למעלה ׳נתיב׳ ולמטה ׳אורח׳ - עולם עליון מתעבר ומוליד שמים וארץ
בראשית · תקונא דעלמא תתאה מעלמא עלאה · מאמר 23 · פיסקה 15 · דף כט ע"ב
לשון הזוהר
נָחִית עִלָּאָה בְּתַתָּאָה וְאִתְמַלְיָיא בְּאֹרַח דְּחַד דַּרְגָּא דְּשָׁרֵי עֲלָהּ, כְּגַוְונָא דְּהַהוּא שְׁבִיל סָתִים וְטָמִיר וְגָנִיז לְעֵילָּא, בַּר דְּחַד שְׁבִיל דַּקִּיק וְחַד אֹרַח, הַהוּא דִּלְתַתָּא אֹרַח, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נוֹגַהּ׳. וְהַהוּא דִּלְעֵילָּא שְׁבִיל דַּקִּיק כְּדִכְתִיב ׳נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט׳ וְרָזָא דְכֹלָּא ׳הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה׳, וּכְתִיב ׳בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים׳. עָלְמָא עִלָּאָה כַּד אִתְמַלְּיָא וְאִתְעַבְּרָא כְּנוּקְבָא דְּמִתְעַבְּרָא מִן דְּכוּרָא, אַפִּיקַת תְּרֵין בְּנִין כְּחַד, דְּכַר וְנוּקְבָא, וְאִינּוּן שָׁמַיִם וָאָרֶץ כְּגַוְונָא עִלָּאָה.
תרגום
יוֹרֵד הָעֶלְיוֹן בַּתַּחְתּוֹנָה וּמִתְמַלֵּאת בְּאֹרח שֶׁל דַּרְגָּה אַחַת שֶׁשּׁוֹרָה עָלֶיהָ. כְּדוּגְמַת אוֹתוֹ שְׁבִיל סָתוּם וְטָמִיר וְגָנוּז לְמַעְלָה, מִלְּבַד, שֶׁאֶחָד שְׁבִיל דַּק, וְאֶחָד אֹרח. אוֹתוֹ שֶׁלְּמַטָּה אֹרח, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ. וְאוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה שְׁבִיל דַּק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט. וְסוֹד הַכֹּל - הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה. וְכָתוּב בַּיָּם דַּרְכֶּךְ וּשְׁבִילְךְ בְּמַיִם רַבִּים. הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כְּשֶׁמִּתְמַלֵּאת וּמִתְעַבֵּרת כְּנְקֵבָה שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת מִן הַזָּכָר, מוֹצִיאָה שְׁנֵי בָנִים כְּאֶחָד, זָכָר וְנוּקְבָּא, וְהֵם שָׁמַיִם וָאָרֶץ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: נחית עלאה בתתאה ואתמלייא בארח דחד דרגא דשרי עלה, כגוונא דההוא שביל סתים וטמיר וגניז לעילא, בר דחד שביל דקיק וחד ארח, ההוא דלתתא ארח, כמה דאת אמר ׳וארח צדיקים כאור נוגה׳. וההוא דלעילא שביל דקיק כדכתיב ׳נתיב לא ידעו עיט׳ ורזא דכלא ׳הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה׳, וכתיב ׳בים דרכך ושבילך במים רבים׳. עלמא עלאה כד אתמליא ואתעברא כנוקבא דמתעברא מן דכורא, אפיקת תרין בנין כחד, דכר ונוקבא, ואינון שמים וארץ כגוונא עלאה.
התרגום: יורד העליון בתחתונה ומתמלאת בארח של דרגה אחת ששורה עליה. כדוגמת אותו שביל סתום וטמיר וגנוז למעלה, מלבד, שאחד שביל דק, ואחד ארח. אותו שלמטה ארח, כמו שנאמר וארח צדיקים כאור נגה. ואותו שלמעלה שביל דק, כמו שכתוב נתיב לא ידעו עיט. וסוד הכל - הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה. וכתוב בים דרכך ושבילך במים רבים. העולם העליון, כשמתמלאת ומתעברת כנקבה שמתעברת מן הזכר, מוציאה שני בנים כאחד, זכר ונוקבא, והם שמים וארץ כמו שלמעלה.
מן המפרשים
כתם פז: מחאת עילאה בתתאה ואתמליא בארח דחד דרגא. כבר ביארנו למעלה, כי כח הדבר המוציא הדבר אשר הוא בכח אל הפועל, מתיחס אל ההכאה. כמו שאמרו 'מכה אותו ואמר לו גדל', כי היא השגחתו בו:
שעת רצון: נחית עלאה בתתאה ואתמליא בארח דחד דרגא דשרי עלה כגוונא דההוא שביל סתים וטמיר דגניז לעילא. פירוש, הטיפה הקדושה 'נחית', יורד מן העליון ז"א הזכר מן היסוד שלו. 'בתתאה', בתוך היסוד דמלכות נוקבא דז"א, שהיא תתאה. והסוד הוא מ"ש רבינו…
הסולם: נחית עלאה בתתאה, ואתמליא בארח דחד דרגא דשרי עלה כגוונא דהאי שביל סתים וטמיר וגניז לעילא: עתה מבאר ההפרש מהזווג דעלמא עלאה דבינה אל הזווג דעלמא תתאה דבינה. ואומר עלמא עלאה יורד לעלמא תתאה, דהיינו להאציל את עלמא תתאה דזו"ן שהוא…