ממלכת הזוהר › זוהר › במדבר › מאמר 2: ׳שמחו את ירושלם׳ - אין שמחה אלא בחבור המטרוניתא בבעלה › פיסקה 6 (קיח ע"א)

כנסת ישראל אינה נקראת שמחה עד שיקימנה מעפר

במדבר · ׳שמחו את ירושלם׳ - אין שמחה אלא בחבור המטרוניתא בבעלה · מאמר 2 · פיסקה 6 · דף קיח ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וְהָא כְּתִיב ׳כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ׳ (ישעיהו נה, יב), וְדָא הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל - כֵּיוָן דְּאָמַר תֵצֵאוּ, מִן גָּלוּתָא הוּא, וְאִקְרֵי שִׂמְחָה. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי הָכִי הוּא, דְּכָל זִמְנָא דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא וּשְׁכִיבַת לְעַפְרָא, לָא אִקְרֵי שִׂמְחָה, עַד דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יֵיתֵי לְגַבָּהּ, וְיוֹקִים לָהּ מֵעַפְרָא, וְיֵימָא ׳הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר וְגוֹ'׳ (ישעיהו נב, ב) - ׳קוּמִי אוֹרִי וְגוֹ'׳ (ישעיהו ס, א), וְיִתְחַבְּרוּן כַּחֲדָא, (ויוקים לה מעפרא) כְּדֵין חֶדְוָותָא אִקְרֵי, חֶדְוָותָא דְּכֹלָּא, וּכְדֵין ׳בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ׳ וַדַּאי. כְּדֵין כַּמָה חַיָּילִין יִפְּקוּן לָקֳבְלָא דְּמַטְרוֹנִיתָא, לְחֶדְוָותָא דְּהִלּוּלָא דְּמַלְכָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ וְגוֹ'׳ (ישעיהו נה, יב) וּכְתִיב ׳כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יהו"ה וּמְאַסִּפְכֶם וְגוֹ'׳ (ישעיהו נב, יב).

תרגום

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ׳ (ישעיה נה, יב), וְזוֹ הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל - כֵּיוָן שֶׁאָמַר תֵּצֵאוּ, מֵהַגָּלוּת הוּא, וְנִקְרֵאת שִׂמְחָה. אָמַר לוֹ, וַדַּאי כָּךְ הוּא זֶה, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהִיא בַּגָּלוּת וְשׁוֹכֶבֶת לֶעָפָר, לֹא נִקְרֵאת שִׂמְחָה, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבא אֵלֶיהָ, וִיקִימָהּ מֵהֶעָפָר וְיֹאמַר, ׳הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי וְגוֹ'׳ (שם נב, ב) ׳קוּמִי אוֹרִי וְגוֹ'׳ (שם ס, א), וְיִתְחַבְּרוּ כְאֶחָד, (וִיקִימָהּ מעפרה) וְאָז חֶדְוָה נִקְרֵאת, חֶדְוַת הַכֹּל, וְאָז ׳בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ׳ וַדַּאי. אָז כַּמָּה חֲיָלוֹת יֵצְאוּ מוּל הַמַּטְרוֹנִיתָא לְחֶדְוַת הִלּוּלַת הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ וְגוֹ'׳ (שם נה, יב) וְכָתוּב ׳כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' וּמְאַסִּפְכֶם וְגוֹ'׳ (שם נב, יב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, והא כתיב ׳כי בשמחה תצאו׳ (ישעיהו נה, יב), ודא היא כנסת ישראל - כיון דאמר תצאו, מן גלותא הוא, ואקרי שמחה. אמר ליה, ודאי הכי הוא, דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא, לא אקרי שמחה, עד דקודשא בריך הוא ייתי לגבה, ויוקים לה מעפרא, ויימא ׳התנערי מעפר וגו'׳ (ישעיהו נב, ב) - ׳קומי אורי וגו'׳ (ישעיהו ס, א), ויתחברון כחדא, (ויוקים לה מעפרא) כדין חדוותא אקרי, חדוותא דכלא, וכדין ׳בשמחה תצאו׳ ודאי. כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא, לחדוותא דהלולא דמלכא, כמה דאת אמר ׳ההרים והגבעות יפצחו וגו'׳ (ישעיהו נה, יב) וכתיב ׳כי הלך לפניכם יהו"ה ומאספכם וגו'׳ (ישעיהו נב, יב).

התרגום: אמר רבי יהודה, והרי כתוב ׳כי בשמחה תצאו׳ (ישעיה נה, יב), וזו היא כנסת ישראל - כיון שאמר תצאו, מהגלות הוא, ונקראת שמחה. אמר לו, ודאי כך הוא זה, שכל זמן שהיא בגלות ושוכבת לעפר, לא נקראת שמחה, עד שהקדוש ברוך הוא יבא אליה, ויקימה מהעפר ויאמר, ׳התנערי מעפר קומי וגו'׳ (שם נב, ב) ׳קומי אורי וגו'׳ (שם ס, א), ויתחברו כאחד, (ויקימה מעפרה) ואז חדוה נקראת, חדות הכל, ואז ׳בשמחה תצאו׳ ודאי. אז כמה חילות יצאו מול המטרוניתא לחדות הלולת המלך, כמו שנאמר ׳ההרים והגבעות יפצחו וגו'׳ (שם נה, יב) וכתוב ׳כי הלך לפניכם ה' ומאספכם וגו'׳ (שם נב, יב).

מן המפרשים

מקדש מלך: ושכיבת לעפרא פי' בבריאה כמ"ש העפר אשר יהיה בקרקע המשכן משכן היא מלכות דאצילות וקרקע המשכן היא בריאה. והבירורים שנקרא עפר הם שם והמלכות יורדת לבריאה ללקט הניצוצות. ולכ"א ושכיבת לעכרא:

אור יקר: ההרים והגבעות יפצחו . איש מלאכין דקב״ה והגבעות מלאכין דשכינתא יפצחו לפניכם רנה, והיינו הולך לכגיכם ה׳ תפארת במלאכין דיליה, ומאספכם אלהי ישראל שכינתא במלאכין דילה, והיינו חדוותא דפולא כל אותם המתאבלים שמחים הם בכל הספירות כל…

הסולם: א"ר יהודה והא וכו' : אר"י, והרי כתוב, כי בשמחה תצאו, שזו היא כנסת ישראל, וכיון שאמר תצאו, הרי מן גלות היא, ונקראת שמחה, הרי שגם בגלות היא נקראת שמחה. אמר לו, ודאי כך הוא. שבכל זמן שהיא בגלות ושוכבת לעפר, אינה נקראת שמחה, עד…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: