׳עשב׳ ע"ב ש' - אינם נאחזים בשכינה עד שיבוא אד"ם
בראשית · בורא עולמות ומחריבן · מאמר 17 · פיסקה 20 · דף כה ע"ב
לשון הזוהר
לָשׁוֹן אַחֵר ׳וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה׳ ע"ב שי"ן. תְּלַת עָלִין דְּאִנּוּן ש יאהדונה"י. וְאִנּוּן ע"ב עַנְפִּין דְּתַלְיָין בְּהוֹן בְּחוּשְׁבַּן ע"ב. כֻּלְהוּ לָא אִתְאַחֲדִין בְּאַתְרָא דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עַד דְּיֵיתֵי הַהוּא דְּאִקְרֵי אָדָ"ם דְּאִיהוּ יו"ד ה"א וא"ו ה"א. וְדָא אִיהוּ וְאָדָ"ם אַיִן לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה.
תרגום
לָשׁוֹן אַחֵר וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה - ע"ב שי"ן. שְׁלֹשָׁה עָלִים שֶׁהֵם ש יאהדונה"י, וְהֵם ע"ב עֲנָפִים שֶׁתְּלוּיִים בָּהֶם בְּחֶשְׁבּוֹן ע"ב. כֻּלָּם לֹא נֶאֱחָזִים בְּמָקוֹם שֶׁהִיא שְׁכִינָה עַד שֶׁיָּבא אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא אָדָ"ם, שֶׁהוּא יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. וְזֶהוּ ׳וְאָדָ"ם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לשון אחר ׳וכל עשב השדה׳ ע"ב שי"ן. תלת עלין דאנון ש יאהדונה"י. ואנון ע"ב ענפין דתליין בהון בחושבן ע"ב. כלהו לא אתאחדין באתרא דאיהי שכינתא עד דייתי ההוא דאקרי אד"ם דאיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א. ודא איהו ואד"ם אין לעבוד את האדמה.
התרגום: לשון אחר וכל עשב השדה - ע"ב שי"ן. שלשה עלים שהם ש יאהדונה"י, והם ע"ב ענפים שתלויים בהם בחשבון ע"ב. כלם לא נאחזים במקום שהיא שכינה עד שיבא אותו שנקרא אד"ם, שהוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א. וזהו ׳ואד"ם אין לעבד את האדמה׳.
מן המפרשים
אור יקר: יו״ד ה״א וא״ו ה״א במלואו שהוא חכמה כולל עשר ספירות ומתפשטין אלו המים שהוא שם זה הפועל פנימה לספירות כדפירשו ב ת קוני ם כמים בתוך הכלים. קדו״ש קדו״ש קדו״ש.
עטרת צבי: וכל עשב השדה ע"ב ש' תלת עלין וכל עשב השדה ע"ב ש' תלת עלין דאינון ש' הוי"ה אדנ"י ואינון ע"ב ענפין וכו'. הנה השי"ן רומז לבינה, שי"ן שורקת, 'אשרקה להם ואקבצם' {זכריה י ח}, והיא המבררת בירורין בכח ע"ב אשר הוא חכמה שבבינה, והוא שם…
מקדש מלך: לשון אחרו כל עשב השדה וכו' : ש תלת עלין דאינון ש יאהד"ונהי בס' אור ישראל כתב על לשון זה. ר"ל כי הלא ג"פ: אתוון דג' אבות הנרמזים באות ש יעשו מהם ע"ב שמות עכ"ל. ופי' הזוהר לפי זה ש הם חג"ת וכל אחד מהם יש בו: שהם ויסע ויבא ויט…