ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 41: ז' היכלות גן עדן › פיסקה 18 (לט ע"א)

משיח בוכה שנית עד שעולה הקול למעלה - ובראש חודש יורד ועמו רפואה לכל הכואבים

בראשית · ז' היכלות גן עדן · מאמר 41 · פיסקה 18 · דף לט ע"א

לשון הזוהר

שָׁארֵי תִּנְיָינוּת וּבָכֵי, עַד דְּקָלָא נָפִיק וּמִתְאֲחֵד בְּהַהוּא קָלָא, וְסָלִיק לְעֵילָּא, וְאִשְׁתַּהִי תַּמָּן עַד רֵישׁ יַרְחָא, וְכַד נָחִית נָחֲתִין עִמֵּיהּ כַּמָּה נְהוֹרִין וְזִיוִין מְנַהֲרִין לְכָל אִנּוּן הֵיכָלִין, וְאַסְוָותָא וּנְהוֹרָא לְכָל אִינּוּן קְטוּלִין וּבְנֵי מַרְעִין וּמַכְאוֹבִין דִּסְבִילוּ עִמֵּיהּ דְּמָשִׁיחַ.

תרגום

מַתְחִיל פַּעַם שְׁנִיָּה וּבוֹכֶה, עַד שֶׁיּוֹצֵא קוֹל, וּמִתְאַחֵד בְּאוֹתוֹ קוֹל וְעוֹלֶה לְמַעְלָה וְשׁוֹהֶה שָׁם עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּכְשֶׁיּוֹרֵד, יוֹרְדִים עִמּוֹ כַּמָּה אוֹרוֹת וְזִיוִים מְאִירִים לְכָל אוֹתָם הֵיכָלוֹת וּרְפוּאָה וְאוֹר לְכָל אוֹתָם הַהֲרוּגִים וּבְנֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים שֶׁסָּבְלוּ עִם הַמָּשִׁיחַ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: שארי תניינות ובכי, עד דקלא נפיק ומתאחד בההוא קלא, וסליק לעילא, ואשתהי תמן עד ריש ירחא, וכד נחית נחתין עמיה כמה נהורין וזיוין מנהרין לכל אנון היכלין, ואסוותא ונהורא לכל אינון קטולין ובני מרעין ומכאובין דסבילו עמיה דמשיח.

התרגום: מתחיל פעם שניה ובוכה, עד שיוצא קול, ומתאחד באותו קול ועולה למעלה ושוהה שם עד ראש חדש. וכשיורד, יורדים עמו כמה אורות וזיוים מאירים לכל אותם היכלות ורפואה ואור לכל אותם ההרוגים ובני חלאים ומכאובים שסבלו עם המשיח.

מן המפרשים

הסולם: שארי תניינות ובכי, עד דקלא נפיק ומתאחד בההוא קלא וסליק לעילא: המשיח חוזר לבכות פעם ב', עד שיוצא הקול ונתאחד בקולו של משיח, ועולה קולו למעלה. פירוש, כי קול בכית המשיח בן יוסף הוא קול המלכות שלמטה מחזה, כנ"ל. וע"כ יש אחיזה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר