ממלכת הזוהר › זוהר › במדבר › מאמר 5: ׳בידך אפקיד רוחי׳ - פקדון הנפש בלילה, וראש וזנב בשליטת האומות › פיסקה 4 (קיט ע"א)

השבת הפקדונות בעלות הבוקר - בהתעורר עץ החיים

במדבר · ׳בידך אפקיד רוחי׳ - פקדון הנפש בלילה, וראש וזנב בשליטת האומות · מאמר 5 · פיסקה 4 · דף קיט ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, לָאו כְּדַאי הוּא הַאי אִילָנָא דְּמוֹתָא לְאָתָבָא פִּקְדוֹנָא לְגַבֵּיהּ דְּבַר נָשׁ. אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי אִתְּעַר בְּעָלְמָא. וְאֵימָתַי אִתְּעַר הַהוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי. בְּשַׁעֲתָא דְּסָלִיק צַפְרָא. וּכְדֵין, כֵּיוָן דְּהַאי אִתְּעַר בְּעָלְמָא, כָּל בְּנֵי עָלְמָא חַיִּין, וְשָׁבִיק וְאַהְדָּר הַהוּא אִילָנָא דְּמוֹתָא כָּל פִּקְדוֹנִין דְּאִתְפְּקָדוּ לְגַבֵּיהּ, וְאָזִיל לֵיהּ. מַאי טַעְמָא חַיִּין. בְּגִין דְּהַהוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי גָּרִים.

תרגום

בֹּא רְאֵה, לֹא כְּדַאי לְעֵץ הַמָּוֶת הַזֶּה לְהַחֲזִיר פִּקְדוֹנוֹ לָאָדָם אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁעֵץ הַחַיִּים מִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם. וּמָתַי מִתְעוֹרֵר אוֹתוֹ עֵץ חַיִּים? בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה הַבֹּקֶר. וְאָז, כֵּיוָן שֶׁזֶּה מִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם, כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם חַיִּים, וּמַשְׁאִיר וּמַחֲזִיר אוֹתוֹ עֵץ הַמָּוֶת כָּל הַפִּקְדוֹנוֹת שֶׁהֻפְקְדוּ אֶצְלוֹ, וְהוֹלֵךְ לוֹ. מָה הַטַּעַם הֵם חַיִּים? מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ עֵץ הַחַיִּים גָּרַם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, לאו כדאי הוא האי אילנא דמותא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש. אלא בשעתא דאילנא דחיי אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי. בשעתא דסליק צפרא. וכדין, כיון דהאי אתער בעלמא, כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא אילנא דמותא כל פקדונין דאתפקדו לגביה, ואזיל ליה. מאי טעמא חיין. בגין דההוא אילנא דחיי גרים.

התרגום: בא ראה, לא כדאי לעץ המות הזה להחזיר פקדונו לאדם אלא בשעה שעץ החיים מתעורר בעולם. ומתי מתעורר אותו עץ חיים? בשעה שעולה הבקר. ואז, כיון שזה מתעורר בעולם, כל בני העולם חיים, ומשאיר ומחזיר אותו עץ המות כל הפקדונות שהפקדו אצלו, והולך לו. מה הטעם הם חיים? משום שאותו עץ החיים גרם.

מן המפרשים

מקדש מלך: ת"ח לאו כדאי הוא האי אילנא דמותא וכו': נ"ב ר"ל אין כח ורשות בידה לוותר כי היא מדת הדין ושורת הדין נותנת הנפש החוטא' היא תמות:

אור החמה: אסתלק לעילא לעילא מפרש בפרשת ויצא בפסוק וישכב בלילה הוא דהיינו הת"ת שהוא מסתלק בלילה לגבי בינה והיינו לעילא לעילא תרי זמני חדא שמסתלק ממלכות אל מקומו שנית להסתלק אל הבינה: ולאפקד בידיה אחר ק"ש שיאמר פסוק זה בידך אפקיד רוחי וגו':

הסולם: ת"ח לאו כדאי וכו' : בוא וראה, אילן המות הזה אינו ראוי להשיב הפקדון לאדם בבוקר: אלא בשעה שעץ החיים מתעורר בעולם, ומתי מתעורר עץ החיים ההוא. בשעה שבא הבוקר, ואז כיון שעץ החיים הזה מתעורר בעולם, ויוצאים כל בני העולם חיים, ואותו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר