה ששָׁנִינוּ שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ הקב"ה עַל עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְצַו׳. ׳יהו"ה׳ - עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם. ׳אֱלֹהִים׳ - עַל הַדִּינִים. ׳עַל הָאָדָם׳ - עַל שְׁפִיכת דָּמִים. ׳לֵאמֹר׳ - עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת. וְכִי כַּמָּה אֲנָשִׁים הָיוּ בָּעוֹלָם שֶׁהוּא צָרִיךְ זֶה? אֶלָּא וַדַּאי הַכֹּל עַל זֶה הָעץ הָיָה. מִשּׁוּם שֶׁבּוֹ אֲחוּזִים כָּל אֵלּוּ הַמִּצְווֹת, שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹטלו לְבַדּוֹ, עוֹשֶׂה פֵרוּד, וְנוֹטלו בָּאוּכְלוּסִין שֶׁלְּמַטָּה שֶׁאֲחּזִים בּוֹ, וְנוטַל עֲבוֹדָה זָרָה וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וְגִלּוּי עֲרָיוֹת. ׳עֲבוֹדָה זָרָה׳ - בְּאוֹתָם גְּדוֹלִים מְמֻנִּים. ׳שְׁפִיכוּת דָּמִים׳ - בָּזֶה הָעֵץ תְּלוּיִים, שֶׁהוּא בְּצַד גְּבוּרָה, וְסמא"ל מְמֻנֶּה עַל זֶה. ׳גִּלּוּי עֲרָיוֹת׳ - אִשָּׁה הִיא, וְאִשָּׁה נִקְרֵאת, וְאָסוּר לְזַמֵּן אֶת הָאִשָּׁה בִּלְבַדָּהּ, אֶלָּא עִם בַּעְלָהּ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה חָשׁוּד בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת. וְעַל זֶה בְּכֻלָּם נצְטַוָּה בָּזה הָעֵץ. כֵּיוָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ, עָבַר בְּכֻלָּם, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל אָחוּז בּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, וַדַּאי דָּבָר זֶה כָּךְ הוּא, שֶׁאָסוּר לְהִתְיַחֵד עִם אִשָּׁה לְבַדָּהּ אֶלָּא אִם כֵּן בַּעְלָהּ עִמָּהּ.

בלשון הזוהר

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הָא דְּתָנִינָן דְּפַקִּיד לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל עֲבוֹדָה זָרָה דִּכְתִיב ׳וַיְצַו׳, ׳יהו"ה׳ עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם, ׳אלהי"ם׳ עַל הַדִּינִין, ׳עַל הָאָדָם׳ עַל שְׁפִיכַת דָּמִים, ׳לֵאמֹר׳, עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת. וְכִי כַּמָּה אִנָשֵׁי הֲווּ בְּעָלְמָא דְּאִיהוּ אִצְטְרִיךְ דָּא, אֶלָּא וַדַּאי כֹּלָּא עַל הַאי אִילָנָא הֲוָה. בְּגִין דְּבֵיהּ אֲחִידָן כָּל אִלֵּין פִּקּוּדִין, דְּכָל מַאן דְּנָטִיל לֵיהּ בִּלְחוֹדוֹי עָבִיד פְּרִישׁוּ, וְנָטִיל לֵיהּ בְּאוּכְלוּסִין דִּלְתַתָּא דַּאֲחִידָן בֵּיהּ, וְנָטִיל עֲבוֹדָה זָרָה וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וְגִלּוּי עֲרָיוֹת. ׳עֲבוֹדָה זָרָה׳ בְּאִינּוּן רַבְרְבֵי מְמַנָּן, ׳שְׁפִיכוּת דָּמִים׳, בְּהַאי אִילָנָא תַּלְיָין דְּאִיהוּ בִּסְטַר גְּבוּרָה, וְסמא"ל אִתְפְּקַד עַל דָּא. ׳גִּלּוּי עֲרָיוֹת׳, אִשָּׁה הִיא וְאִנְתְּתָא אִקְּרִי, וַאֲסִיר לְזַמְּנָא לְאִנְתְּתָא בִּלְחוֹדָהָא אֶלָּא עִם בַּעְלָהּ, דְּלָא יְהֵא חֲשִׁיד בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת. וְעַל דָּא בְּכֻלְּהוּ אִתְפְּקַד בְּהַאי אִילָנָא. כֵּיוָן דְּאָכַל מִנֵּיהּ, בְּכֻלְּהוּ עָבַר, דְּהָא כֹּלָּא אֲחִיד בֵּיה. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר וַדַּאי מִלָּה דָא הָכִי הוּא, דַּאֲסִיר לְאִתְיַחֲדָא עִם אִנְתְּתָא בִּלְחוֹדָהָא אֶלָּא אִם כֵּן בַּעְלָהּ עִמָּהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

תחבולת הנחש - מגע כראיה מזויפת לביטחון

מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ רָשָׁע? אָמַר, הֲרֵי הִגַּעְתִּי לָעֵץ הַזֶּה וְלֹא מַתִּי, גַּם אַתְּ קִרְבִי וּגְעִי בְּיָדֵךְ בּוֹ וְלֹא תָמוּתִי. וְדָבָר זֶה הוּא הוֹסִיף לָהּ מֵעַצְמוֹ. מִיָּד ׳וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב וְגוֹ'׳ (בראשית ג, ו). בַּמָּה רָאֲתָה? אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אוֹתוֹ עֵץ הֶעֱלָה רֵיחוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יהו"ה׳ (בראשית כז) - וּבִגְלַל אוֹתוֹ רֵיחַ שֶׁהָיָה עוֹלֶה, חָמְדָה אוֹתוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, רְאִיָּה הָיְתָה. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲרֵי כָּתוּב וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם? אָמַר לוֹ, רְאִיָּה זוֹ בַּשִּׁעוּר שֶׁל הָעֵץ לָקְחָה אוֹתוֹ (נ"א: שעור הלב היתה), שֶׁכָּתוּב ׳וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה׳ דַּוְקָא. ׳וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב׳ - רָאֲתָה וְלֹא רָאֲתָה. ׳כִּי טוֹב׳ - רָאֲתָה כִּי טוֹב וְלֹא הִתְיַשְּׁבָה בּוֹ. מַה כָּתוּב אַחַר כָּךְ? ׳וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ׳, וְלֹא כָתוּב ׳וַתִּקַּח מִמֶּנּוּ׳, וְהִיא נִדְבְּקָה בִּמְקוֹם הַמָּוֶת, וְגָרְמָה לְכָל הָעוֹלָם מָוֶת, וְהִפְרִידָה חַיִּים מִן הַמָּוֶת, וּבְחֵטְא זֶה גָּרַם פֵּרוּד לְהַפְרִיד אִשָּׁה מִבַּעְלָהּ. שֶׁהֲרֵי קוֹל מִדִּבּוּר לֹא נִפְרָדִים לְעוֹלָמִים, וּמִי שֶׁמַּפְרִיד קוֹל מִדִּבּוּר, נאלם וְלֹא יָכוֹל לְדַבֵּר, וְכֵיוָן שֶׁנִּטָּל מִמֶּנּוּ דִּבּוּר, נִתָּן לֶעָפָר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּתוּב (תהלים לט) ׳נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר׳ - ׳נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה׳, פָּסוּק זֶה אָמְרָה אוֹתוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת. מָה הַטַּעַם? בִּגְלַל שֶׁקּוֹל מַנְהִיג אֶת הַדִּבּוּר, כֵּיוָן שֶׁהִיא בַּגָּלוּת קוֹל נִפְרָד מִמֶּנָּה, וְדִבּוּר לֹא נִשְׁמָע, וְעַל זֶה ׳נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה׳ וְגוֹ׳. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁ׳הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב׳, שֶׁלֹּא הוֹלֵךְ קוֹל אִתָּהּ. וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (שם סה) ׳לְךָ דוּמִיָּה תְהִלָּה׳. מַה זוֹ ׳דּוּמִיָּה׳? זוֹ תְהִלָּה לְדָוִד, שֶׁהִיא דוּמִיָּה בַּגָּלוּת וְשׁוֹתֶקֶת בְּלִי קוֹל. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַה זֶּה ׳לְך׳?- בִּגְלָלְךָ הִיא דוּמִיָּה וְשׁוֹתֶקֶת, שֶׁהִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה קוֹל. ׳וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ׳ הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁסָּחֲטָה עֲנָבִים וְנָתְנָה לוֹ, וְגָרְמוּ מָוֶת לְכָל הָעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי עֵץ זֶה בּוֹ שׁוֹרֶה הַמָּוֶת, וְהוּא עֵץ שֶׁשּׁוֹלֵט בַּלַּיְלָה. וּכְשֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת, כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם טוֹעֲמִים טַעַם מָוֶת. אֶלָּא אֵלּוּ בְּנֵי הַמְּהֵימְנוּתָא מַקְדִּימִים וְנוֹתְנִים לוֹ נַפְשָׁם בְּפִקָּדוֹן. וּמשום שֶׁהוּא בְּפִקָּדוֹן, חוֹזְרוֹת הַנְּפָשׁוֹת לִמְקוֹמָם, וְעַל זֶה ׳וֶאֱמוּנָתְךְ בַּלֵּילוֹת׳ (תהלים צב, ג) כָּתוּב. ׳וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם׳ (בראשית ג, ז) רַבִּי חִיָּא אָמַר, שֶׁהֲרֵי נִפְקְחוּ לָדַעַת רָעוֹת הָעוֹלָם מַה שֶּׁלֹּא יָדְעוּ עַד עַכְשָׁו. כֵּיוָן שֶׁיָּדְעוּ וְנִפְקְחוּ לָדַעַת רַע, אָז יָדְעוּ ׳כִּי עֵירֻמִּם הֵם׳ - שֶׁאִבְּדוּ זֹהַר עֶלְיוֹן שֶׁהָיָה מְכַסֶּה עֲלֵיהֶם וְהִסְתַּלֵּק מֵהֶם, וְנִשְׁאֲרוּ ערֻמִּים מִמֶּנּוּ. ׳וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה׳ (בראשית ג, ז) - נִדְבְּקוּ לְהִתְכַּסּוֹת בְּאוֹתָם צולמין שֶׁל אוֹתוֹ עֵץ שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ שֶׁנִּקְרָאִים עלי הָעץ. ׳וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת׳ - רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, כֵּיוָן שֶׁיָּדְעוּ מֵהָעוֹלָם וְנִדְבְּקוּ בוֹ, רָאוּ שֶׁהָעוֹלָם מֻנְהָג עַל יְדֵי אוֹתָם עלי הָעץ, ׳וְעָשׂוּ לָהֶם׳ תוקף לְהִתְחַזֵּק בָּהֶם בָּזה העוֹלָם. וְאָז יָדְעוּ כָּל מִינֵי כְשָׁפִים שֶׁל הָעוֹלָם, וְרָצוּ לַחְגֹּר כְּלֵי זַיִן בְּאוֹתָם עלי הָעץ כְּדֵי לְהָגֵן עֲלֵיהֶם. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, אָז נִכְנְסוּ שְׁלֹשָׁה בַּדִּין וְנִדּוֹנוּ, וְהָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הִתְקַלֵּל וְלֹא עָמַד בְּקִיּוּמוֹ בִּגְלַל זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, עַד שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי. אַחַר כָּךְ הִלְבִּישׁ אוֹתָם הקב"ה בִּלְבוּשִׁים שֶׁהָעוֹר נֶהֱנֶה מֵהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כָּתְנוֹת עוֹר׳. בַּתְּחִלָּה הָיוּ כָּתְנוֹת אוֹר שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם בָּעֶלְיוֹנִים שֶׁלְּמַעְלָה, מִשּׁוּם שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הָיוּ בָּאִים לֵהָנוֹת מֵאוֹתוֹ הָאוֹר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ׳ (שם ח) - וְכָעֵת שֶׁחָטְאוּ - ׳כָּתְנוֹת עוֹר׳, שֶׁהָעוֹר נֶהֱנֶה מֵהֶם וְלֹא הַנֶּפֶשׁ. אַחַר כָּךְ הוֹלִידוּ בֵּן רִאשׁוֹן. בֵּן שֶׁל הַזֻּהֲמָה הָיָה. שְׁנַיִם בָּאוּ עַל חַוָּה וְנתְעַבְּרָה מֵהֶם וְהוֹלִידָה שְׁנַיִם, זֶה יָצָא לְמִינוֹ וְזֶה יָצָא לְמִינוֹ, וְרוּחַותיהם נִפְרְדוּ זוֹ לְצַד זֶה וְזוֹ לְצַד זֶה. זֶה דּוֹמֶה לַצַּדו, וְזֶה דּוֹמֶה לַצַּדו. מִצּדו שֶׁל קַיִן כָּל הַמְּדוֹרִים שֶׁל הצַד שֶׁל מִּינִים הָרָעִים וְרוּחוֹת וְשֵׁדִים וּכְשָׁפִים בָּאִים. וּמִצַּד שֶׁל הֶבֶל שֶׁל רַחֲמִים יוֹתֵר וְלֹא בִשְׁלֵמוּת, יַיִן טוֹב בְּיַיִן רַע. וְלֹא נִתְקַן עִמּוֹ עַד שֶׁבָּא שֵׁת וְהִתְיַחֲסוּ מִמֶּנּוּ כָּל אוֹתָם דּוֹרוֹת שֶׁל זכאי העוֹלָם, וּבוֹ נִשְׁתַּל הָעוֹלָם. וּמִקַּיִן בָּאוּ כָּל אוֹתָם חֲצוּפִים וּרְשָׁעִים וְחוטאי הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּשָׁעָה שֶׁחָטָא קַיִן, הָיָה פוֹחֵד, מֵחֲמַת שֶׁרָאָה לְפָנָיו מִינֵי מַחֲנוֹת מְזֻיָּנִים וּבָאִים לַהֲרֹג אוֹתוֹ. וּכְשֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה מָה אָמַר? ׳הֵן גֵּרַשְׁתָּ אוֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר׳ (בראשית ד, יד). מַהוּ ׳מִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר׳, אֶלָּא אֶהְיֶה נִסְתָּר מִבִּנְיָנִי. רַבִּי אַבָּא אָמַר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְלֹא הִסְתִּיר פניו מִמֶּנּוּ׳ - וְעַל זֶה ׳וּמִפָּנֶיךְ אֶסָּתֵר׳, מֵאוֹתָם הַפָּנִים שֶׁלְּךָ אֶהְיֶה נִסְתָּר שֶׁלֹּא יַשְׁגִּיחוּ בִי. וְעַל זֶה ׳וְהָיָה כָּל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי׳. וּכְשֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה, מָה אָמַר? ׳הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךְ אֶסָּתֵר׳. מַהוּ ׳וּמִפָּנֶיךְ אֶסָּתֵר׳? אֶלָּא אֶהְיֶה נִסְתָּר מֵהַבִּנְיָן שֶׁלִּי.

בלשון הזוהר

מָה עָבַד הַהוּא רָשָׁע, אָמַר, הָא מְטֵיתִי לְהַאי אִילָנָא וְלָא מַתִּי, אוֹף אַתְּ קְרִיב וּמְטִי בִּידָךְ בֵּיהּ וְלָא תְמוּת. וּמִלָּה דָא הוּא אוֹסִיף לָהּ מִגַּרְמֵיהּ. מִיָּד ׳וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב וְגוֹ'׳ (בראשית ג, ו), בְּמָה חֲמָאת. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַהוּא אִילָנָא סָלִיק רֵיחִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יהו"ה׳. וּבְגִין הַהוּא רֵיחַ דַּהֲוָה סָלִיק חַמְדַת לֵיהּ לְמֵיכַל מִנֵּיהּ. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר רְאִיָּיה הֲוָה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה וְהָא כְּתִיב וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם. אָמַר לֵיהּ, הַאי רְאִיָּה בְּשִׁיעוּרָא דְאִילָנָא נַקְטַת לֵיהּ (נ"א: שִׁיעוּרָא דְלִבָּא הֲוָת), דִּכְתִיב ׳וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה׳ דַּיְיקָא. ׳וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב׳ - חֲמָאת וְלָא חֲמָאת. ׳כִּי טוֹב׳, חֲמָאת כִּי טוֹב וְלָא אִתְיַשְּׁבַת בֵּיהּ, מָה כְּתִיב לְבָתַר, ׳וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ׳, וְלָא כְּתִיב ׳וַתִּקַּח מִמֶּנּוּ׳, וְהִיא אִתְדַּבְּקַת בַּאֲתַר דְּמוֹתָא וּגְרִימַת לְכָל עָלְמָא מוֹתָא וְאַפְרִישַׁת חַיֵּי מִן מוֹתָא, וּבְחוֹבָא דָא גָּרִים פְּרִישׁוּתָא לְאַפְרָשָׁא אִתְּתָא מִבַּעְלָהּ. דְּהָא קוֹל מִדִּבּוּר לָא מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין, וּמַאן דְּמַפְרִישׁ קוֹל מִדִּבּוּר אִתְאֲלַם וְלָא יָכִיל לְמַלְּלָא, וְכֵיוָן דְּאִשְׁתְּקַל מִנֵּיהּ מִלּוּלָא אִתְיְיהִיב לְעַפְרָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן כְּתִיב ׳נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר׳ (תהלים לט, ג) - ׳נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה׳, הַאי קְרָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֲמָרוֹ בְּגָלוּתָא. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּקוֹל מְדַבַּר לֵיהּ לְדִבּוּר, כֵּיוָן דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא קוֹל אִתְפָּרַשׁ מִינָּהּ וּמִלָּה לָא אִשְׁתְּמַע, וְעַל דָּא ׳נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה וְגוֹ'׳. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּ ׳הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב׳, דְּלָא אָזִיל קוֹל בַּהֲדָהּ. וְיִשְׂרָאֵל אָמְרי ׳לְךָ דוּמִיָּה תְהִלָּה׳. מַאי ׳דּוּמִיָּה׳ דָּא תְּהִלָּה לְדָוִד דְּאִיהִי דּוּמִיָּה בְּגָלוּתָא, וּשְׁתִיקָא בְּלָא קוֹל. אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַאי ׳לְךָ׳, בְּגִינָךְ אִיהִי דוּמִיָּה וּשְׁתִיקָא, דְּאִסְתַּלְּקָא מִנָּהּ קוֹל. ׳וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ׳, הָא תָּנִינָן סָחֲטָה עֲנָבִים וְיַהֲבַת לֵיהּ וּגְרִמוּ מוֹתָא לְכָל עָלְמָא. דְּהָא אִילָנָא דָא בֵּיהּ שַׁרְיָא מוֹתָא, וְהוּא אִילָנָא דְּשָׁלְטָא בְּלֵילְיָא. וְכַד אִיהִי שָׁלְטָא, כָּל בְּנֵי עָלְמָא טָעֲמוּ טַעֲמָא דְמוֹתָא. אֶלָּא אִינּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא מַקְדְּמִי וְיָהֲבוּ לֵיהּ נַפְשַׁיְיהוּ בְּפִקְדוֹנָא. וּבְגִין דְּאִיהוּ בְּפִקְדוֹנָא, אִתְהַדָּרוּ נַפְשָׁאן לְאַתְרַיְיהוּ, וְעַל דָּא ׳וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׳ כְּתִיב. ׳וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם׳ (בראשית ג, ז). רַבִּי חִיָּיא אָמַר, דְּהָא אִתְפַּקָּחוּ לְמִנְדַּע בִּישִׁין דְּעָלְמָא מָה דְּלָא יָדְעוּ עַד הַשְׁתָּא. כֵּיוָן דְּיָדְעוּ וְאִתְפַּקָּחוּ לְמִנְדַּע בִּישׁ כְּדֵין יָדְעוּ ׳כִּי עֵרוּמִּים הֵם׳ - דְּאִבְּדוּ זָהֳרָא עִלָּאָה דַּהֲוָה חָפֵי עֲלַיְיהוּ, וְאִסְתַּלַּק מִנַּיְיהוּ וְאִשְׁתְּאָרוּ עֲרוּמִּים מִנֵּיהּ. ׳וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה׳ (בראשית ג, ז) - אִתְדַּבְּקוּ לְאִתְחֲפָאָה בְּאִינּוּן צוּלְמִין דְּהַהוּא אִילָנָא דְּאָכְלוּ מִנֵּיהּ דְּאִקְּרוּן טַרְפֵי דְאִילָנָא. ׳וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגוֹרוֹת׳ - רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, כֵּיוָן דְּיָדְעוּ מֵהַאי עָלְמָא וְאִתְדַּבְּקוּ בֵּיהּ, חֲמוּ דְּהַאי עָלְמָא מִתְדַּבַּר עַל יְדָא דְּאִינּוּן טַרְפִין דְּאִילָנָא, וְעָבְדוּ לְהוֹן תּוּקְפָּא לְאִתְתַּקְּפָא בְּהוּ בְּהַאי עָלְמָא. וּכְדֵין יָדְעוּ כָּל זַיְינֵי חַרְשִׁין דְּעָלְמָא, וּבָעוּ לְמֶחְגַּר זַיְינִין בְּאִינּוּן טַרְפֵי אִילָנָא בְּגִין לְאַגָּנָא עֲלַיְיהוּ. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, כְּדֵין תְּלָת עָאלוּ בְּדִינָא וְאִתְּדָנוּ, וְעָלְמָא תַּתָּאָה אִתְלַטְיָיא וְלָא קַיְימָא בְּקִיּוּמֵיהּ, בְּגִין זוּהֲמָא דְנָחָשׁ, עַד דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל בְּטוּרָא דְסִינַי. לְבָתַר אַלְבִּישׁ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְבוּשִׁין דְּמַשְׁכָּא אִתְהֲנִי מִנַּיְיהוּ, הָדָא הוּא דִכְתִיב ׳כָּתְנוֹת עוֹר׳. בְּקַדְמֵיתָא הֲווּ כָּתְנוֹת אוֹר, דַּהֲווּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּהוּ בְּעִלָּאִין דִּלְעֵילָּא, בְּגִין דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאִין הֲווּ אַתְיָין לְאִתְהֲנָא מֵהַהוּא נְהוֹרָא, הָדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאלהי"ם וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ׳ - וְהַשְׁתָּא דְּחָבוּ - ׳כָּתְנוֹת עוֹר׳, דְּעוֹר אִתְהֲנִי מִנַּיְיהוּ וְלָא נַפְשָׁא. לְבָתַר אוֹלִידוּ בְּרָא קַדְמָאָה. בְּרָא דְזוּהֲמָא הֲוָה. תְּרֵין אָתוּ עֲלָהּ דְּחַוָּה, וְאִתְעַבְּרַת מִנַּיְיהוּ וְאוֹלִידַת תְּרֵין, דָּא נָפַק לְזִינֵיהּ וְדָא נָפַק לְזִינֵיהּ, וְרוּחַ דִּילְהוֹן אִתְפָּרְשׁוּ דָּא לְסִטְרָא דָא וְדָא לְסִטְרָא דָא. דָּא דָּמֵי לְסִטְרוֹי וְדָא דָּמֵי לְסִטְרוֹי. מִסִּטְרָא דְקַיִן כָּל מְדוֹרִין דְּסִטְרָא דְּזַיְינִין בִּישִׁין וְרוּחִין וְשֵׁדִין וְחַרְשִׁין אַתְיָין. מִסִּטְרָא דְהֶבֶל סִטְרָא דְרַחֲמֵי יַתִּיר וְלָא בִּשְׁלִימוּ, חֲמַר טַב בַּחֲמַר בִּישׁ, וְלָא אִתְתַּקַּן בַּהֲדֵיהּ עַד דְּאָתָא שֵׁת וְאִתְיַיחֲסוּ מִנֵּיהּ כָּל אִינּוּן דָּרִין דְּזַכָּאֵי עָלְמָא וּבֵיהּ אִשְׁתִּיל עָלְמָא, וּמִקַּיִן אַתְיָין כָּל אִנּוּן חֲצִיפִין וּרְשָׁעִים וְחַיָּיבֵי עָלְמָא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּשַׁעְתָּא דְּחָב קַיִן הֲוָה מִסְתְּפֵי, בְּגִין דַּחֲמָא קַמֵּיהּ זִינֵי מַשִׁרְיָין מְזַיְּינִין וְאַתְיָין לְקַטְלָא לֵיהּ. וְכַד אַהֲדַר בִּתְשׁוּבָה מַאי קָאָמַר ׳הֵן גֵּרַשְׁתָּ אוֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר׳ (בראשית ד, יד). מַאי ׳מִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר׳, אֶלָּא אֱהֵא סָתִיר מִבִּנְיָינָא דִילִי. רַבִּי אַבָּא אָמַר כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳ולא הסתיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ׳ - וְעַל דָּא ׳וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר׳, מֵאִינּוּן פָּנִים דִּילָךְ אֱהֵא נִסְתָּר דְּלָא יַשְׁגְּחוּן בִּי. וְעַל דָּא ׳וְהָיָה כָל מוֹצְאִי יַהַרְגֵנִי׳. וּכְשֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה, מָה אָמַר. ׳הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךְ אֶסָּתֵר׳. מַהו ׳וּמִפָּנֶיךְ אֶסָּתֵר׳. אֶלָּא אֶהְיֶה נִסְתָּר מֵהַבִּנְיָן שֶׁלִּי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

ז' היכלות שבמדורים

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.