שמים וארץ נבראו על תהו בלא יסוד - והאומות לא קיבלו את התורה
בראשית · בורא עולמות ומחריבן · מאמר 17 · פיסקה 4 · דף כג ע"ב
לשון הזוהר
וּבְרָא שְׁמַיָא וְאַרְעָא בַּתְרֵיהּ עַל תֹּה"וּ, וְלֵית תַּמָּן יְסוֹדָא דְּאִיהוּ בְּרִי"ת דְּסָמִיךְ לוֹן. בְּגִין דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא לְמִיתַּן אוֹרַיְיתָא לְאוּמִין דְּעַלְמָא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת דְּאִיהוּ בְּרִית מִילָה מַמָּשׁ, וְלָא בָּעוּ לְקַבְּלָא לֵיהּ, וְאִשְׁתְּאָרַת אַרְעָא חֲרֵבָה וִיבֵשָׁה.
תרגום
וּבָרָא אַחֲרָיו שָׁמַיִם וָאָרֶץ עַל תֹּהוּ, וְאֵין שָׁם יְסוֹד שֶׁהוּא בְּרִית שֶׁסּוֹמֵךְ אוֹתָם, לָכֵן רָצָה הקב"ה לָתֵת תּוֹרָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁהוּא בְּרִית מִילָה מַמָּשׁ, וְלֹא רָצוּ לְקַבְּלָהּ, וְנִשְׁאֲרָה הָאָרֶץ חֲרֵבָה וִיבֵשָׁה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וברא שמיא וארעא בתריה על תה"ו, ולית תמן יסודא דאיהו ברי"ת דסמיך לון. בגין דא קודשא בריך הוא בעא למיתן אורייתא לאומין דעלמא עובדי כוכבים ומזלות דאיהו ברית מילה ממש, ולא בעו לקבלא ליה, ואשתארת ארעא חרבה ויבשה.
התרגום: וברא אחריו שמים וארץ על תהו, ואין שם יסוד שהוא ברית שסומך אותם, לכן רצה הקב"ה לתת תורה לאמות העולם עובדי כוכבים ומזלות, שהוא ברית מילה ממש, ולא רצו לקבלה, ונשארה הארץ חרבה ויבשה.
מן המפרשים
כתם פז: וברא שמיא וארעא בתרייהו על תהו. והוא עולם השפל עולם ההויה וההפסד, כי כך גזרה חכמתו לעשות זה לעומת זה, לבחון בו בני אדם היוכלו להעמידו מצד בחירתם, שהיה זה איפשר מצד בחירתם:
עטרת צבי: ואינון עמלקים וכו'. וסימנם בספרים הקדמונים {ראה ואינון עמלקים וכו'. וסימנם בספרים הקדמונים {ראה מג"ע ואתחנן אופן ק"כ} (ובזהר"ק לקמן דף נ"א בפירוש המאמר 'במ"ה זיני גווני נהורין' עיי"ש דף נ"א ($א') ב' ◆ ) 'לא תאונה אליך…
מקדש מלך: דקב"ה ברא עלמא קב"ה שהוא א"ס ברא עלמא הם זו"ן דאצילות שנקראים עולם: וברייה באוריתא הם א"וא כמ"ש הרב בכ"מ שאבא נק' תורה שבכתב ואימ' נקרא תשבע"פ וכן מוכח לקמן שאמר ואלין אינון דאתמר בהון השמים לה' וכו' ואיהי ארץ החיים כלילא מו'…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: