ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 17: בורא עולמות ומחריבן › פיסקה 31 (כה ע"ב)

כשיצאו ישראל מן הגלות - ׳ונהר יוצא מעדן׳ שהיה חרב ויבש

בראשית · בורא עולמות ומחריבן · מאמר 17 · פיסקה 31 · דף כה ע"ב

לשון הזוהר

וּמִיָּד דְּיִפְקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא עַמָּא קַדִּישָׁא לְחוּד, מִיָּד נָהָר דַּהֲוָה חָרֵב וְיָבֵשׁ אִתְּמָר בֵּיהּ וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן דָּא ו' לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. וְנָהָר דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. יוֹצֵא מֵעֵדֶן דָּא אִמָּא עִלָּאָה, ׳לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה.

תרגום

וּמִיָּד כְּשָׁיצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת, הָעָם הַקָּדוֹשׁ לְבַדּוֹ, מִיָּד נָהָר שֶׁהָיָה חָרֵב וְיָבֵשׁ נֶאֱמַר בּוֹ וְנָהָר יצֵא מֵעֵדֶן, זֶה ו', לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. וְנָהָר - זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי. יֹצֵא מֵעֵדֶן - זוֹ אִמָּ"א הָעֶלְיוֹנָה. לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן - זוֹ שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומיד דיפקון ישראל מן גלותא עמא קדישא לחוד, מיד נהר דהוה חרב ויבש אתמר ביה ונהר יוצא מעדן דא ו' להשקות את הגן. ונהר דא עמודא דאמצעיתא. יוצא מעדן דא אמא עלאה, ׳להשקות את הגן׳ דא שכינתא תתאה.

התרגום: ומיד כשיצאו ישראל מהגלות, העם הקדוש לבדו, מיד נהר שהיה חרב ויבש נאמר בו ונהר יצא מעדן, זה ו', להשקות את הגן. ונהר - זה העמוד האמצעי. יצא מעדן - זו אמ"א העליונה. להשקות את הגן - זו שכינה תחתונה.

מן המפרשים

הסולם: ומיד דיפקון ישראל מן גלותא, עמא קדישא לחוד, מיד נהר דהוה חרב ויבש אתמר ביה ונהר יוצא מעדן דא ו', להשקות את הגן: ומיד כשיצאו ישראל מהגלות, עם קדוש בפני עצמו, דהיינו שהערב רב יפרדו מהם, מיד אותו נהר שהיה חרב ויבש בעת הגלות, נאמר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר