ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 23: תקונא דעלמא תתאה מעלמא עלאה › פיסקה 27 (ל ע"ב)

קולפי הנחש הגדול ותהום בחשך - עד שבקע האור ויצא

בראשית · תקונא דעלמא תתאה מעלמא עלאה · מאמר 23 · פיסקה 27 · דף ל ע"ב

לשון הזוהר

בְּקוּלְפֵי דְּחִוְיָא רַבְרְבָא מָחוּ וְעָאלוּ תְּחוֹת נוּקְבֵי דְעַפְרָא אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה אַמִּין, לְבָתַר תְּהוֹמָא רַבָּא הֲוָה סָלִיק בַּחֲשׁוֹכָא, וַחֲשׁוֹכָא חָפֵי כֹּלָּא עַד דְּנָפַק נְהוֹרָא וּבָקַע בַּחֲשׁוֹכָא וְנָפַק וְאִתְנְהִיר, דִּכְתִיב ׳מְגַלֶּה עֲמוּקוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ וַיּוֹצֵא לָאוֹר צַלְמָוֶת׳.

תרגום

בְּקוּלְפֵי הַנָּחָשׁ הַגָּדוֹל הִכּוּ וְנִכְנְסוּ תַּחַת נִקְבֵי הֶעָפָר אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמּוֹת. אַחַר כָּךְ תְּהוֹם רַבָּה הָיָה עוֹלֶה בַּחֹשֶׁךְ, וְהַחֹשֶׁךְ כִּסָּה הַכֹּל עַד שֶׁיָּצָא אוֹר וּבָקַע בַּחֹשֶׁךְ וְיָצָא וְהֵאִיר, שֶׁכָּתוּב מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָוֶת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בקולפי דחויא רברבא מחו ועאלו תחות נוקבי דעפרא אלף וחמש מאה אמין, לבתר תהומא רבא הוה סליק בחשוכא, וחשוכא חפי כלא עד דנפק נהורא ובקע בחשוכא ונפק ואתנהיר, דכתיב ׳מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות׳.

התרגום: בקולפי הנחש הגדול הכו ונכנסו תחת נקבי העפר אלף וחמש מאות אמות. אחר כך תהום רבה היה עולה בחשך, והחשך כסה הכל עד שיצא אור ובקע בחשך ויצא והאיר, שכתוב מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות.

מן המפרשים

אור יקר: אלף וחמש מאה מפתחן ודאי שהיא מפתח דלא אתמסרו שאין גילוי אלו הבחינות אליהם והיה סוד אור זה בא לאדם ע״י רזיאל ודאי שר היכל הרצון היכל התפארת.

אור החמה: בקולפוי דחויא רברבא פי' בגילויי הקליפות בתוכם ממש העולם הזה נתהוה ומתקיים ופי' קיום העולם ע"י ואמר מחו ועאלו תחות נוקבי דעפרא הכוונה שממש האותיות משוקעות בעצם גוף הארץ להעמידה ולהציבה על קיומה. ומספר אלף וחמש מאה אמין אפשר…

שעת רצון: בקולפוי דחויא רברבא מחו ועאלו תחות נוקבי דעפרא אלף וה' מאה אמין. פירוש הנה נודע, וכתבו רבינו ז"ל (ע"ח) בשער אנ"ך פ"ה, ובכ"מ, שכאשר נשברו הכלים, נפלו פנימיותם אל מקום העתיד להיות עולם הבריאה, ואמצעיות הכלים נפלו אל מקום העתיד…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר