ממלכת הזוהר › זוהר › במדבר › מאמר 5: ׳בידך אפקיד רוחי׳ - פקדון הנפש בלילה, וראש וזנב בשליטת האומות › פיסקה 3 (קיט ע"א)

נטילת הנשמות בפקדון - והשבתן אף שהתחייבו לו

במדבר · ׳בידך אפקיד רוחי׳ - פקדון הנפש בלילה, וראש וזנב בשליטת האומות · מאמר 5 · פיסקה 3 · דף קיט ע"א

לשון הזוהר

כַּךְ הַהוּא אִילָנָא, בְּנֵי נָשָׁא אַקְדִּימוּ וְיָהֲבִין לֵיהּ פִּקְדוֹנָא דְּנַפְשַׁיְיהוּ, וְכָל נִשְׁמָתִין דִּבְנֵי עָלְמָא נָטִיל. וְכֻלְּהוּ טַעֲמִין טַעֲמָא דְּמוֹתָא, בְּגִין דְּהַאי אִילָנָא דְּמוֹתָא הוּא. וּבְגִין דְּכָל אִינּוּן נַפְשָׁתָא, אַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ אִתְחָיְיבוּ לְגַבֵּיהּ, וְלָאו כְּדַאי הוּא לְאָתָבָא פִּקְדוֹנָא לְגַבֵּיהּ דְּבַר נָשׁ. אֶלָּא כֵּיוָן דְּכֻלְּהוּ אִתְמְסָרִי לֵיהּ בְּפִקְדוֹנָא, אָתִיב כָּל פִּקְדוֹנִין לְמָארֵיהוֹן.

תרגום

כָּךְ אוֹתוֹ עֵץ, בְּנֵי אָדָם מַקְדִּימִים וְנוֹתְנִים לוֹ פִּקְדוֹן נַפְשָׁם, וְלוֹקֵחַ כָּל נִשְׁמוֹת בְּנֵי הָעוֹלָם. וְכֻלָּם טוֹעֲמִים טַעַם מָוֶת, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה עֵץ הַמָּוֶת הוּא. וּמִשּׁוּם שֶׁכָּל נְפָשׁוֹת אֵלּוּ, אַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם הִתְחַיְּבוּ לוֹ, וְלֹא כְּדַאי הוּא לְהָשִׁיב הַפִּקָּדוֹן לָאָדָם. אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁכֻּלָּם נִמְסְרוּ לוֹ בְּפִקָּדוֹן, מַחֲזִיר כָּל הַפִּקְדוֹנוֹת לְבַעְלֵיהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כך ההוא אילנא, בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו, וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא, בגין דהאי אילנא דמותא הוא. ובגין דכל אינון נפשתא, אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה, ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש. אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא, אתיב כל פקדונין למאריהון.

התרגום: כך אותו עץ, בני אדם מקדימים ונותנים לו פקדון נפשם, ולוקח כל נשמות בני העולם. וכלם טועמים טעם מות, משום שזה עץ המות הוא. ומשום שכל נפשות אלו, אף על גב שכלם התחיבו לו, ולא כדאי הוא להשיב הפקדון לאדם. אלא כיון שכלם נמסרו לו בפקדון, מחזיר כל הפקדונות לבעליהם.

מן המפרשים

אור החמה: בפקדונא דבר נש וכו'. שהם חייבים מיתה ואפשר שמדת הדין יפגע בהם וכשהוא בפקדון אף אם הם חייבים היא מחזרת כמשל שמביא. לאו כדאי וכו' תימא שהרי הוא אמר ואי יסרב ביה נבדוק אבתריה דלאו וכו' וא"כ איך אמר דלאו כדאי שהרי ח"ו גרע המלכות…

הסולם: כך ההוא אילנא וכו' : כך הוא אילן הזה, שהוא מלכות, שבני אדם מקדימים ונותנים לו נפשם בפקדון, וכל נשמות של בני העולם לוקח. וכולם טועמים טעם מיתה. משום שאילן זה הוא של מות. שבשעה שהמלכות היא בפירוד מז"א שהוא עץ החיים, הוא אילן…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר