׳קולה כנחש ילך׳ - ראש כפוף לעפר והזנב מכה
במדבר · ׳בידך אפקיד רוחי׳ - פקדון הנפש בלילה, וראש וזנב בשליטת האומות · מאמר 5 · פיסקה 10 · דף קיט ע"ב
לשון הזוהר
בָּכָה רִבִּי אֶלְעָזָר, פָּתַח וְאָמַר ׳קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ וְגוֹ'׳ (ירמיהו מו, כב). הַשְׁתָּא (כהאי גוונא) דְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, אִיהִי וַדַּאי אַזְלָא כְּנָחָשׁ. חִוְיָא כַּד אִיהוּ (ד"א בדינא) כָּפִיף רֵישָׁא לְעַפְרָא, סָלִיק זַנְבָא, שַׁלִּיט וּמָחֵי לְכָל אִינּוּן דְּאִשְׁתְּכָחוּ קַמֵּיהּ. אוּף הָכִי הַשְׁתָּא בְּגָלוּתָא, כְּהַאי גַּוְונָא, רֵישָׁא כָּפִיף לְעַפְרָא, וְזַנְבָא שַׁלִּיט. מַאן עָבִיד לְזַנְבָא דְּיִסְתְּלִיק לְעֵילָּא וְשָׁלִיט וּמָחֵי, רֵישָׁא דְּאִתְכַּפְיָא לְתַתָּא. וְעִם כָּל דָּא, מַאן מַדְבָּר לֵיהּ לְזַנְבָא, וּמַאן נָטִיל לֵיהּ לְמַטַלְנוֹי. הַאי רֵישָׁא. אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ כָּפִיף לְעַפְרָא, הוּא מַדְבָּר לְמַטַלְנוֹי, בְּגִין דָּא ׳קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ׳.
תרגום
בָּכָה רַבִּי אֶלְעָזָר, פָּתַח וְאָמַר, ׳קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ וְגוֹ'׳ (ירמיה מו, כב). כָּעֵת (כְּמוֹ זֶה) שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, הִיא וַדַּאי הוֹלֶכֶת כַּנָּחָשׁ. נָחָשׁ, כְּשֶׁהוּא (בדין) כּוֹפֵף רֹאשׁוֹ לֶעָפָר, עוֹלֶה הַזָּנָב, שׁוֹלֵט וּמַכֶּה אֶת כָּל אוֹתָם שֶׁנִּמְצָאִים לְפָנָיו. אַף כָּךְ כָּעֵת בַּגָּלוּת - כְּגוֹן זֶה הָרֹאשׁ כָּפוּף לֶעָפָר, וְהַזָּנָב שׁוֹלֵט. מִי עָשָׂה שֶׁהַזָּנָב יַעֲלֶה לְמַעְלָה, יִשְׁלֹט וְיַכֶּה? הָרֹאשׁ שֶׁמִּתְכּוֹפֵף לְמַטָּה. וְעִם כָּל זֶה, מִי מַנְהִיג אֶת הַזָּנָב וּמִי מַסִּיעוֹ לְמַסָּעָיו? זֶה הָרֹאשׁ. אַף עַל גַּב שֶׁהוּא כָּפוּף לֶעָפָר, הוּא מַנְהִיג אֶת מַסָּעָיו. בִּגְלַל זֶה, ׳קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בכה רבי אלעזר, פתח ואמר ׳קולה כנחש ילך וגו'׳ (ירמיהו מו, כב). השתא (כהאי גוונא) דישראל בגלותא, איהי ודאי אזלא כנחש. חויא כד איהו (ד"א בדינא) כפיף רישא לעפרא, סליק זנבא, שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא, כהאי גוונא, רישא כפיף לעפרא, וזנבא שליט. מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי, רישא דאתכפיא לתתא. ועם כל דא, מאן מדבר ליה לזנבא, ומאן נטיל ליה למטלנוי. האי רישא. אף על גב דאיהו כפיף לעפרא, הוא מדבר למטלנוי, בגין דא ׳קולה כנחש ילך׳.
התרגום: בכה רבי אלעזר, פתח ואמר, ׳קולה כנחש ילך וגו'׳ (ירמיה מו, כב). כעת (כמו זה) שישראל בגלות, היא ודאי הולכת כנחש. נחש, כשהוא (בדין) כופף ראשו לעפר, עולה הזנב, שולט ומכה את כל אותם שנמצאים לפניו. אף כך כעת בגלות - כגון זה הראש כפוף לעפר, והזנב שולט. מי עשה שהזנב יעלה למעלה, ישלט ויכה? הראש שמתכופף למטה. ועם כל זה, מי מנהיג את הזנב ומי מסיעו למסעיו? זה הראש. אף על גב שהוא כפוף לעפר, הוא מנהיג את מסעיו. בגלל זה, ׳קולה כנחש ילך׳.
מן המפרשים
שער מאמרי רשב"י: שם בדקי"ט ע"ב וז"ל בכה ר' אלעזר פתח ואמר קולה כנחש ילך וגו' השתא בהאי גוונא כו' עיין בדרוש אחר שביארנו בענין הקליפות של אבי"ע איך ענינם כי שם הארכנו בזה אבל הענין בקיצור הוא במה שהודעתיך במקום אחר כי נוקבא דז"א לא נאצלה…
הסולם: בכה ר' אלעזר וכו': בכה ר"א, פתח ואמר, קולה כנחש ילך וגו '. כי עתה שישראל הם בגלות, ודאי שהמלכות הולכת כנחש, כי דרך הנחש הוא, כשהוא כופף ראשו לעפר, הוא מעלה זנבו, והזנב שולט ומכה כל אלו הנמצאים לפניו. אף כך עתה כשישראל הם…