׳שמחו את ירושלם׳
אין שמחה אלא בחבור המטרוניתא בבעלה
חביבות התורה - הקב"ה וחילותיו מקשיבים ובא לדור עמו
׳אִישׁ עַל דִּגְלוֹ׳ (במדבר ב, ב) יַחֲנוּ ׳בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (במדבר א, ב) -. בְּכָל הַמָקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי וְגוֹ'.רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳שִׂמְחוּ אֶת׳ (ישעיה סו, י) יְרוּשָׁלם ׳וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ וְגוֹ'׳. כַּמָּה חֲבִיבָה הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי ׳בְּכָל מָקוֹם׳ שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה נִשְׁמָעִים,א. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכָל חֵילוֹתָיו, כֻּלָּם מַקְשִׁיבִים לִדְבָרָיו, שראוים הם למי שאומרם שפיו ולבו טהורים ולכן ד"ת שלומד מתפשטת קדושתם. ואותו הבל הקודש עולה ובוקע אוירים ורקיעים וידוע משער הנבואה שיש ג' מדרגות בסגולת ד"ת שהם הבל קול ודיבור והן בחינות שונות זו מעולה מזו וסי' מלמטה למעלה הד"ק. ב. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא לָדוּר עִמּוֹ. הוא השפע המקודש המשתלשל ומתלבש בג' בחינות הדיבור זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי וְגוֹ וכל התורה כולה שמותיו של הק"בה ונק' שמו ג. '׳ (שמות כ, כא) '. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשּׂוֹנְאָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
בלשון הזוהר
׳אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאוֹתוֹת לְבֵית אֲבוֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (במדבר ב, ב). רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַ ם וְגִילוּ בָּהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ וְגוֹ'׳ (ישעיהו סו, י). כַּמָה חֲבִיבָא אוֹרַיְיתָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּהָא בְּכָל אֲתָר דְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא אִשְׁתְּמָעוּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל חַיָּילִין דִּילֵיהּ, כֻּלְּהוּ צַיְיתִין לְמִלוּלֵיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְדַיְּירָא עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בְּכָל הַמָקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי וְגוֹ'׳ (שמות כ, כא). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּשַׂנְאוֹי נַפְלִין קַמֵּיהּ, וְהָא אוֹקְמוּהָ.
מצוה שאדם עושה - מתעטרת לפניו ועושה שלום למעלה ולמטה
בֹּא רְאֵה, מִצְווֹת הַתּוֹרָה הֵן עֶלְיוֹנוֹת לְמַעְלָה. בָּא אָדָם וְעָשָׂה מִצְוָה אַחַת - אוֹתָהּ הַמִּצְוָה עוֹמֶדֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִתְעַטֶּרֶת לְפָנָיו וְאוֹמֶרֶת: פְּלוֹנִי עָשָׂה אוֹתִי, וּמִפְּלוֹנִי אֲנִי. מִשּׁוּם שֶׁהוּא עוֹרֵר אוֹתָהּ לְמַעְלָה. כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹרֵר אוֹתָהּ לְמַטָּה, כָּךְ גַּם עוֹרֵר אוֹתָהּ לְמַעְלָה, וְעָשָׂה שָׁלוֹם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי׳ (ישעיה כז, ה) - ׳יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי׳ - לְמַעְלָה. ׳שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי׳ - לְמַטָּה. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה מִצְווֹת הַתּוֹרָה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא עִלָּאִין אִינּוּן לְעֵילָּא. אָתֵי בַּר נָשׁ וְעָבִיד פִּקּוּדָא חֲדָא, הַהוּא פִּקּוּדָא קַיְּימָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִתְעַטְּרָא קַמֵּיהּ, וְאָמַר פְּלַנְיָיא עֲבַד לִי, וּמִן פְּלַנְיָיא אֲנָא. בְּגִין דְּאִיהוּ אִתְּעַר לֵיהּ לְעֵילָּא. כְּגַוְונָא דְּאִיהוּ אִתְּעַר לֵיהּ לְתַתָּא, הָכִי נָמֵי אִתְּעַר לְעֵילָּא, וְעָבִיד שְׁלָמָא לְעֵילָּא וְתַתָּא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִי׳ (ישעיהו כז, ה) - ׳יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי׳ - לְעֵילָּא. (לעיל י"ד ע"ב) ׳שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי׳ - לְתַתָּא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, דְּעָבִיד פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא.
׳שמחו את ירושלם׳ - אין חדוה אלא בעמידת ישראל בארץ
׳שִׂמְחוּ אֶת׳ (ישעיה סו, י) יְרוּשָׁלם וְגוֹ' - מִשּׁוּם שֶׁחֶדְוָה לֹא נִמְצֵאת אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹמְדִים בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁשָּׁם מִתְחַבֶּרֶת אִשָּׁה בְּבַעְלָהּ, וְאָז זוֹהִי שִׂמְחַת הַכֹּל, הַשִּׂמְחָה שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה. בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא נִמְצָאִים בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, אָסוּר לָאָדָם לִשְׂמֹחַ וּלְהַרְאוֹת שִׂמְחָה, שֶׁכָּתוּב ׳שִׂמְחוּ אֶת׳ יְרוּשָׁלַם ׳וְגִילוּ בָהּ וְגוֹ'׳ - וְגִילוּ בָהּ דַּוְקָא.
בלשון הזוהר
׳שִׂמְחוּ אֶת׳ יְרוּשָׁלַם וְגוֹ' - בְּגִין דְּחֶדְוָה לָא אִשְׁתְּכַח, אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל קַיְימֵי בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, דְּתַמָּן אִתְחַבְּרַת אִתְּתָא בְּבַעְלָהּ, וּכְדֵין הוּא חֶדְוָותָא דְּכֹלָּא, חֶדְוָותָא דְּעֵילָּא וְתַתָּא. בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל לָא אִשְׁתְּכָחוּ בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, אָסִיר לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְמֵחדֵי, וּלְאַחְזָאָה חֵידוּ, דִּכְתִּיב, ׳שִׂמְחוּ אֶת׳ יְרוּשָׁלַם ׳וְגִילוּ בָהּ וְגוֹ'׳ - ׳וְגִילוּ בָהּ׳ דַּיְיקָא.
מעשה ברבי אבא שהכה את השמח בבית טרוניא שבבבל
רַבִּי אַבָּא רָאָה אִישׁ שֶׁהָיָה שָׂמֵחַ בְּבֵית טְרוֹנְיָא שֶׁבְּבָבֶל. הִכָּה בּוֹ וְאָמַר, שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלם כָּתוּב (אָמַר רַבִּי אַבָּא), בִּזְמַן שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם בְּשִׂמְחָה צָרִיךְ אָדָם לִשְׂמֹחַ. רַבִּי אֶלְעָזָר לְטַעְמוֹ, שֶׁאָמַר שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלם, הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה׳ (תהלים ק, ב).
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא חָמָא חַד בַּר נָשׁ, דְּהֲוָה חַדֵּי בְּבֵי טְרוֹנְיָיא דְּבָבֶל. בָּטַשׁ בֵּיהּ, אָמַר ׳שִׂמְחוּ אֶת׳ יְרוּשָׁלַם כְּתִיב (אמר רבי אבא), בְּזִמְנָא דִּיְרוּשָׁלַ ם בְּחֶדְוָה, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמֶחְדֵּי. רִבִּי אֶלְעָזָר לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר ׳שִׂמְחוּ אֶת׳ יְרוּשָׁלַם, הַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּשִׂמְחָה׳ (תהילים ק, ב).
׳בשמחה׳ ו ׳ביראה׳ - בארץ הקדושה ובארץ אחרת
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר, ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה׳ (תהלים ק, ב) - וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר, ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה׳ (תהלים ב, יא) - מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא, כָּאן בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה - כָּאן בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת. (ד"א) ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה׳ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁהִיא בַּגָּלוּת בֵּין הָעַמִּים.
בלשון הזוהר
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּשִׂמְחָה׳ - וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה׳ (תהילים ב, יא) - מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא, כָּאן בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל שָׁרָאן בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא - כָּאן בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל שָׁרָאן בְּאַרְעָא אַחֲרָא. (ד"א) ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּיִרְאָה׳ - דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בְּזִמְנָא דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא בֵּינֵי עֲמַמְיָא.
כנסת ישראל אינה נקראת שמחה עד שיקימנה מעפר
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ׳ (ישעיה נה, יב), וְזוֹ הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל - כֵּיוָן שֶׁאָמַר תֵּצֵאוּ, מֵהַגָּלוּת הוּא, וְנִקְרֵאת שִׂמְחָה. אָמַר לוֹ, וַדַּאי כָּךְ הוּא זֶה, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהִיא בַּגָּלוּת וְשׁוֹכֶבֶת לֶעָפָר, לֹא נִקְרֵאת שִׂמְחָה, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבא אֵלֶיהָ, וִיקִימָהּ מֵהֶעָפָר וְיֹאמַר, ׳הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי וְגוֹ'׳ (שם נב, ב) - ׳קוּמִי אוֹרִי וְגוֹ'׳ (שם ס, א), וְיִתְחַבְּרוּ כְאֶחָד, (וִיקִימָהּ מעפרה) וְאָז חֶדְוָה נִקְרֵאת, חֶדְוַת הַכֹּל, וְאָז ׳בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ׳ וַדַּאי. אָז כַּמָּה חֲיָלוֹת יֵצְאוּ מוּל הַמַּטְרוֹנִיתָא לְחֶדְוַת הִלּוּלַת הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ וְגוֹ'׳ (שם נה, יב) - וְכָתוּב ׳כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' וּמְאַסִּפְכֶם וְגוֹ'׳ (שם נב, יב).
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וְהָא כְּתִיב ׳כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ׳ (ישעיהו נה, יב), וְדָא הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל - כֵּיוָן דְּאָמַר תֵצֵאוּ, מִן גָּלוּתָא הוּא, וְאִקְרֵי שִׂמְחָה. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי הָכִי הוּא, דְּכָל זִמְנָא דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא וּשְׁכִיבַת לְעַפְרָא, לָא אִקְרֵי שִׂמְחָה, עַד דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יֵיתֵי לְגַבָּהּ, וְיוֹקִים לָהּ מֵעַפְרָא, וְיֵימָא ׳הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר וְגוֹ'׳ (ישעיהו נב, ב) - ׳קוּמִי אוֹרִי וְגוֹ'׳ (ישעיהו ס, א), וְיִתְחַבְּרוּן כַּחֲדָא, (ויוקים לה מעפרא) כְּדֵין חֶדְוָותָא אִקְרֵי, חֶדְוָותָא דְּכֹלָּא, וּכְדֵין ׳בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ׳ וַדַּאי. כְּדֵין כַּמָה חַיָּילִין יִפְּקוּן לָקֳבְלָא דְּמַטְרוֹנִיתָא, לְחֶדְוָותָא דְּהִלּוּלָא דְּמַלְכָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ וְגוֹ'׳ (ישעיהו נה, יב) וּכְתִיב ׳כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יהו"ה וּמְאַסִּפְכֶם וְגוֹ'׳ (ישעיהו נב, יב).
׳איש על דגלו באתת׳
סדר המחנות כדמות המרכבה והשם הקדוש
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.