הדבקת הנפש ברצון אמת - ׳דובר שקרים לא יכון׳
במדבר · ׳אליך ה' נפשי אשא׳ - מסירת הנפש בנפילת אפים כנפטר מן העולם · מאמר 8 · פיסקה 10 · דף קכא ע"א
לשון הזוהר
וְעַל דָּא בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאַדְבְּקָא נַפְשֵׁיהּ וּרְעוּתֵיהּ בְּמָארֵיהּ, וְלָא יֵיתֵי לְגַבֵּיהּ בִּרְעוּתָא כְּדִיבָא, בְּגִין דִּכְתִּיב, ׳דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי׳ (תהילים קא, ז). מַאי לֹא יִכּוֹן. אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּהוּא אַתְקִין גַּרְמֵיהּ לְהַאי, וְלִבֵּיהּ רְחִיקָא מִּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קָלָא נָפִיק וְאָמַר: ׳לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי׳. (אמאי) הַאי בָּעֵי לְאַתְקְנָא גַּרְמֵיהּ, לֹא יִכּוֹן, לָא בָּעֵינָא דְּיִתְתָּקַּן. כָּל שֶׁכֵּן אִי אָתֵי לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, וְלָא מְיָחֵד לֵיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת.
תרגום
וְלָכֵן צָרִיךְ אָדָם לְהַדְבִּיק נַפְשׁוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּרִבּוֹנוֹ, וְלֹא יָבא אֵלָיו בְּרָצוֹן כּוֹזֵב, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי׳ (שם קא, ז) - מַה זֶּה לֹא יִכּוֹן? בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַתְקִין עַצְמוֹ לָזֶה וְלִבּוֹ רָחַק מִן הקב"ה, קוֹל יוֹצֵא וְאוֹמֵר: ׳לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי׳ (תהלים קא, ז) - (לָמָּה) זֶה צָרִיךְ לְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ, לֹא יִכּוֹן, אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּתְתַּקֵּן. כָּל שֶׁכֵּן אִם הוּא בָּא לְיַחֵד שֵׁם הַקָּדוֹשׁ וְלֹא מְיַחֲדוֹ כָּרָאוּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה, ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב, ׳דובר שקרים לא יכון לנגד עיני׳ (תהילים קא, ז). מאי לא יכון. אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי, ולביה רחיקא מקודשא בריך הוא, קלא נפיק ואמר: ׳לא יכון לנגד עיני׳. (אמאי) האי בעי לאתקנא גרמיה, לא יכון, לא בעינא דיתתקן. כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא, ולא מיחד ליה כדקא יאות.
התרגום: ולכן צריך אדם להדביק נפשו ורצונו ברבונו, ולא יבא אליו ברצון כוזב, משום שכתוב ׳דבר שקרים לא יכון לנגד עיני׳ (שם קא, ז) - מה זה לא יכון? בשעה שהוא מתקין עצמו לזה ולבו רחק מן הקב"ה, קול יוצא ואומר: ׳לא יכון לנגד עיני׳ (תהלים קא, ז) - (למה) זה צריך לתקן את עצמו, לא יכון, אינו רוצה שיתתקן. כל שכן אם הוא בא ליחד שם הקדוש ולא מיחדו כראוי.
מן המפרשים
מקדש מלך: ואי פגים עובדא מילולא לא אשכח אתר וכו' פי' אם לא עשה המעשה תחלה כדי להרחיק הקליפות מאבי"ע שלא יתדבקו בהם. גם הדיבור לא הועיל כלום. כי היאך יעלו העולמות ע"י מלולא והקליפות אחוזים בהם. וז"ש ואי פגים עובדא מלולא לא וכו': דהא אודי…
הסולם: ועל דא בעי וכו': וע"כ צריך האדם להדביק נפשו ורצונו באדונו, ולא יבא אליו ברצון שקר. משום שכתוב, דובר שקרים לא יכון לנגד עיני , מהו לא יכון. ומשיב, אלא בשעה שמתקן עצמו לזה, למסירת נפש בנפילת אפים, ולבו רחוק מהקב"ה, יוצא קול…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: