הקדמת פקדון הנפש - והמסרב להשיב אינו מבני המהימנותא
במדבר · ׳בידך אפקיד רוחי׳ - פקדון הנפש בלילה, וראש וזנב בשליטת האומות · מאמר 5 · פיסקה 2 · דף קיט ע"א
לשון הזוהר
וּבַר נָשׁ בָּעֵי לְאַקְדְּמָא וּלְמִפְקַד בִּידֵיהּ נַפְשֵׁיהּ בְּפִקְדוֹנָא. כְּפִקְדוֹנָא דְּבַר נָשׁ, דְּיָהִיב פִּקְדוֹנָא לְאַחֲרָא, דְּאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ אִתְחַיָּיב לְגַבֵּיהּ יַתִּיר מֵהַהוּא פִּקְדוֹנָא, לָאו כְּדַאי לְאִתְאַחֲדָא בֵּיהּ, הוֹאִיל וּפִקְדוֹנָא אִתְמְסַר לְגַבֵּיהּ, וְאִי יְסָרֵב בֵּיהּ, וַדַּאי נִבְדוּק אֲבַתְרֵיהּ, דְּלָאו מִזַּרְעָא קַדִּישָׁא הוּא, וְלָאו מִבְּנֵי מְהֵימְנוּתָא.
תרגום
וְהָאָדָם צָרִיךְ לְהַקְדִּים וּלְהַפְקִיד בְּיָדוֹ אֶת נַפְשׁוֹ בְּפִקָּדוֹן, כְּפִקָּדוֹן שֶׁל אָדָם שֶׁנּוֹתֵן פִּקָּדוֹן לְאַחֵר. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהוּא הִתְחַיֵּב אֵלָיו יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ פִּקָּדוֹן - לֹא כְּדַאי לְהֵאָחֵז בּוֹ, הוֹאִיל וְהַפִּקָּדוֹן נִמְסַר לוֹ, וְאִם יְסָרֵב בּוֹ - וַדַּאי נִבְדֹּק אַחֲרָיו, שֶׁאֵין הוּא מִזֶּרַע קֹדֶשׁ וְלֹא מִבְּנֵי הַמְּהֵימְנוּתָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש, דיהיב פקדונא לאחרא, דאף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא, לאו כדאי לאתאחדא ביה, הואיל ופקדונא אתמסר לגביה, ואי יסרב ביה, ודאי נבדוק אבתריה, דלאו מזרעא קדישא הוא, ולאו מבני מהימנותא.
התרגום: והאדם צריך להקדים ולהפקיד בידו את נפשו בפקדון, כפקדון של אדם שנותן פקדון לאחר. שאף על גב שהוא התחיב אליו יותר מאותו פקדון - לא כדאי להאחז בו, הואיל והפקדון נמסר לו, ואם יסרב בו - ודאי נבדק אחריו, שאין הוא מזרע קדש ולא מבני המהימנותא.
מן המפרשים
אור החמה: נבדוק אבתריה דהאי גברא. דודאי כיון שלא החזירה לו נפשו הוא לסבת היותו פגום ולא רצתה שיחזור בתשובה רק שימות בלא תשובה. או חוזר לבעל הפקדון וזה יורה אומר נבדוק ואין בדיקה אחר המיתה. ופי' כך כי אם הנפקד מעכב הפקדון בידו נבדוק…
זוהר הרקיע: (שם ע"ב ות"ח א"ל שד"י הא אוקימנא דבי' ספוקא דעלמא ואיהו אמר לעולם די דהא האי א"ל הוא דאזדווג בהדי' וכו'. הנה כתבנו לעיל כי היסוד הוא א"ל שד"י והוא הנק' מערב לשון עירוב כנז' בתיקונים וז"ש ות"ח א"ל שד"י. פי' כי כל א"ל הוא בחסד…
הסולם: ובר נש בעי וכו' : ואדם צריך להקדים עצמו ולהפקיד בידו הנפש שלו, בפקדון. כפקדון של אדם הנותן פקדון לאחר, דהיינו משכון, שאע"פ שהוא מחויב לו יותר ממחירו של הפקדון ההוא, אינו חשוב לו להתאחז בריב עמו, כיון שמסר לו פקדון. ואם ממאן…