מצוה שאדם עושה - מתעטרת לפניו ועושה שלום למעלה ולמטה
במדבר · ׳שמחו את ירושלם׳ - אין שמחה אלא בחבור המטרוניתא בבעלה · מאמר 2 · פיסקה 2 · דף קיח ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא עִלָּאִין אִינּוּן לְעֵילָּא. אָתֵי בַּר נָשׁ וְעָבִיד פִּקּוּדָא חֲדָא, הַהוּא פִּקּוּדָא קַיְּימָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִתְעַטְּרָא קַמֵּיהּ, וְאָמַר פְּלַנְיָיא עֲבַד לִי, וּמִן פְּלַנְיָיא אֲנָא. בְּגִין דְּאִיהוּ אִתְּעַר לֵיהּ לְעֵילָּא. כְּגַוְונָא דְּאִיהוּ אִתְּעַר לֵיהּ לְתַתָּא, הָכִי נָמֵי אִתְּעַר לְעֵילָּא, וְעָבִיד שְׁלָמָא לְעֵילָּא וְתַתָּא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִי׳ (ישעיהו כז, ה) - ׳יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי׳ - לְעֵילָּא. (לעיל י"ד ע"ב) ׳שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי׳ - לְתַתָּא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, דְּעָבִיד פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא.
תרגום
בֹּא רְאֵה, מִצְווֹת הַתּוֹרָה הֵן עֶלְיוֹנוֹת לְמַעְלָה. בָּא אָדָם וְעָשָׂה מִצְוָה אַחַת - אוֹתָהּ הַמִּצְוָה עוֹמֶדֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִתְעַטֶּרֶת לְפָנָיו וְאוֹמֶרֶת: פְּלוֹנִי עָשָׂה אוֹתִי, וּמִפְּלוֹנִי אֲנִי. מִשּׁוּם שֶׁהוּא עוֹרֵר אוֹתָהּ לְמַעְלָה. כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹרֵר אוֹתָהּ לְמַטָּה, כָּךְ גַּם עוֹרֵר אוֹתָהּ לְמַעְלָה, וְעָשָׂה שָׁלוֹם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי׳ (ישעיה כז, ה) - ׳יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי׳ - לְמַעְלָה. ׳שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי׳ - לְמַטָּה. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה מִצְווֹת הַתּוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, פקודי אורייתא עלאין אינון לעילא. אתי בר נש ועביד פקודא חדא, ההוא פקודא קיימא קמי קודשא בריך הוא, ומתעטרא קמיה, ואמר פלנייא עבד לי, ומן פלנייא אנא. בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא, הכי נמי אתער לעילא, ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר, ׳או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי׳ (ישעיהו כז, ה) - ׳יעשה שלום לי׳ - לעילא. (לעיל י"ד ע"ב) ׳שלום יעשה לי׳ - לתתא. זכאה חולקיה דההוא בר נש, דעביד פקודי אורייתא.
התרגום: בא ראה, מצוות התורה הן עליונות למעלה. בא אדם ועשה מצוה אחת - אותה המצוה עומדת לפני הקדוש ברוך הוא, ומתעטרת לפניו ואומרת: פלוני עשה אותי, ומפלוני אני. משום שהוא עורר אותה למעלה. כמו שהוא עורר אותה למטה, כך גם עורר אותה למעלה, ועשה שלום למעלה ולמטה, כמו שנאמר ׳או יחזק במעזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי׳ (ישעיה כז, ה) - ׳יעשה שלום לי׳ - למעלה. ׳שלום יעשה לי׳ - למטה. אשרי חלקו של אותו אדם שעושה מצוות התורה.
מן המפרשים
מקדש מלך: יעשה שלום לי לעילא נ"ב יסוד דדכורא. שלום יעשה לי לתתא . נ"ב יסוד דנוקבא עכ"ל וטעם שביסוד דכורא הקדים מלת יעשה. הוא כמ"ש הזוהר בפ' ויקרא דף י"ד : וז"ל מ"ט לא אקדים שלום הכא אלא בגין דאתעבר חוייא וכו':
אור החמה: הכי נמי אתער לעילא. האבר ההוא להאיר ואותה הבחינה המאירה בבחינת נשמתו של זה הרי מתעטרת באור הנמשך לה ואומרת של פלוני אני שההארהו בבחינת נשמתו:
הסולם: ת"ח פקודי אורייתא וכו' : בוא וראה, מצוות התורה עליונות הן למעלה. בא אדם ועשה מצוה אחת, המצוה ההיא עומדת לפני הקב"ה ומתעטרת לפניו, ואומרת פלוני עשה אותי, ומן פלוני אני, משום שהוא עורר אותה למעלה. כי כמו שהוא עורר את המצוה למטה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: