בורא עולמות ומחריבן
׳אלה תולדות השמים׳ ר"ת תה"ו - פסל את הראשונים, ׳בונה עולמות ומחריבן׳
(וְאִם תְּפִלָּה אֵינָהּ שלמה, כַּמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה רוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כָּל רדפיה השיגוה בֵּין הַמִּצְרִים׳ (איכה א, ג) - וְלָכֵן מִתְפַּלְלִים ׳וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָון׳ (תהלים עח, לח) - זֶה סמא"ל שֶׁהוּא נָחָשׁ. ׳וְלֹא יַשְׁחִית׳ - זֶה הַמַּשְׁחִית. ׳וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ׳ - זֶה אַף. ׳וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׳ - זוֹ חֵמָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְדְּפוּ אַחַר הַתְּפִלָּה. וְכַמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה תְּלוּיִים מֵהֶם. שִׁבְעָה מְמֻנִּים הֵם, וּתְלוּיִים מֵהֶם שִׁבְעִים, וּבְכָל רָקִיעַ וְרָקִיעַ הֵם מְקַטְרְגִים, וּתְלוּיִים מֵהֶם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רִבּוֹא.
בלשון הזוהר
(ואי צלותא לאו איהי שלימא כמה מלאכי חבלה רדפין אבתרה כמא דאת אמר, ׳כל רודפיה השיגוה וגו'׳ (איכה א, ג) - ובגין דא מצלין ׳והוא רחום יכפר עון׳ (תהלים עח, לח) - דא סמא"ל דאיהו נחש. ׳ולא ישחית׳ - דא משחית. ׳והרבה להשיב אפו׳ - דא אף. ׳ולא יעיר כל חמתו׳ - דא חמה. בגין דלא ירדפון בתר צלותא. וכמה מלאכי חבלה תליין מנייהו. שבעה ממנן אנון, ותליין מנייהו שבעין, ובכל רקיעא ורקיעא אנון מקטרגין, ותליין מנייהו עשרה אלף רבוא.
ב) שם ה' בתפלין של ראש - מבריח כל מקטרג
וְאִם תְּפִלָּה עוֹלָה שְׁלֵמָה בְּעִטּוּף שֶׁל מִצְוָה וּתְפִלִּין עַל הָרֹאשׁ וְהַזְּרוֹעַ, נֶאֱמַר בָּהֶם ׳וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהו"ה נִקְרָא עָלֶיךְ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ׳ (דברים כח, י-יא) - שֵׁם ה' פֵּרְשׁוּהָ שֶׁהִיא תְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ. וּמִי שֶׁרוֹאֶה שֵׁם יהו"ה עַל הָרֹאשׁ בַּתְּפִלָּה שֶׁהִיא אדנ"י (יהו"ה), מִיָּד כֻּלָּם בּוֹרְחִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יִפּוֹל מִצִּדְּךְ אֶלֶף וְגוֹ'׳ (תהלים צא, ז).)
בלשון הזוהר
ואי צלותא סלקא שלימא בעטופא דמצוה ותפלין על רישא ודרועא אתמר בהו ׳וראו כל עמי הארץ כי שם׳ (דברים כח, י-יא) ידו"ד ׳נקרא עליך ויראו ממך׳ - שם יי אוקמוה דאיהי תפילין דרישא. ומאן דחזי שם ידו"ד על רישא' בצלותא דאיהי (ידו"ד) אדנ"י' מיד כלהון ברחין. הדא הוא דכתיב' (תהלים צא, ז) יפול מצדך אלף וגו).
ג) חלוקת בית יעקב לשלושה בגלות - כסדר גלות אדום
ז] וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ. וְיַעֲקֹבשתהיה בְּגִין דְּחָמָא בְּרוּחָא דְקוּדְשָׁא דּוֹחֲקָא דְגָלוּתָא בַּתְרָאָה בְּסוֹף יוֹמַיָּיא (אמר ׳ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש׳ (בראשית כח, יא) ובא ליליא דגלותא ואמר) ׳וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ׳ (בראשית לב, ח). וְחִלֵּק אֶת הָעָם הַקָּדוֹשׁ בַּגָּלוּת לִשְׁלֹשָׁה צְדָדִים, לג' הבחנות בסוד ג' קומות, א. ערב רב. ב. עם הארץ. ג. ת''ח. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה׳ אלו ערב רב אשר היו (בראשית לג, ב) - בָּרֹאשׁ בְּגָלוּת אֱדוֹם. שעמדו בראש העם בזמן גלות אדום. עליהם נא' שפחה כי תירש גבירתה, והיו צריה לראש ב. ׳וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים, אלו עמי הארץ. ג. וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים׳ אלו תלמידי חכמים אשר הם שפלים ונבזים בזמן סוף הגלות - וּבִגְלַל שֶׁרָאָה אַחַר כָּךְ עֲנִיּוּת וְצַעַר שֶׁלָּהֶם, של אותם תלמידי חכמים אָמַר ׳וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי׳זה בית המקדש, ע''ז (בראשית כח, כא) - וְאָמַר, ׳וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ׳ שהקב''ה יזמין לאותם ת''ח העומדים בקומת יעקב מצד הארת התורה''ק את כל צרכיהם. אף ביַעקֹב, בִּגְין שֶׁרָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ דּחַק הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה בְּסוֹף הַיָּמִים, אמר ׳וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ׳.
בלשון הזוהר
וְיַעֲקֹב בְּגִין דְּחָמָא בְּרוּחָא דְקוּדְשָׁא דּוֹחֲקָא דְגָלוּתָא בַּתְרָאָה בְּסוֹף יוֹמַיָּיא (אמר ׳ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש׳ (בראשית כח, יא) ובא ליליא דגלותא ואמר) ׳וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ׳ (בראשית לב, ח). וּפָלִיג עַמָּא קַדִּישָׁא בְּגָלוּתָא לְג' סִטְרִין. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשׁוֹנָה׳ (בראשית לג, ב) - בְּרֵישָׁא בְּגָלוּתָא דֶאֱדוֹם. ׳וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרוֹנִים, וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחְרוֹנִים׳ - וּבְגִין דְּחָמָא בָּתַר כֵּן עֲנִיּוּתָא וְצַעֲרָא דִלְהוֹן אָמַר ׳וְשַׁבְתִּי בְּשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי׳ (בראשית כח, כא) - וְאָמַר, ׳וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ׳. אף ביַעקֹב, בִּגְין שֶׁרָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ דּחַק הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה בְּסוֹף הַיָּמִים, אמר ׳וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ׳.
ד) עשרה מיני נגונים - ׳תפלה לעני׳ חותמת וקודמת לכל התפלות
וְדָוִד, בִּגְלַל הַגָּלוּת אָמַר ׳רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר׳ (שמואל ב יז, כט) - בִּגְלַל שֶׁרָאָה השְׁכִינָה חֲרֵבָה יְבֵשָׁה, הָיָה נוֹטֵל הצַעַר בִּשבילה. לאַחַר שֶׁרָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹזְרִים בְּשמחה, תִּקֵּן עֲשָׂרָה מִינֵי נִגּוּנִים. וְלֹא הָיוּ נִכְנָסוֹת, עַד שֶׁתִּכָּנֵס תְּפִלַּת הֶעָנִי, אָמַר ׳תפלה לְעָנִי כִּי יעטף׳) וְהִיא תְפִלָּה שֶׁעוֹטֶף כָּל הַתְּפִלּוֹת לְפָנֶיהָ עַד שֶׁתִּכָּנֵס תְּפִלָּתוֹ, לָכֵן הִקְדִּים עָנִי לְכֻלָּם.
בלשון הזוהר
וְדָוִד בְּגִין גָּלוּתָא אָמַר ׳רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר׳ (שמואל ב יז, כט), בְּגִין דְּחָמָא שְׁכִינְתָּא חָרְבָה יָבְשָׁה הֲוָה נָטִיל צַעֲרָא בְּגִינָהָא. לְבָתַר דְּחָמָא דְּהַדְּרִין יִשְׂרָאֵל (בתשובה) בְּחֶדְוָה, תַּקִּין עֶשֶׂר מִינֵי נִגּוּנִין. ולא הוו עאלין עד דייעול צלותא דעני אמר ׳תפלה לעני כי יעטוף׳) וְהִיא צְלוֹתָא דְּעֲטִיף כָּל צְלוֹתִין קַדְמָהָא עַד דְּיֵיעוּל צְלוֹתָא דִילֵיהּ, בְּגִין דָּא אַקְדִים עָנִי לְכֻלְהוּ.
ה) תפלת ערבית - ׳תפלת העני׳ שאין לה בעל, כזרע יעקב
מַהִי ׳תְּפִלַּת הֶעָנִי׳, זוֹ תְפִלַּת עַרְבִית שֶׁהִיא רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ בְּלִי בַעְלָהּ, וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא בְּלִי בַעְלָהּ, הִיא עֲנִיָּה וִיבֵשָׁה, (ברשות כל איש) ׳וְצַדִּיק עָנִי יָבֵשׁ׳ זֶה זֶרַע יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְדוֹמֶה לִתְפִלַּת עַרְבִית שֶׁהִיא לַיְלָה שֶׁל הַגָּלוּת.
בלשון הזוהר
מָאן ׳צְלוֹתָא דְּעָנִי׳, דָּא צְלוֹתָא דְעַרְבִית דְּאִיהִי רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ בְּלָא בַּעֲלָהּ, וּבְגִין דְּאִיהִי בְּלָא בַּעֲלָהּ אִיהִי עֲנִיָּיה יְבֵשָׁה (ברשות כל אינש) ׳וְצַדִּיק עָנִי יָבֵשׁ׳ דָּא זַרְעָא דְיַעֲקֹב דְּאִיהוּ בִּרְשׁוּת כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא וְדַמְיָא לִצְלוֹתָא דְעַרְבִית דְּאִיהִי לֵילְיָא דְגָלוּתָא.
ו) תפלת שבת צדקה לעני - האדם כאביון בשער המלך
וּתְפִלַּת שַׁבָּת הִיא צְדָקָה לֶעָנִי, כְּמוֹ שֶׁהֶעֱמִידוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לַעֲנִיִּים (שֶׁהָעֲנִיִּים מִתְנַחֲמִים בְּדֶרֶךְ הַשֶּׁמֶשׁ (בְּשַׁבָּת) שֶׁל שַׁבָּת). וְלָכֵן צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת כְּעָנִי לְשַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּתְפִלַּת עֲמִידָה בְּכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל בִּשְׁבִיל הַשְּׁכִינָה, וּמִתְעַטֵּף לָהּ בְּעִטּוּף שֶׁל מִצְוָה שֶׁל צִיצִית כְּמוֹ עָנִי, וְיִהְיֶה בִּתְפִלִּין כְּאֶבְיוֹן, אֵצֶל הַשַּׁעַר - שֶׁהוּא אדנ"י. שֶׁכָּךְ עוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן הֵיכָ"ל. וְזֶהוּ אֲדֹנָ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח.
בלשון הזוהר
וּצְלוֹתָא דְּשַׁבָּת אִיהִי צְדָקָה לֶעָנִי כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לָעֲנִיִּים (דעניים מתנחמי בארח דשמשא (בשבתא) דשבתא). וּבְגִין דָּא צָרִיךְ בַּר נָשׁ לְמֶהוֵי אִיהוּ כְּעָנִי לְתַרְעָא דְמַלְכָּא בִּצְלוֹתָא דְּעֲמִידָה בְּכָל שִׁית יוֹמִין דְּחוֹל בְּגִין שְׁכִינְתָּא. וּמִתְעַטֵּף לָהּ בְּעִטּוּפָא דְמִצְוָה דְצִיצִית כְּעָנִי, וִיהֵא בִּתְפִילִין כְּאֶבְיוֹן, לְגַבֵּי תַּרְעָא - דְּאִיהוּ אדנ"י. דְּהָכִי סָלִיק לְחוּשְׁבַּ"ן הֵיכָ"ל. וְדָא אִיהוּ אֲדֹנָ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח.
ז) נשר יורד בערבית לקבל תפלת הלילה - נוריאל ואוריאל
וּכְשֶׁפּוֹתֵחַ פִּיו בִּתְפִלַּת עַרְבִית, יוֹרֵד נֶשֶׁר בִּימֵי הַחֹל לְקַבֵּל בִּכְנָפָיו תְּפִלַּת הַלַּיְלָה. וְזֶה נוּרִיאֵ"ל נִקְרָא אוֹרִיאֵ"ל מִצַּד החֶסֶ"ד, וְנוּרִיאֵ"ל מִצַּד שֶׁל הגּבוּרָה, שֶׁהוּא ׳נֵר דּוֹלֵק׳, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳נְהַר דִּינוּר וְגוֹ'׳ (דניאל ז, ט). וּבִתְפִלַּת מִנְחָה שׁוֹר יוֹרֵד לְקַבֵּל (נ"א: תפלה) בְּקַרְנָיו וּכְנָפָיו, וְזֶה גַבְרִיאֵל. וּבִתְפִלַּת שַׁחֲרִית אַרְיֵה יוֹרֵד לְקַבֵּל הַתְּפִלָּה בִּזְרוֹעוֹתָיו וּכְנָפָיו, שֶׁאַרְבַּע כְּנָפַיִם (ס"א: יש) לְכָל חַיָּה, זֶה מִיכָאֵל.
בלשון הזוהר
וְכַד אַפְתַּח פּוּמֵיהּ בִּצְלוֹתָא דְעַרְבִית, נִשְׁרָא קָא נָחִית בְּיוֹמִין דְּחוֹלָא לְקַבְּלָא בְּגַדְפָהָא צְלוֹתָא דְלֵילְיָא. וְדָא נוֹרִיאֵ"ל אִתְקְרֵי אוֹרִיאֵ"ל מִסִּטְרָא דְּחֶסֶ"ד, וְנוֹרִיאֵ"ל מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה דְּאִיהוּ ׳נוּר דָּלִיק׳, דְּאִתְמָּר בֵּיהּ ׳נְהַר דִּינוּר וְגוֹ'׳ (דניאל ז, ט). וּבִצְלוֹתָא דְמִנְחָה שׁוֹר נָחִית לְקַבְּלָא (נ"א: צלותא) בְּקַרְנוֹי וְגַדְפוֹי וְדָא גַּבְרִיאֵל. וּבִצְלוֹתָא דְשַׁחֲרִית אַרְיֵה נָחִית לְקַבְּלָא צְלוֹתָא בִּדְרוֹעוֹי וְגַדְפוֹי, דְּאַרְבַּע גַּדְפִין (ס"א: אית) לְכָל חַיָּה, דָּא מִיכָאֵל.
ט) בשבת יורד הקב"ה עם האבות לקבל ׳בתו היחידה׳
וּבְשַׁבָּת יוֹרֵד הקב"ה בִּשְׁלֹשֶׁת אָבוֹת לְקַבֵּל ׳הַבַּת הַיְחִידָה׳ שֶׁלּוֹ בָּהֶם, וְזֶה סוֹד שֶׁל שַׁבָּת, ש' ׳בַּת יְחִידָה׳ שֶׁלּוֹ. בְּאוֹתוֹ זְמַן הַחַיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ בְּשֵׁם ה', פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים, ׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם׳ (תהילים כד, ז).
בלשון הזוהר
וּבְשַׁבָּת נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּג' אֲבָהָן לְקַבְּלָא ׳בַּת יְחִידָא׳ דִילֵיהּ בְּהוֹן. וְדָא רָזָא דְשַׁבָּת ש' ׳בַּת יְחִידָא׳ דִילֵיהּ. בְּהַהוּא זִמְנָא חֵיוָון עִלָּאִין דְּאִתְקְרִיאוּ בִּשְׁמָא דְּיְיָ, פָּתְחִין וְאָמְרִין, ׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם׳ (תהילים כד, ז).
שבעה היכלות כנגד שבעה קולות - תפלה נכנסת במדה ובמשקל
בְּאוֹתוֹ זְמַן נִפְתָּחִים שִׁבְעָה הֵיכָלוֹת. הֵיכָל הָרִאשׁוֹן - הֵיכַל הָאַהֲבָה. שֵׁנִי - הֵיכַל הַיִּרְאָה. שְׁלִישִׁי - הֵיכַל הָרַחֲמִים. רְבִיעִי - הֵיכַל הַנְּבוּאָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה. חֲמִישִׁי - הֵיכַל הַנְּבוּאָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה. שִׁשִּׁי - הֵיכַל הַצֶּדֶק. שְׁבִיעִי - הֵיכַל הַדִּין.
בלשון הזוהר
בְּהַהוּא זִמְנָא מִתְפַּתְּחִין שִׁבְעָה הֵיכָלִין. הֵיכַל קַדְמָאָה הֵיכָלָא דְאַהֲבָה. תִּנְיָינָא הֵיכָלָא דְיִרְאָה. תְּלִיתָאָה הֵיכָלָא דְרַחֲמֵי. רְבִיעָאָה הֵיכָלָא דִנְבוּאָה דְּאַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנַהֲרָא. חֲמִישָׁאָה הֵיכָלָא דִנְבוּאָה דְּאַסְפַּקְלַרְיָאָה דְּלָא נָהֲרָא. שְׁתִיתָאָה הֵיכָלָא דְצֶדֶק. שְׁבִיעָאָה הֵיכָלָא דְדִי"ן.
שמונה עשרה אזכרות כנגד שמונה עשר עולמות ברכב עליון
וַעָלֵיהֶם נֶאֱמַר בְּרֵאשִׁית - בָּרָא שִׁי"ת. אֱלֹהִים הֵיכָל שְׁבִיעִי. וְכָךְ הֵם שִׁבְעָה הֵיכָלוֹת לְמַטָּה, וּכְנֶגְדָּם שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁל הָבוּ לַה', וּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַזְכָּרוֹת שֶׁבָּהֶן מְשׁוֹטֵט הקב"ה בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר עוֹלָמוֹת (תהילים ס״ח:י״ח) בְּרֶכֶב ׳אֱלֹהִים רִבּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן׳ - שֶׁהֵם שְׁמוֹנָה עָשָׂר רִבּוֹא עוֹלָמוֹת, וְכַמָּה שׁוֹמְרֵי שְׁעָרִים יֵשׁ לַהֵיכָלוֹת שֶׁמְּקַבְּלִים תְּפִלּוֹת, וְכָל תְּפִלָּה לֹא תִכָּנֵס אֶלָּא בְּמִדָּה בְּמִשְׁקָל.
בלשון הזוהר
וְעֲלַיְיהוּ אִתְּמָר בְּרֵאשִׁית - בָּרָא שִׁי"ת. אֱלהִים הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה. וְהָכִי אִנּוּן ז' הֵיכָלִין לְתַתָּא, וּלְקֳבְלַיְיהוּ שִׁבְעָה קָלִין דְּהָבוּ לְיְיָ', וְי"ח אַזְכָּרוֹת דְּבֵיהּ, דִּבְהוֹן שָׁט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּי"ח עָלְמִין (תהילים ס״ח:י״ח) בְּרֶכֶב ׳אֱלהִים רִבּוֹתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן׳ - דְּאִנּוּן י"ח רִבְוָון עָלְמִין, וְכַמָּה נְטוּרֵי תַּרְעִין אִית לְהֵיכָלִין דִּמְקַבְּלִין צְלוֹתִין, וְכָל צְלוֹתָא לָא תֵיעוּל אֶלָא בְּמִדָּה בְּמִשְׁקָל.
אין עומד לפני שער התפלה - תורה ומצוה בלא הפסק
וְאֵין מִי שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי שַׁעַר הַתְּפִלָּה. וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳לֹא יֵבשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר׳ (תהילים קכז, ה) - שֶׁהִיא שַׁעַר הַמֶּלֶךְ. בִּגְלַל שֶׁתְּפִלָּה הִיא מִצְוָה, וְזוֹ שְׁכִינָה, ׳וְהַתּוֹרָה׳ זֶה הקב"ה - לֹא צָרִיךְ הַפְסָקָה בֵּינֵיהֶם.
בלשון הזוהר
וְלֵית מָאן דְּקָאִים קַמֵּי תַּרְעָא דִצְלוֹתָא. וְעֲלֵיהּ אִתְּמָר ׳לא יֵבוֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר׳ (תהילים קכז, ה) - דְּאִיהִי תַּרְעָא דְמַלְכָּא. בְּגִין דִּצְלוֹתָא אִיהִי מִצְוָה, וְדָא שְׁכִינְתָּא, ׳וְאוֹרַיְיתָא׳ דָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - לָא צָרִיךְ הַפְסָקָה בֵּינַיְיהוּ.
תרי"ג מצוות תלויות בשם הוי"ה - כנגד תיבות קריאת שמע
וְצָרִיךְ לְסַלְקָא תּוֹרָה וּמִצְוָה בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ. דְּכָל פִּקּוּדִין דְּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה כֻּלְהוּ תַּלְיָין מִן שֵׁם ידו"ד. כְּמָה דְאוֹקִימְנָא רָזָא דָא ׳שְׁמִי עִם י"ה׳ - שס"ה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְזֶה ׳זִכְרִי עִם ו"ה׳ - רמ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה. וְהָא הָכָא שס"ה וְרמ"ח, וְאִנּוּן רמ"ח תֵּיבִין בִּקְרִיאַת שְׁמַע וְאִתְיְהִיבוּ מֵרְחִימוּ (דאת י) וּדְחִילוּ דְּאָת ה'. וְלָכֵן תִּקְּנוּ הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, וְהֵם כְּלוּלִים בְּאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי. יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹלֶה בְּיוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, וְסוֹד הַדָּבָר - יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרֹאת. ׳מַחֲשָׁבָה׳ - חָשַׁ"ב מָ"ה, וּבוֹ תִּמְצָא אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וּמִשּׁוּם שֶׁיַּעֲקֹב שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל, נֶאֱמַר ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ - בַּדְּיוֹקָן רִבּוֹנוֹ.
בלשון הזוהר
וְצָרִיךְ לְסַלְקָא תּוֹרָה וּמִצְוָה בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ. דְּכָל פִּקּוּדִין דְּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה כֻּלְהוּ תַּלְיָין מִן שֵׁם ידו"ד. כְּמָה דְאוֹקִימְנָא רָזָא דָא ׳שְׁמִי עִם י"ה׳ - שס"ה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְזֶה ׳זִכְרִי עִם ו"ה׳ - רמ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה. וְהָא הָכָא שס"ה וְרמ"ח, וְאִנּוּן רמ"ח תֵּיבִין בִּקְרִיאַת שְׁמַע וְאִתְיְהִיבוּ מֵרְחִימוּ (דאת י) וּדְחִילוּ דְּאָת ה'. וּבְגִין דָּא תְּקִינוּ הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה וְאִנּוּן כְּלִילָן בְּאַבְרָהָם דְּאִתְּמָר בֵּיהּ זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי. יִשְׂרָאֵל דְּסָלִיק בְּיו"ד ה"א וא"ו ה"א. וְרָזָא דְמִלָּה יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת. ׳מַחֲשָׁבָה׳ חָשַׁ"ב מָ"ה, וּבֵיהּ תִּשְׁכַּח שְׁמָא קַדִּישָׁא. וּבְגִין יַעֲקֹב דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל אִתְּמָר ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ בְּדִיּוּקְנָא דְמָארֵיהּ.
עץ החיים והמזון - ישראל הם מזונו של הקב"ה בתפלה
בָּנִים חַיִּים וּמְזוֹנוֹת מִצַּד עַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא בְּנִ"י בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל. וְהוּא עֵץ הַחַיִּי"ם, וְהוּא עֵץ שֶׁמָּזוֹ"ן לַכֹּל בּוֹ. וְלָכֵן אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל הֵם הַמָּזוֹן שֶׁלּוֹ, תְּפִלָּה שֶׁנֶּחְשֶׁבֶת לְקָרְבָּן. וּבַגָּלוּת נֶאֱמַר ׳הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי׳ (בראשית ל, א) - וּשְׁכִינָה הִיא קָרְבָּן שֶׁל הקב"ה מִמֶּנּוּ בְּיָמִין וּשְׂמֹאל וְגוּף. וּכְשֶׁעוֹלָה אֵלָיו, צָרִיךְ לְהַכְלִיל עִמָּהּ כָּל עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה שֶׁלּוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהַעֲלוֹת אֶת תְּפִלָּתוֹ בְּכָל תְּנוּעָתוֹ, אוֹ אִם הַנָּחָשׁ רוֹצֶה לְקַטְרֵג עַל הַתְּפִלָּה, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ מָגֵן, וְסוֹד הַדָּבָר - זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא:
בלשון הזוהר
בָּנֵי חַיֵי וּמְזוֹנֵי מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ בְּנִ"י בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל. וְאִיהוּ עֵץ הַחַיִּי"ם, וְאִיהוּ אִילָנָא דְּמָזוֹ"ן לְכֹלָּא בֵּיהּ. וּבְגִין דָּא אִנּוּן יִשְׂרָאֵל מְזוֹנָא דִילֵיהּ, צְלוֹתָא דְּחֲשִׁיבָא לְקָרְבָּנָא. וּבְגָלוּתָא אִתְּמָר ׳הָבָה לִי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי׳ (בראשית ל, א). וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי קָרְבָּנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִינֵּיהּ בְּיָמִינָא וּשְׂמָאלָא וְגוּפָא. וְכַד סַלְקָא לְגַבֵּיהּ צָרִיךְ לְאַכְלָלָא עִמֵּיהּ כָּל עֶשֶׂר סְפִירָן. דְּלֵית קְדוּשָׁה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה דְּאִיהי קְדוּשָׁה דִילֵיהּ. וּבְגִין דָּא כַּד בַּר נָשׁ בָּעֵי לְסַלָּקָא צְלוֹתֵיהּ בְּכָל תְּנוּעֵיהּ, (או) (אי) חִיוְיָא בָּעֵי לְקַטְרְגָא לִצְלוֹתָא, צָרִיךְ לְמֶעְבַּד לֵיהּ קִירְטָא, וְרָזָא דְמִלָּה - זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא:
ארבעה ראשים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.