׳ומעץ הדעת לא תאכל׳ הערב רב - שגרמו חורבן שני הבתים
בראשית · בורא עולמות ומחריבן · מאמר 17 · פיסקה 30 · דף כה ע"ב
לשון הזוהר
וְיִשְׂרָאֵל יְהוֹן כָּל עֵץ נְחְמָד לְמַרְאֶה. וְיִתְחַזַּר עֲלַיְיהוּ שׁוּפְרָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ (איכה ב א) הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל. וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע אִדַחְיָין מִנַּיְיהוּ וְלָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא מִתְעָרְבִין בְּהוֹן. דְּהָא אִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל ׳וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ דְּאִנּוּן עֵרֶב רַב. וְגָלֵי לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּבְיוֹם אָכְלוֹ מִמֶּנּוּ גָּרְמוּ דְּאָבְדוּ ב' אָבְדִין דְּאִנּוּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי. דָּא אִיהוּ ׳כִּי בְיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת׳ ב' פְּעָמִים. וְאִנּוּן גְּרִימוּ דְּצַדִּיק יֶחֳרָב וְיָבֵשׁ בְּבַיִת רִאשׁוֹן דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וּבְבַיִת שֵׁנִי דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. דָּא אִיהוּ (ישעיהו יט ה) ׳וְנָהָר יֶחרָב וְיָבֵשׁ.׳ - וְנָהָר דָּא (נ"א ו) יְחרָב בְּה' תַּתָּאָה בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק מִנֵּיהּ נְבִיעוּ דְי' לְאֵין סוֹף.
תרגום
וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה, וְיַחֲזר עֲלֵיהֶם יֹפִי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל. וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע יִדָּחוּ מֵהֶם, וְלֹא מִתְדַּבְּקִים וְלֹא מִתְעָרְבִים בָּהֶם, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, שֶׁהֵם עֵרֶב רַב. וְגִלָּה לָהֶם הקב"ה, שֶׁבְּיוֹם אָכְלוֹ מִמֶּנּוּ, גָּרְמוּ שֶׁאִבְּדוּ שְׁתֵּי אֲבֵדוֹת, שֶׁהֵם בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי. זֶהוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךְ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, ב' פַּעֲמַיִם. וְהֵם שֶׁגָּרְמוּ שֶׁצַּדִּיק יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ בְּבַיִת רִאשׁוֹן, שֶׁהִיא שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה, וּבְבַיִת שֵׁנִי, שֶׁהִיא שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה. זֶהוּ וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ. וְנָהָר זֶה יֶחֱרַב בְּה' תַּחְתּוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁהִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ נְבִיעַת הַי' לְאֵין סוֹף.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וישראל יהון כל עץ נחמד למראה. ויתחזר עלייהו שופרא דאתמר ביה (איכה ב א) השליך משמים ארץ תפארת ישראל. ועץ הדעת טוב ורע אדחיין מנייהו ולא מתדבקין ולא מתערבין בהון. דהא אתמר בישראל ׳ומעץ הדעת טוב ורע׳ לא תאכל ממנו דאנון ערב רב. וגלי לון קודשא בריך הוא דביום אכלו ממנו גרמו דאבדו ב' אבדין דאנון בית ראשון ובית שני. דא איהו ׳כי ביום אכלך ממנו מות תמות׳ ב' פעמים. ואנון גרימו דצדיק יחרב ויבש בבית ראשון דאיהי שכינתא עלאה, ובבית שני דאיהי שכינתא תתאה. דא איהו (ישעיהו יט ה) ׳ונהר יחרב ויבש.׳ - ונהר דא (נ"א ו) יחרב בה' תתאה בגין דאסתלק מניה נביעו די' לאין סוף.
התרגום: וישראל יהיו כל עץ נחמד למראה, ויחזר עליהם יפי, שנאמר בו השליך משמים ארץ תפארת ישראל. ועץ הדעת טוב ורע ידחו מהם, ולא מתדבקים ולא מתערבים בהם, שהרי נאמר בישראל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, שהם ערב רב. וגלה להם הקב"ה, שביום אכלו ממנו, גרמו שאבדו שתי אבדות, שהם בית ראשון ובית שני. זהו כי ביום אכלך ממנו מות תמות, ב' פעמים. והם שגרמו שצדיק יחרב ויבש בבית ראשון, שהיא שכינה עליונה, ובבית שני, שהיא שכינה תחתונה. זהו ונהר יחרב ויבש. ונהר זה יחרב בה' תחתונה, משום שהסתלק ממנו נביעת הי' לאין סוף.
מן המפרשים
אור יקר: עץ נחמד למראה והם ארזי לבנון, וזהו שאמר.
מקדש מלך: ונהר דא ו יחרב בה' תתאה גרסינן ופי' זה כמו דבר אחר בגין דאסתלק מניה נביעו דיו"ד לא"ס פי' שנסתלקו מזעיר מוחין דאבא שבתוכו ועלה אבא לא"ס ב"ה ואינו מאיר לזעיר:
הסולם: וישראל יהון כל עץ נחמד למראה, ויתחזר עלייהו שופרא דאתמר ביה, השליך משמים ארץ תפארת ישראל, ויהיו ישראל בבחינת הכתוב כל עץ נחמד למראה, ויחזרו וישיגו אותו התפארת שאבדו בחורבן בית המקדש, שנאמר בו השליך משמים ארץ תפארת ישראל.