׳את׳ כלל כ"ב אותיות - חיי המלך נמשכים מהשמים לקיים הארץ
בראשית · תקונא דעלמא תתאה מעלמא עלאה · מאמר 23 · פיסקה 12 · דף כט ע"ב
לשון הזוהר
׳אֵת׳ לְעֵילָּא, וְהוּא חֵילָא דִּכְלָלָא דְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון דְּאַפִּיק ׳אֵת׳ א' ת' ׳אלהי"ם׳ דָּא וְיָהִיב לְשָׁמַיִם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתוּנָּתוֹ׳, וְהַיְינוּ ׳אֵת הַשָּׁמַיִם׳, לְאַכְלָלָא דָּא בְּדָא וּלְחַבְּרָא לוֹן דָּא בְּדָא לְאִתְקַיְּימָא כַּחֲדָא בְּאִנּוּן חַיֵּי מַלְכָּא, מֶלֶךְ סְתָם, לְאִתְּזָנָא מִינֵּיהּ שָׁמַיִם. ׳וְאֵת הָאָרֶץ׳ חִבּוּרָא דִּדְכַר וְנוּקְבָא דְּאִתְגְּלִיפוּ בְּאַתְוָון רְשִׁימִין, וְחַיֵּי מַלְכָּא דְּאִתְנְגִידוּ מִן שְׁמַיָּא, דְּשָׁמַיִם נָגְדִין לוֹן לְקַיְּימָא אַרְעָא וְכָל אֻכְלוּסִין דִּילָה.
תרגום
אֵ"ת לְמַעְלָה, וְהוּא כֹּחַ שֶׁל כְּלַל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁהוֹצִיא אֵ"ת א' ת' אֱלֹהִים זֶה, וְנָתַן לַשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ. וְהַיְנוּ אֵת הַשָּׁמַיִם - לִכְלוֹל זֶה בָּזֶה וּלְחַבְּרָם זֶה בָּזֶה לְהִתְקַיֵּם כְּאֶחָד בְּאוֹתָם חַיֵּי הַמֶּלֶךְ, מֶלֶךְ סְתָם, לִיזּוֹן מִמֶּנּוּ שָׁמַיִם. וְאֵת הָאָרֶץ - חִבּוּר שֶׁל זָכָר וְנוּקְבָּא שֶׁנִּגְלְפוּ בְּאוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת, וְחַיֵּי הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּמְשְׁכוּ מֵהַשָּׁמַיִם, שֶׁהַשָּׁמַיִם מַמְשִׁיכִים לָהֶם לְקַיֵּם הָאָרֶץ וְכָל האוּכְלוּסין שֶׁלָּהּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳את׳ לעילא, והוא חילא דכללא דעשרין ותרין אתוון דאפיק ׳את׳ א' ת' ׳אלהי"ם׳ דא ויהיב לשמים, כמה דאת אמר ׳בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו׳, והיינו ׳את השמים׳, לאכללא דא בדא ולחברא לון דא בדא לאתקיימא כחדא באנון חיי מלכא, מלך סתם, לאתזנא מיניה שמים. ׳ואת הארץ׳ חבורא דדכר ונוקבא דאתגליפו באתוון רשימין, וחיי מלכא דאתנגידו מן שמיא, דשמים נגדין לון לקיימא ארעא וכל אכלוסין דילה.
התרגום: א"ת למעלה, והוא כח של כלל עשרים ושתים אותיות שהוציא א"ת א' ת' אלהים זה, ונתן לשמים, כמו שנאמר בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו. והינו את השמים - לכלול זה בזה ולחברם זה בזה להתקים כאחד באותם חיי המלך, מלך סתם, ליזון ממנו שמים. ואת הארץ - חבור של זכר ונוקבא שנגלפו באותיות רשומות, וחיי המלך שנמשכו מהשמים, שהשמים ממשיכים להם לקים הארץ וכל האוכלוסין שלה.
מן המפרשים
כתם פז: ואת הארץ. פירוש, כח הו"ו של 'ואת' עם 'הארץ'. הודיע כי כאמה בתה, כי האם פעלה שמים וארץ למעלה, והבת פעלה שמים וארץ למטה:
שעת רצון: ושמים שליטין בחיי המלך עלאה על ארעא וסימניך בן ישי חי על האדמה. פירוש 'ושמים', שהוא ז"א. 'שליטין' שולט בזמן שיש בו בתוכו. 'בחיי המלך', שהם מוחין דגדלות דאימא, בסוד התפילין שהם חיי המלך ז"א כאמור לעיל. אז הוא שולט 'על ארעאן,…
מקדש מלך: באינון חיי מלכא וכו' ר"ל מהמוחין דזעיר מתקיימת המלכות לאתזנא מניה שמים . ר"ל מאת הנז' שהם המוחין משם ניזון שמים שהוא זעיר. שמים וארץ לקיומא הם ז"ון דאצילות. רזא עילאה נחית לתתא. פי' יסוד דזעיר שנקרא רזא כנודע. נחית לתתא למלכות…