ממלכת הזוהר › זוהר › במדבר › מאמר 2: ׳שמחו את ירושלם׳ - אין שמחה אלא בחבור המטרוניתא בבעלה › פיסקה 1 (קיח ע"א)

חביבות התורה - הקב"ה וחילותיו מקשיבים ובא לדור עמו

במדבר · ׳שמחו את ירושלם׳ - אין שמחה אלא בחבור המטרוניתא בבעלה · מאמר 2 · פיסקה 1 · דף קיח ע"א

לשון הזוהר

׳אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאוֹתוֹת לְבֵית אֲבוֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (במדבר ב, ב). רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַ ם וְגִילוּ בָּהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ וְגוֹ'׳ (ישעיהו סו, י). כַּמָה חֲבִיבָא אוֹרַיְיתָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּהָא בְּכָל אֲתָר דְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא אִשְׁתְּמָעוּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל חַיָּילִין דִּילֵיהּ, כֻּלְּהוּ צַיְיתִין לְמִלוּלֵיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְדַיְּירָא עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בְּכָל הַמָקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי וְגוֹ'׳ (שמות כ, כא). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּשַׂנְאוֹי נַפְלִין קַמֵּיהּ, וְהָא אוֹקְמוּהָ.

תרגום

׳אִישׁ עַל דִּגְלוֹ׳ (במדבר ב, ב) יַחֲנוּ ׳בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (במדבר א, ב) -. רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳שִׂמְחוּ אֶת׳ (ישעיה סו, י) יְרוּשָׁלם ׳וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ וְגוֹ'׳. כַּמָּה חֲבִיבָה הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי ׳בְּכָל מָקוֹם׳ שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה נִשְׁמָעִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכָל חֵילוֹתָיו, כֻּלָּם מַקְשִׁיבִים לִדְבָרָיו, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא לָדוּר עִמּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי וְגוֹ'׳ (שמות כ, כא). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשּׂוֹנְאָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'׳ (במדבר ב, ב). רבי אלעזר פתח, ׳שמחו את ירושל ם וגילו בה כל אהביה וגו'׳ (ישעיהו סו, י). כמה חביבא אורייתא קמי קודשא בריך הוא, דהא בכל אתר דמלי דאורייתא אשתמעו, קודשא בריך הוא וכל חיילין דיליה, כלהו צייתין למלוליה, וקודשא בריך הוא אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב, ׳בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'׳ (שמות כ, כא). ולא עוד, אלא דשנאוי נפלין קמיה, והא אוקמוה.

התרגום: ׳איש על דגלו׳ (במדבר ב, ב) יחנו ׳באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל וגו'׳ (במדבר א, ב) -. רבי אלעזר פתח, ׳שמחו את׳ (ישעיה סו, י) ירושלם ׳וגילו בה כל אהביה וגו'׳. כמה חביבה התורה לפני הקדוש ברוך הוא, שהרי ׳בכל מקום׳ שדברי תורה נשמעים, הקדוש ברוך הוא וכל חילותיו, כלם מקשיבים לדבריו, והקדוש ברוך הוא בא לדור עמו. זהו שכתוב ׳בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'׳ (שמות כ, כא). ולא עוד, אלא ששונאיו נופלים לפניו, והרי פרשוה.

מן המפרשים

מקדש מלך: בכל המקום אשר אזכיר את שמי: נ"ב וכל התורה כולה שמותיו של הק"בה ונק' שמו: ועביד שלמא לעילא יסוד דזעיר. ותתא יסוד דנוקבא וכדמפרש בסמוך:

אור החמה: וקב"ה אתא לדיירא וכו' ג' חליקות לא זו אף זו. הא' צייתין משם ממקום כבודו ולא זו אלא אתא לדיירא אחר שהתמיד מעט צפצוף התורה ולא זו אלא אף שנאוי נפלין קמיה יש בו כח להכניע הקליפות ולהכריתם בסוד הזמירות ואור התורה:

הסולם: איש על דגלו באותות וגו' : רבי אלעזר פתח . שמחו את ירושלים וגילו בה כל אהביה וגו'. כמה חביבה התורה לפני הקב"ה כי בכל מקום שדברי תורה נשמעים, הקב"ה וכל צבאותיו כולם מקשיבים לדבריו. והקב"ה בא לדור עמו. ז"ש בכל מקום אשר אזכיר את…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: