׳תהו ובהו׳ סיגים טמונים - שהיתה ולא התקיימה, ואחר כך התקיימה
בראשית · תקונא דעלמא תתאה מעלמא עלאה · מאמר 23 · פיסקה 25 · דף ל ע"א
לשון הזוהר
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ. סוֹסְפִיתָא דְּקָמְרֵי גּוֹ קוּלְטוֹי דַּהֲוָה בְּקַדְמֵיתָא וְלָא אִתְקַיְּימַת. ׳הָיְתָה׳, כְּבָר, וּלְבָתַר אִתְקַיְּימַת.
תרגום
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבהוּ סִיגֵי הַקַּלְמָר הַטְּמוּנָים בְּתוֹךְ קְלִיטָתָם, שֶׁהָיְתָה בַּתְּחִילָּה וְלֹא הִתְקַיְּמָה. הָיְתָה כְּבָר וְאַחַר כָּךְ הִתְקַיְּמָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והארץ היתה תהו ובהו. סוספיתא דקמרי גו קולטוי דהוה בקדמיתא ולא אתקיימת. ׳היתה׳, כבר, ולבתר אתקיימת.
התרגום: והארץ היתה תהו ובהו סיגי הקלמר הטמונים בתוך קליטתם, שהיתה בתחילה ולא התקימה. היתה כבר ואחר כך התקימה.
מן המפרשים
כתם פז: והארץ היתה תהו ובהו, סוספיתא דקלמרי גו קולטוי. היתה דהות בקדמיתא ולא אתקיימת, היתה כבר ולבתר אתקיימת. במ"ב אתוון אתגליף עלמא ואתקיים, וכולהו עיטורא דשמא קדישא. כד מצטרפין סלקין אתוון לעילא ונחתין לתתא, מתעטרין עיטרין בארבע…
אור החמה: וכולהו עטורא דשמא קדישא פי' כל מ"ב אותיות הם עטור לשם בן ד' שהשם יהו"ד שבת"ת מתעטר כדפי' בפ' תרומה ובתיקונים שמתעטר באימא ואימא באבא בל"ב נתיבות חכמה ועשר מאמרות שבחכמה בלי ספק. והארץ היתה וגו' סוספיתא סיגי"ם:
שעת רצון: והארץ היתה תהו ובהו סוספיתא דקמרי גו קולטוי דהוה בקדמיתא ולא אתקיימת היתה כבר. פירוש, שם ב"ן שיצא בתחילה, והיו הדינים מעורבים, והם ' סוספיתא דקמרי גו קולטוי דהוה בקדמיתא '. ' ולא אתקיימת ', כי בה היה כל ענין שבירת הכלים הידועים: