ממלכת הזוהר › זוהר › במדבר › מאמר 2: ׳שמחו את ירושלם׳ - אין שמחה אלא בחבור המטרוניתא בבעלה › פיסקה 5 (קיח ע"א)

׳בשמחה׳ ו ׳ביראה׳ - בארץ הקדושה ובארץ אחרת

במדבר · ׳שמחו את ירושלם׳ - אין שמחה אלא בחבור המטרוניתא בבעלה · מאמר 2 · פיסקה 5 · דף קיח ע"א

לשון הזוהר

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּשִׂמְחָה׳ - וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה׳ (תהילים ב, יא) - מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא, כָּאן בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל שָׁרָאן בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא - כָּאן בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל שָׁרָאן בְּאַרְעָא אַחֲרָא. (ד"א) ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּיִרְאָה׳ - דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בְּזִמְנָא דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא בֵּינֵי עֲמַמְיָא.

תרגום

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר, ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה׳ (תהלים ק, ב) - וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר, ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה׳ (תהלים ב, יא) - מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא, כָּאן בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה - כָּאן בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת. (ד"א) ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה׳ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁהִיא בַּגָּלוּת בֵּין הָעַמִּים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כתוב אחד אומר, ׳עבדו את יהו"ה בשמחה׳ - וכתוב אחד אומר, ׳עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה׳ (תהילים ב, יא) - מה בין האי להאי. אלא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא - כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. (ד"א) ׳עבדו את יהו"ה ביראה׳ - דא כנסת ישראל, בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא.

התרגום: כתוב אחד אומר, ׳עבדו את ה' בשמחה׳ (תהלים ק, ב) - וכתוב אחד אומר, ׳עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה׳ (תהלים ב, יא) - מה בין זה לזה? אלא, כאן בזמן שישראל שרויים בארץ הקדושה - כאן בזמן שישראל שרויים בארץ אחרת. (ד"א) ׳עבדו את ה' ביראה׳ - זו כנסת ישראל בזמן שהיא בגלות בין העמים.

מן המפרשים

מקדש מלך: דבר אחר עבדו את ה' ביראה דא כ"י פי' בשמחה וביראה כולם רומזים על המ' אלא בזמן שבית המקדש קיים נק' המלכות שמחה ובזמנא דאיהי בגלותא נקראת יראה:

יהל אור: דתמן אתחברת אתתא בבעלה. ואז שורה ת"ת בארץ ישראל מלכות, וזהו גם כן מאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא וזהו גם כן סמיכות לדרוש הנ"ל: בזמנא דירושלים. דריש רישא דקרא: כאן בזמנא כו'. ר"ל דישראל עובדין ביראה כיון דלית להם שמחה: ושכיבת…

אור החמה: עבדו את ה' בשמחה דא כ"י. הכי גרסינן בכל הספרים ומתיובתיה דר' יהודה לא משמע הכי אלא דגרסי' עבדו את ה' ביראה. כיון דכתיב תצאו מן גלותא הוא. והוה סבירא ליה לר' יהודה שאין היחוד של השכינה עד אחר יציאתה מן הגלות והיותה מתקשטת ותבא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: