׳ויהי בהיותם בשדה׳ - קין קנא בהבל על הנוקבא שלו, ועל שלא נתקבל קרבנו
בראשית · חטא קין · מאמר 37 · פיסקה 4 · דף לו ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַאי דִּכְתִיב ׳וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה׳. מַאי ׳בַּשָּׂדֶה׳ דָּא אִתְּתָא. וְעַל דָּא קָם וְקָטִיל לֵיהּ, דְּהָא מִסִּטְרָא דָא יָרִית לְקַטְלָא מִסִּטְרָא דְסמא"ל דְּגָרִים מוֹתָא לְכָל עָלְמָא, וְקַנִּי קַיִן לְהֶבֶל עַל נוּקְבֵיהּ. רַבִּי חִיָּיא אָמַר הָא חָזִינָן דִּכְתִיב ׳וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו׳, עַל דְּלָא אִתְקַבֵּיל קָרְבָּנֵיהּ. אָמַר לֵיהּ, הָכִי הוּא וְכֹלָּא הֲוָה לְקִבְלֵיה.
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַה זֶּה שֶׁכָּתוּב וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, מַה זֶּה בַּשָּׂדֶה? זוֹ הָאִשָּׁה. וְעַל זֶה קָם וְהָרַג אוֹתוֹ. שֶׁהֲרֵי מִצַּד זֶה יָרַשׁ לַהֲרֹג, מִצַּדו שֶׁל סמא"ל שֶׁגָּרַם מָוֶת לְכָל הָעוֹלָם. וְקִנֵּא קַיִן לְהֶבֶל עַל הַנּוּקְבָּא שֶׁלּוֹ. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, הֲרֵי רָאִינוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו, עַל שֶׁלֹּא הִתְקַבֵּל קָרְבָּנוֹ. אָמַר לוֹ, כָּךְ הוּא, וְהַכֹּל הָיָה לְנֶגְדּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה מאי דכתיב ׳ויהי בהיותם בשדה׳. מאי ׳בשדה׳ דא אתתא. ועל דא קם וקטיל ליה, דהא מסטרא דא ירית לקטלא מסטרא דסמא"ל דגרים מותא לכל עלמא, וקני קין להבל על נוקביה. רבי חייא אמר הא חזינן דכתיב ׳ויחר לקין מאד ויפלו פניו׳, על דלא אתקביל קרבניה. אמר ליה, הכי הוא וכלא הוה לקבליה.
התרגום: אמר רבי יהודה, מה זה שכתוב ויהי בהיותם בשדה, מה זה בשדה? זו האשה. ועל זה קם והרג אותו. שהרי מצד זה ירש להרג, מצדו של סמא"ל שגרם מות לכל העולם. וקנא קין להבל על הנוקבא שלו. רבי חייא אמר, הרי ראינו שכתוב ויחר לקין מאד ויפלו פניו, על שלא התקבל קרבנו. אמר לו, כך הוא, והכל היה לנגדו.
מן המפרשים
כתם פז: דא נפק לזניה וכו' מסטרא דקין כל מדורין דזינין בישין. כבר ידעת כי יש בעולם מקומות והיכלות ומדורות לכחות הנמשכות מצד הקדושה, וכנגדם יש מדורות לכחות הנמשכות מצד הטומאה. כי 'זה לעומת זה עשה האלהי"ם' (קהלת ז יד) , אלה נמשכים מצד…
הסולם: אר"י, מאי דכתיב ויהי בהיותם בשדה מאי בשדה דא אתתא, וע"ד קם וקטיל ליה. אר"י מהו שכתוב, ויהי בהיותם בשדה , ואומר בשדה פירושו אשה. וע"כ, מסבה של אשה, קם והרג את הבל. דהא מסטרא דא ירית לקטלא, מסטרא דסמאל דגרים מותא לכל עלמא, וקני…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: