׳בידך אפקיד רוחי׳
פקדון הנפש בלילה, וראש וזנב בשליטת האומות
׳בידך אפקיד רוחי׳ - שליטת עץ המות בלילה וטעם המיתה
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב ׳בְּיָדְךְ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי ה' אֵל אֱמֶת׳ (תהלים לא, ו) - יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בַּפָּסוּק הַזֶּה. רְאִיתֶם מִי שֶׁמַּפְקִיד דָּבָר בִּידֵי הַמֶּלֶךְ? אֶלָּא, וַדַּאי אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ וְלֹא חוֹטֵא לְפָנָיו. בֹּא רְאֵה, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנָס הַלַּיְלָה, עֵץ הַמָּוֶת שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם, וְעֵץ הַחַיִּים מִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה. וְכֵיוָן שֶׁעֵץ הַמָּוֶת שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם לְבַדּוֹ, כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם טוֹעֲמִים טַעַם מָוֶת. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ עֵץ גּוֹרֵם.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כְּתִיב ׳בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יהו"ה אֵל אֱמֶת׳ (תהילים לא, ו). הַאי קְרָא אִית לֵיהּ לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, חֲמִיתּוּן מַאן דְּאַפְקִיד בִּידָא דְּמַלְכָּא מִידִי. אֶלָּא, וַדַּאי זַכָּאָה הוּא בַּר נָשׁ, דְּאָזִיל בְּאוֹרְחוֹי דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְלָא חָטֵי קַמֵּיהּ. תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּעָאל לֵילְיָא, אִילָנָא דְּמוֹתָא שַׁלִּיט בְּעָלְמָא, וְאִילָנָא דְּחַיֵּי אִסְתַּלָּק לְעֵילָּא לְעֵילָּא. וְכֵיוָן דְּאִילָנָא דְּמוֹתָא שַׁלִּיט בְּעָלְמָא בִּלְחוֹדוֹי, כָּל בְּנֵי עָלְמָא טַעֲמִין טַעֲמָא דְּמוֹתָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּהַהוּא אִילָנָא גָּרִים.
הקדמת פקדון הנפש - והמסרב להשיב אינו מבני המהימנותא
וְהָאָדָם צָרִיךְ לְהַקְדִּים וּלְהַפְקִיד בְּיָדוֹ אֶת נַפְשׁוֹ בְּפִקָּדוֹן, כְּפִקָּדוֹן שֶׁל אָדָם שֶׁנּוֹתֵן פִּקָּדוֹן לְאַחֵר. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהוּא הִתְחַיֵּב אֵלָיו יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ פִּקָּדוֹן - לֹא כְּדַאי לְהֵאָחֵז בּוֹ, הוֹאִיל וְהַפִּקָּדוֹן נִמְסַר לוֹ, וְאִם יְסָרֵב בּוֹ - וַדַּאי נִבְדֹּק אַחֲרָיו, שֶׁאֵין הוּא מִזֶּרַע קֹדֶשׁ וְלֹא מִבְּנֵי הַמְּהֵימְנוּתָא.
בלשון הזוהר
וּבַר נָשׁ בָּעֵי לְאַקְדְּמָא וּלְמִפְקַד בִּידֵיהּ נַפְשֵׁיהּ בְּפִקְדוֹנָא. כְּפִקְדוֹנָא דְּבַר נָשׁ, דְּיָהִיב פִּקְדוֹנָא לְאַחֲרָא, דְּאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ אִתְחַיָּיב לְגַבֵּיהּ יַתִּיר מֵהַהוּא פִּקְדוֹנָא, לָאו כְּדַאי לְאִתְאַחֲדָא בֵּיהּ, הוֹאִיל וּפִקְדוֹנָא אִתְמְסַר לְגַבֵּיהּ, וְאִי יְסָרֵב בֵּיהּ, וַדַּאי נִבְדוּק אֲבַתְרֵיהּ, דְּלָאו מִזַּרְעָא קַדִּישָׁא הוּא, וְלָאו מִבְּנֵי מְהֵימְנוּתָא.
נטילת הנשמות בפקדון - והשבתן אף שהתחייבו לו
כָּךְ אוֹתוֹ עֵץ, בְּנֵי אָדָם מַקְדִּימִים וְנוֹתְנִים לוֹ פִּקְדוֹן נַפְשָׁם, וְלוֹקֵחַ כָּל נִשְׁמוֹת בְּנֵי הָעוֹלָם. וְכֻלָּם טוֹעֲמִים טַעַם מָוֶת, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה עֵץ הַמָּוֶת הוּא. וּמִשּׁוּם שֶׁכָּל נְפָשׁוֹת אֵלּוּ, אַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם הִתְחַיְּבוּ לוֹ, וְלֹא כְּדַאי הוּא לְהָשִׁיב הַפִּקָּדוֹן לָאָדָם. אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁכֻּלָּם נִמְסְרוּ לוֹ בְּפִקָּדוֹן, מַחֲזִיר כָּל הַפִּקְדוֹנוֹת לְבַעְלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
כַּךְ הַהוּא אִילָנָא, בְּנֵי נָשָׁא אַקְדִּימוּ וְיָהֲבִין לֵיהּ פִּקְדוֹנָא דְּנַפְשַׁיְיהוּ, וְכָל נִשְׁמָתִין דִּבְנֵי עָלְמָא נָטִיל. וְכֻלְּהוּ טַעֲמִין טַעֲמָא דְּמוֹתָא, בְּגִין דְּהַאי אִילָנָא דְּמוֹתָא הוּא. וּבְגִין דְּכָל אִינּוּן נַפְשָׁתָא, אַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ אִתְחָיְיבוּ לְגַבֵּיהּ, וְלָאו כְּדַאי הוּא לְאָתָבָא פִּקְדוֹנָא לְגַבֵּיהּ דְּבַר נָשׁ. אֶלָּא כֵּיוָן דְּכֻלְּהוּ אִתְמְסָרִי לֵיהּ בְּפִקְדוֹנָא, אָתִיב כָּל פִּקְדוֹנִין לְמָארֵיהוֹן.
השבת הפקדונות בעלות הבוקר - בהתעורר עץ החיים
בֹּא רְאֵה, לֹא כְּדַאי לְעֵץ הַמָּוֶת הַזֶּה לְהַחֲזִיר פִּקְדוֹנוֹ לָאָדָם אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁעֵץ הַחַיִּים מִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם. וּמָתַי מִתְעוֹרֵר אוֹתוֹ עֵץ חַיִּים? בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה הַבֹּקֶר. וְאָז, כֵּיוָן שֶׁזֶּה מִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם, כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם חַיִּים, וּמַשְׁאִיר וּמַחֲזִיר אוֹתוֹ עֵץ הַמָּוֶת כָּל הַפִּקְדוֹנוֹת שֶׁהֻפְקְדוּ אֶצְלוֹ, וְהוֹלֵךְ לוֹ. מָה הַטַּעַם הֵם חַיִּים? מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ עֵץ הַחַיִּים גָּרַם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, לָאו כְּדַאי הוּא הַאי אִילָנָא דְּמוֹתָא לְאָתָבָא פִּקְדוֹנָא לְגַבֵּיהּ דְּבַר נָשׁ. אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי אִתְּעַר בְּעָלְמָא. וְאֵימָתַי אִתְּעַר הַהוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי. בְּשַׁעֲתָא דְּסָלִיק צַפְרָא. וּכְדֵין, כֵּיוָן דְּהַאי אִתְּעַר בְּעָלְמָא, כָּל בְּנֵי עָלְמָא חַיִּין, וְשָׁבִיק וְאַהְדָּר הַהוּא אִילָנָא דְּמוֹתָא כָּל פִּקְדוֹנִין דְּאִתְפְּקָדוּ לְגַבֵּיהּ, וְאָזִיל לֵיהּ. מַאי טַעְמָא חַיִּין. בְּגִין דְּהַהוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי גָּרִים.
המתעוררים בלילה - ׳לראות היש משכיל׳, ושאלת רבי יהודה באומות
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי ׳בְּנֵי אָדָם׳ רַבִּים הֵם מִתְעוֹרְרִים בַּלַּיְלָה בְּעוֹד שֶׁעֵץ הַמָּוֶת שׁוֹלֵט? אֶלָּא וַדַּאי אוֹתוֹ עֵץ הַחַיִּים עוֹשֶׂה אֶת זֶה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים׳ (תהלים יד, ב) - וְלֹא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לְאָדָם שֶׁיֹּאמַר: אִלְמָלֵא שָׁלַטְתִּי בְנַפְשִׁי בַּלַּיְלָה, הָיִיתִי מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה בְּיִשְׂרָאֵל בְּוַדַּאי, וְכָךְ הוּא! אֲבָל בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁרָאִינוּ כָּזֶה, מָה הַטַּעַם? אָמַר לוֹ: יָפֶה מַה שֶּׁאָמַרְתָּ.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, הָא בְּנֵי נָשָׁא סַגִּיאִין אִינּוּן דְּמִתְעֲרִין בְּלֵילְיָא, בְּעוֹד דְּאִילָנָא דְּמוֹתָא שַׁלִּיט. אֶלָּא, וַדַּאי הַהוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי קָא עָבִיד. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּכְתִּיב, ׳לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דּוֹרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים׳ (תהילים יד, ב). וְלָא יְהֵא לֵיהּ פִּתְחוֹן פֶּה לְבַר נָשׁ, דְּיֵימָּא, אִלְמָלֵי שְׁלִיטְנָא בְּנַפְשָׁאי בְּלֵילְיָא אִשְׁתָּדַּלְנָא בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הַאי בְּיִשְׂרָאֵל וַדַּאי וְהָכִי הוּא. אֲבָל בְּאוּמוֹת הָעוֹלָם דַּחֲמֵינָא כְּהַאי גַּוְונָא, מַאי טַעְמָא. אָמַר לֵיהּ וַדַּאי שַׁפִּיר הוּא דְּקָא אַמָרְת.
ישראל בימין והעמים בשמאל - הזנב נוסע כדרך הראש
פָּתַח וְאָמַר, ׳מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם ה'׳ (במדבר כג, ח). בּא רְאֵה, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְמַעְלָה יֵשׁ לְמַטָּה. לְמַעְלָה יֵשׁ יָמִין וְיֵשׁ שְׂמֹאל - לְמַטָּה יִשְׂרָאֵל וְהָעַמִּים. יִשְׂרָאֵל אֲחוּזִים לְיָמִין בִּקְדֻשַּׁת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לִשְׂמֹאל, לְצַד רוּחַ הַטֻּמְאָה. וְכֻלָּם לְמַטָּה מִכָּל דַּרְגוֹת הַשְּׂמֹאל. וְכָל הַדְּרָגוֹת אֲחוּזוֹת זוֹ בָּזוֹ עַד שֶׁתְּלוּיוֹת מֵהָרֹאשׁ. וּכְמוֹ שֶׁהָרֹאשׁ נוֹסֵעַ, בְּאוֹתוֹ הַגָּוֶן נוֹסֵעַ הַזָּנָב, שֶׁהוּא תַחְתּוֹן. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאָחוּז בּוֹ. וּמִשּׁוּם זֶה הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, בְּאוֹתוֹ צַד הַטֵּמְאָה שֶׁלָּהֶם כָּךְ מֻנְהָגִים.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳מָה אֶקּוֹב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעוֹם לֹא זָעַם יהו"ה׳ (במדבר כג, ח). תָּא חֲזֵי, כְּגַוְונָא דְּאִית לְעֵילָּא, אִית לְתַתָּא. לְעֵילָּא אִית יְמִינָא וְאִית שְׂמָאלָא. לְתַתָּא יִשְׂרָאֵל וְעַמִּין. יִשְׂרָאֵל אִתְאַחֲדָן לִימִינָא, בִּקְדוּשָּׁא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לִשְׂמָאלָא, לְסִטְרָא דְּרוּחַ מִסְאֲבָא. וְכֻלְּהוּ לְתַתָּא מִכֻּלְּהוּ דַּרְגִּין דִּשְׂמָאלָא. וְכֻלְּהוּ דַּרְגִּין אֲחִידָן דָּא בְּדָא, עַד דְּתַּלְיָין מִן רֵישָׁא. וּכְגַוְונָא דְּרֵישָׁא נָטִיל, בְּהַהוּא גַּוְונָא נָטִיל זַנְבָא, דְּאִיהִי תַּתָּאָה. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאָחִיד בֵּיהּ. וּבְגִין כַּךְ, עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, בְּהַהוּא סְטָר מִסְאֲבָא דִּלְהוֹן, הָכִי אִתְדְּבָּרוּ.
בלעם שראה בזנב - ׳לא קבה אל׳ שלא נמצא בדין
בִּלְעָם הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הַדְּרָגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, וְהוּא הָיָה רוֹאֶה בַּתַּחְתּוֹן הַזֶּה, שֶׁהוּא הַזָּנָב, שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהִתְנַהֵג אֶלָּא בָּרֹאשׁ. מִשּׁוּם כָּךְ אָמַר ׳מָה אֶקֹּב לֹא קַבּה אֵל׳ (במדבר כג, ח) - (שֶׁהוּא הָרֹאשׁ מִשּׁוּם) שֶׁאוֹתוֹ הָרֹאשׁ הָעֶלְיוֹן אֵינוֹ נִמְצָא בְדִין בְּאוֹתָם הַיָּמִים.
בלשון הזוהר
בִּלְעָם הוּא אִשְׁתָּמַּשׁ בְּכֻלְּהוּ כִּתְרִין (נ"א דרגין) תַּתָּאִין. וְהוּא הֲוָה חָמֵי בְּהַאי תַּתָּאָה דְּאִיהוּ זַנְבָא, דְּלָא יָכִיל לְאִתְדַּבְּרָא אֶלָּא בְּרֵישָׁא. בְּגִין כַּךְ אָמַר, ׳מָה אֶקּוֹב לֹא קַבֹּה אֵל׳ - (דאיהו רישא בגין) דְּהַהוּא רֵישָׁא עִלָּאָה, לָא אִשְׁתְּכַח בְּדִינָא בְּאִינּוּן יוֹמִין.
המלכות נקראת אל - נוטלת שם כעליון וזועמת בדין
וְאַף עַל גַּב שֶׁהָאֵל הַזֶּה בֵּאַרְנוּ, הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ לוֹקַחַת שֵׁם כְּמוֹ הַכֹּל, וְהַטּוֹב וְהַחֶסֶד שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, (בֵּאַרְנוּ במקום אַחֵר עֶלְיוֹן, וְהוּא טוֹב וחסד שֶׁל הָעוֹלָם, הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ לוֹקַחַת שם כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה) וּמִשּׁוּם זֶה נִקְרֵאת אֵל, אֶלָּא שֶׁהוּא זוֹעֵם בְּכָל יוֹם, שֶׁנִּמְצָא בּוֹ דִין.
בלשון הזוהר
וְאַף עַל גַּב דְּהַאי אֵל אוֹקִימְנָא, הַאי מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא נָטִיל שְׁמָא כְּגַוְונָא דְּכֹלָּא, וְהַאי טַב וְחֶסֶד דְּהַאי עָלְמָא (ס"א אוקימנא באתר אחרא עלאה והוא טב וחסד עלמא האי מלכותא קדישא נטיל שמא כגוונא דעילא) וּבְגִין כַּךְ אִקְרֵי אֵל, אֶלָּא דְּאִיהוּ (לעיל ל"ב) זוֹעֵם בְּכָל יוֹם, דְּאִשְׁתְּכַח בֵּיהּ דִּינָא.
׳אל שדי׳ - אל של שדי, וכהתעורר הראש מתעורר התחתון
וּבֹא רְאֵה, אֵל שַׁדַּי בֵּאַרְנוּ שֶׁבּוֹ הֲנָאַת הָעוֹלָם, וְהוּא אָמַר לָעוֹלָם דַּי. שֶׁהֲרֵי הָאֵל זֶה הוּא שֶׁמִּזְדַּוֵּג עִמּוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא אֵל שַׁדַּי, אֵל שֶׁל שַׁדַּי. וְעַל זֶה ׳מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל׳ (במדבר כג, ח) - מִשּׁוּם כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁמִּתְעוֹרֵר הָרֹאשׁ - כָּךְ מִתְעוֹרֵר הַתַּחְתּוֹן.
בלשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, אֵל שַׁדַּי (שמות רנ"ג ע"א) ׳הָא אוֹקִימְנָא דְּבֵיהּ סִפּוּקָא דְּעָלְמָא וְאִיהוּ אָמַר לַעוֹלָם דַּי. דְּהָא הַאי אֵל הוּא דְּאִזְדְּוַּוג בַּהֲדֵיהּ, וּבְגִין כַּךְ אִקְרֵי אֵל שַׁדַּי, אֵל דְּשַׁדַּי׳. וְעַל דָּא ׳מַה אֶקּוֹב לֹא קַבֹּה אֵל׳. בְּגִין כַּךְ, כְּגַוְונָא דְּאִתְּעַר רֵישָׁא, הָכִי נָמֵי אִתְּעַר תַּתָּאָה.
׳קולה כנחש ילך׳ - ראש כפוף לעפר והזנב מכה
בָּכָה רַבִּי אֶלְעָזָר, פָּתַח וְאָמַר, ׳קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ וְגוֹ'׳ (ירמיה מו, כב) '. כָּעֵת (כְּמוֹ זֶה) שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, הִיא וַדַּאי הוֹלֶכֶת כַּנָּחָשׁ. נָחָשׁ, כְּשֶׁהוּא (בדין) כּוֹפֵף רֹאשׁוֹ לֶעָפָר, עוֹלֶה הַזָּנָב, שׁוֹלֵט וּמַכֶּה אֶת כָּל אוֹתָם שֶׁנִּמְצָאִים לְפָנָיו. אַף כָּךְ כָּעֵת בַּגָּלוּת - כְּגוֹן זֶה הָרֹאשׁ כָּפוּף לֶעָפָר, וְהַזָּנָב שׁוֹלֵט. מִי עָשָׂה שֶׁהַזָּנָב יַעֲלֶה לְמַעְלָה, יִשְׁלֹט וְיַכֶּה? הָרֹאשׁ שֶׁמִּתְכּוֹפֵף לְמַטָּה. וְעִם כָּל זֶה, מִי מַנְהִיג אֶת הַזָּנָב וּמִי מַסִּיעוֹ לְמַסָּעָיו? זֶה הָרֹאשׁ. אַף עַל גַּב שֶׁהוּא כָּפוּף לֶעָפָר, הוּא מַנְהִיג אֶת מַסָּעָיו. בִּגְלַל זֶה, ׳קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ׳.
בלשון הזוהר
בָּכָה רִבִּי אֶלְעָזָר, פָּתַח וְאָמַר ׳קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ וְגוֹ'׳ (ירמיהו מו, כב). הַשְׁתָּא (כהאי גוונא) דְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, אִיהִי וַדַּאי אַזְלָא כְּנָחָשׁ. חִוְיָא כַּד אִיהוּ (ד"א בדינא) כָּפִיף רֵישָׁא לְעַפְרָא, סָלִיק זַנְבָא, שַׁלִּיט וּמָחֵי לְכָל אִינּוּן דְּאִשְׁתְּכָחוּ קַמֵּיהּ. אוּף הָכִי הַשְׁתָּא בְּגָלוּתָא, כְּהַאי גַּוְונָא, רֵישָׁא כָּפִיף לְעַפְרָא, וְזַנְבָא שַׁלִּיט. מַאן עָבִיד לְזַנְבָא דְּיִסְתְּלִיק לְעֵילָּא וְשָׁלִיט וּמָחֵי, רֵישָׁא דְּאִתְכַּפְיָא לְתַתָּא. וְעִם כָּל דָּא, מַאן מַדְבָּר לֵיהּ לְזַנְבָא, וּמַאן נָטִיל לֵיהּ לְמַטַלְנוֹי. הַאי רֵישָׁא. אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ כָּפִיף לְעַפְרָא, הוּא מַדְבָּר לְמַטַלְנוֹי, בְּגִין דָּא ׳קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ׳.
הראש נוטר את הזנב - ׳שמוני נטרה את הכרמים׳
וְעַכְשָׁו, שְׁאָר הָעַמִּים שֶׁהֵם אֲחוּזִים בַּזָּנָב, עוֹלִים לְמַעְלָה, וְשׁוֹלְטִים וּמַכִּים, וְהָרֹאשׁ כָּפוּף לֶעָפָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם וְגוֹ׳ (עמוס ה, ב) '. וְעִם כָּל זֶה, הָרֹאשׁ הַזֶּה מַנְהִיג אֶת הַזָּנָב וְשׁוֹמֵר (ומסיע) אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים׳ (שיר השירים א, ו) - אֵלֶּה עַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁהֵם הַזָּנָב. בָּא רַבִּי יְהוּדָה, וְנָשַׁק יָדָיו וְאָמַר, אִלְמָלֵא לֹא שָׁאַלְתִּי דָבָר בָּעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁשָּׁאַלְתִּי זֶה וְהִרְוַחְתִּי אוֹתוֹ - דַּי לִי, שֶׁעַכְשָׁו יָדַעְתִּי עַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְשִׁלְטוֹנָם אֵיךְ מֻנְהָג. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲלֵיהֶם כָּתוּב ׳כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ וְגוֹ'׳ (תהלים קלה, ד).
בלשון הזוהר
וְהַשְׁתָּא שְׁאַר עַמִּין דְּאִינּוּן אֲחִידָן בִּזְנָבָא, סַלְּקִין לְעֵילָּא, וְשַׁלְטִין וּמַחְיָין, וְרֵישָׁא כָּפִיף לְעַפְרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם וְגוֹ'׳ (עמוס ה, ב). וְעִם כָּל דָּא, הַאי רֵישָׁא מַדְבַּר לְזַנְבָא וְנָטִיר (ס"א ונטיל) לֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳שָׂמוּנִי נוֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים׳ (שיר השירים א, ו) - אִלֵּין עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, דְּאִינּוּן זַנְבָא. אָתָא רִבִּי יְהוּדָה וְנָשִׁיק יְדוֹי, אָמַר אִלְמָלֵי לָא שָׁאִילְנָא מִלָּה בְּעָלְמָא, אֶלָּא דְּשָׁאִילְנָא דָּא וְרַוַוחְנָא לֵיהּ, דַּי לִי. דְּהַשְׁתָּא יְדַעְנָא עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְשׁוּלְטָנוּתָא דִּלְהוֹן הֵיךְ מִתְדַּבָּר. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּעָלַיְיהוּ כְּתִיב, ׳כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ וְגוֹ'׳ (תהילים קלה, ד).
׳לסגלתו׳ - שלושת האבות סגולה למעלה, וכהנים לויים וישראלים למטה
אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, מַה זֶּה לִסְגֻלָּתוֹ? אָמַר לוֹ, שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת הַלָּלוּ נִקְרְאוּ סְגֻלָּה, בֵּין לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה, כְּמוֹ זֶה כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים, וְהַכֹּל אֶחָד. וְאֵלֶּה סְגֻלָּתוֹ שֶׁל הקב"ה לְמַעְלָה וּסְגֻלָּתוֹ לְמַטָּה, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים׳ (שמות יט, ה).
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, מַהוּ לִסְגוּלָּתוֹ. אָמַר לֵיהּ, תְּלַת אֲבָהָן אִלֵּין אִקְרוּן סְגוּלָה, בֵּין לְעֵילָּא בֵּין לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דָּא כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים, וְכֹלָּא חַד. וְאִלֵּין סְגּוּלָּתוֹ שֶׁל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָּא, וּסְגּוּלָּתוֹ לְתַתָּא, וְדָא הוּא דִּכְתִּיב ׳וִהְיִיתֶם לִי סְגוּלָּה מִכָּל הָעַמִּים׳ (שמות יט, ה).
׳דגל מחנה אפרים ימה׳
שכינה במערב בין צפון לדרום, וסדר השבח
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.