בהיכל החמישי בעלי תשובה שלמה והמקדשים שם רבונם - ובשערו מנשה, שחתר לו הקב"ה חתירה
בראשית · ז' היכלות גן עדן · מאמר 41 · פיסקה 22 · דף לט ע"א
לשון הזוהר
בְּהֵיכָלָא חֲמִישָׁאָה קַיְימִין כָּל אִינּוּן מָארֵיהוֹן דִּתְיוּבְתָּא שְׁלִימְתָּא, דְּתָבוּ מֵחֲטָאֵיהוֹן וְאִתְנַחֲמוּ בְּהוּ וְנַפְקַת נִשְׁמָתַיְיהוּ (בְּדַכְיוּ וְכָל אִינּוּן מָארֵיהוֹן דִּתְיוּבְתָּא), וְכָל אִינּוּן דְּקַדִּישׁוּ שְׁמָא דְמָרֵיהוֹן וְקַבִּילוּ עֲלַיְיהוּ מוֹתָא. וּבְתַרְעָא דְהַאי הֵיכָלָא קָאִים מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה, דְּקַבִּיל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּתְיוּבְתָּא שְׁלִימְתָּא, וְחָתַר לֵיהּ חֲתִירָא לְקַבְּלָא לֵיהּ.
תרגום
בַּהֵיכָל הַחֲמִישִׁי עוֹמְדִים כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה שְּׁלֵמָה שֶׁשָּׁבוּ מֵחֲטָאֵיהֶם וְהִתְנַחֲמוּ בָהֶם ויָצְאָה נִשְׁמָתָם, (בְּטָהֳרָה וכל אותם בעלי תשובה) וְכָל אֵלּוּ שֶׁקִּדְּשׁוּ שֵׁם אֲדוֹנָם וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִיתָה. וּבְשַׁעַר הֵיכָל זֶה עוֹמֵד מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁקִּבְּלוֹ הקב"ה בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְחָתַר לוֹ חֲתִירָה לְקַבְּלוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בהיכלא חמישאה קיימין כל אינון מאריהון דתיובתא שלימתא, דתבו מחטאיהון ואתנחמו בהו ונפקת נשמתייהו (בדכיו וכל אינון מאריהון דתיובתא), וכל אינון דקדישו שמא דמריהון וקבילו עלייהו מותא. ובתרעא דהאי היכלא קאים מנשה מלך יהודה, דקביל ליה קודשא בריך הוא בתיובתא שלימתא, וחתר ליה חתירא לקבלא ליה.
התרגום: בהיכל החמישי עומדים כל אותם בעלי תשובה שלמה ששבו מחטאיהם והתנחמו בהם ויצאה נשמתם, (בטהרה וכל אותם בעלי תשובה) וכל אלו שקדשו שם אדונם וקבלו עליהם מיתה. ובשער היכל זה עומד מנשה מלך יהודה שקבלו הקב"ה בתשובה שלמה, וחתר לו חתירה לקבלו.
מן המפרשים
אור החמה: דתבו מחטאיהון. שתהיה תחלת התשובה מהעון. שלא יעזבו [יותר טוב לגרוס לא שיעזבו החטא] החטא ואח"כ הם מתעוררים מחמת ענין אחר. אלא מעת החטא ועד סוף שבו. בענין שעזיבת החטא היה מחמת תשובה. ומעת פרישת' מהחטא היו בתשובה: דנשמתיהון נפקת…
הסולם: בהיכלא חמישאה קיימין כל אנון מאריהון דתיובתא שלימתא דתבו מחטאיהון ואתנחמו בהו: בהיכל החמישי נמצאים כל אלו בעלי תשובה שלימה ששבו מחטאיהם, ונתנחמו בהם. כלומר שעשו תשובה מאהבה, שזדונות נעשו להם כזכיות, ואז נתנחמו על החטאים שחטאו,…