׳שמחו את ירושלם׳ - אין חדוה אלא בעמידת ישראל בארץ
במדבר · ׳שמחו את ירושלם׳ - אין שמחה אלא בחבור המטרוניתא בבעלה · מאמר 2 · פיסקה 3 · דף קיח ע"א
לשון הזוהר
׳שִׂמְחוּ אֶת׳ יְרוּשָׁלַם וְגוֹ' - בְּגִין דְּחֶדְוָה לָא אִשְׁתְּכַח, אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל קַיְימֵי בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, דְּתַמָּן אִתְחַבְּרַת אִתְּתָא בְּבַעְלָהּ, וּכְדֵין הוּא חֶדְוָותָא דְּכֹלָּא, חֶדְוָותָא דְּעֵילָּא וְתַתָּא. בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל לָא אִשְׁתְּכָחוּ בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, אָסִיר לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְמֵחדֵי, וּלְאַחְזָאָה חֵידוּ, דִּכְתִּיב, ׳שִׂמְחוּ אֶת׳ יְרוּשָׁלַם ׳וְגִילוּ בָהּ וְגוֹ'׳ - ׳וְגִילוּ בָהּ׳ דַּיְיקָא.
תרגום
׳שִׂמְחוּ אֶת׳ (ישעיה סו, י) יְרוּשָׁלם וְגוֹ' - מִשּׁוּם שֶׁחֶדְוָה לֹא נִמְצֵאת אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹמְדִים בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁשָּׁם מִתְחַבֶּרֶת אִשָּׁה בְּבַעְלָהּ, וְאָז זוֹהִי שִׂמְחַת הַכֹּל, הַשִּׂמְחָה שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה. בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא נִמְצָאִים בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, אָסוּר לָאָדָם לִשְׂמֹחַ וּלְהַרְאוֹת שִׂמְחָה, שֶׁכָּתוּב ׳שִׂמְחוּ אֶת׳ יְרוּשָׁלַם ׳וְגִילוּ בָהּ וְגוֹ'׳ - וְגִילוּ בָהּ דַּוְקָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳שמחו את׳ ירושלם וגו' - בגין דחדוה לא אשתכח, אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא, דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא, חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא, אסיר ליה לבר נש למחדי, ולאחזאה חידו, דכתיב, ׳שמחו את׳ ירושלם ׳וגילו בה וגו'׳ - ׳וגילו בה׳ דייקא.
התרגום: ׳שמחו את׳ (ישעיה סו, י) ירושלם וגו' - משום שחדוה לא נמצאת אלא בזמן שישראל עומדים בארץ הקדושה, ששם מתחברת אשה בבעלה, ואז זוהי שמחת הכל, השמחה שלמעלה ושלמטה. בזמן שישראל לא נמצאים בארץ הקדושה, אסור לאדם לשמח ולהראות שמחה, שכתוב ׳שמחו את׳ ירושלם ׳וגילו בה וגו'׳ - וגילו בה דוקא.
מן המפרשים
אור החמה: חדוה לא אשתכח וכו'. מפני שעיקר המצות תלוית בארץ וכאשר ישראל יושבים על אדמתם כמה פרקליטין היו לכל אחד מישראל לפני הקב"ה אומרים פלוני עשאני. ועתה נפשנו יבשה אין כל ראוי שלא ישמח שום א':
הסולם: שמחו את ירושלים וגו': הוא, משום ששמחה אינה נמצאת אלא בזמן שישראל נמצאים בארץ הקדושה, ששם מתחברת אשה בבעלה. דהיינו ז"א ומלכות, ואז הוא שמחת, שמחה של מעלה ושל מטה. ובזמן שישראל אינם נמצאים בארץ הקדושה, אסור לאדם לשמוח ולהראות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: