׳ברא אלהים את השמים׳ קול השופר - ׳ואת הארץ׳ ניזונה מחיי המלך
בראשית · תקונא דעלמא תתאה מעלמא עלאה · מאמר 23 · פיסקה 11 · דף כט ע"ב
לשון הזוהר
וּבְחֵילָא דָּא ׳בָּרָא אלהי"ם אֵת הַשָּׁמַיִם׳ סְתָמָא, נְקוּדָּה סְתִימָא דְּנָגְדִין מֵימוֹי וְנָפְקִין, בָּרָא (נ"א בָּתַר דְּנָפְקִין בְדָא) (ונ"א נַהֲרָא דְּנָפִיק בְּהֵ"א עִלָּאָה) (ונ"א נְהוֹרָא דְּנָגִיד וְאַפִּיק בְּדָא) וְאַפִּיק קוֹל מִגַּוֵּיהּ, וְדָא אִקְּרִי קוֹל הַשּׁוֹפָר. וְהַיְינוּ ׳בָּרָא אלהי"ם אֵת הַשָּׁמַיִם׳, הַשּׁוֹפָר (נ"א וְאִיהוּ הַשּׁוֹפָר). וְשָׁמַיִם שַׁלִּיטִין בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ עִלָּאָה עַל אַרְעָא, וְסִימָנָיךְ ׳בֶּן יִשַׁי חַי עַל הָאֲדָמָה׳, דְּחַיִּים תַּלְיָין בְּבֶן יִשַׁי. וּבְהוּ שָׁלִיט בְּכֹלָּא וְאַרְעָא מִינֵּיהּ אִתְּזָנַת, הָדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאֵת הָאָרֶץ׳. ו' דְּאִתּוֹסַף לְשַׁלְטָאָה בִּמְזוֹנֵי עַל אַרְעָא.
תרגום
וּבְכֹחַ זֶה בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם - סְתָם, נְקוּדָה סְתוּמָה שֶׁשּׁוֹפְעִים מֵימֶיהָ וְיוֹצְאִים בָּרָא (נ"א: אַחַר שֶׁיּוֹצְאִים בָּזֶה) (ונ"א נָהָר שֶׁיּוֹצֵא בה"א עֶלְיוֹנָה) (ונ"א מָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ וְיוֹצֵא בָּזֶה) וְהוֹצִיא קוֹל מִתּוֹכוֹ, וְזֶה נִקְרָא קוֹל הַשּׁוֹפָר. וְהַיְנוּ בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם - הַשּׁוֹפָר. וְשָׁמַיִם שׁוֹלְטִים בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן עַל הָאָרֶץ. וְסִימָנְךָ - בֶּן יִשַׁי חַי עַל הָאֲדָמָה. שֶׁהַחַיִּים תְּלוּיִים בְּבֶן יִשַׁי, וּבָהֶם שׁוֹלֵט בַּכֹּל, וְהָאָרֶץ נִזּוֹנֵית מִמֶּנּוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאֵת הָאָרֶץ. וָא"ו שֶׁנּוֹסַף לִשְׁלֹט בַּמְּזוֹנוֹת עַל הָאָרֶץ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובחילא דא ׳ברא אלהי"ם את השמים׳ סתמא, נקודה סתימא דנגדין מימוי ונפקין, ברא (נ"א בתר דנפקין בדא) (ונ"א נהרא דנפיק בה"א עלאה) (ונ"א נהורא דנגיד ואפיק בדא) ואפיק קול מגויה, ודא אקרי קול השופר. והיינו ׳ברא אלהי"ם את השמים׳, השופר (נ"א ואיהו השופר). ושמים שליטין בחיי המלך עלאה על ארעא, וסימניך ׳בן ישי חי על האדמה׳, דחיים תליין בבן ישי. ובהו שליט בכלא וארעא מיניה אתזנת, הדא הוא דכתיב ׳ואת הארץ׳. ו' דאתוסף לשלטאה במזוני על ארעא.
התרגום: ובכח זה ברא אלהים את השמים - סתם, נקודה סתומה ששופעים מימיה ויוצאים ברא (נ"א: אחר שיוצאים בזה) (ונ"א נהר שיוצא בה"א עליונה) (ונ"א מאור שנמשך ויוצא בזה) והוציא קול מתוכו, וזה נקרא קול השופר. והינו ברא אלהים את השמים - השופר. ושמים שולטים בחיי המלך העליון על הארץ. וסימנך - בן ישי חי על האדמה. שהחיים תלויים בבן ישי, ובהם שולט בכל, והארץ נזונית ממנו. זהו שכתוב ואת הארץ. וא"ו שנוסף לשלט במזונות על הארץ.
מן המפרשים
כתם פז: ובהאי חילא ברא אלהי"ם את השמים ואת הארץ סתמא. כבר ביארנו כי אלהי"ם האמור במעשה בראשית היא הבינה, כי ל"ב פעמים תמצא אלהי"ם נזכר במעשה בראשית על שם ל"ב נתיבות החכמה הנשפעים בה. ולפי שבראשונה ביאר (לעיל טו.) כי 'בראשית ברא' הבורא…
שעת רצון: ובחילא דא ברא אלהי"ם את השמים ואפיק קול מגויה ודא איקרי קול השופר והיינו ברא אלהי"ם את השמים דאיהו קול השופר. פירוש עיין מ"ש רבינו ז"ל באורך בדרוש השופר (שעה"כ ענין ר"ה ז) , ושם תראה שהשופר עצמו היא אימא עצמה, וקול דנפיק מן…
מקדש מלך: דחיים תליין בבן ישי: פירוש שהמוחין מתקבצים ביסוד ובו"או נגדין ליה פירוש שחיים הנז' שהם המוחין ע"י תפארת שנקרא וא"ו נגדין ליה שיסוד דאימא בתוך תפארת דזעיר ומשם באים ליסוד זעיר. וז"ש ובו"או נגדין ליה :