ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 6: הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו › פיסקה 84 (קצא ע"א)

תוספת ה ׳את׳ לישראל - והבליסטראות אבן אחר אבן

בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 84 · דף קצא ע"א

לשון הזוהר

וּבְגִין כַּךְ, לְמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי כְּתִיב ׳בָּרַכוּ יהו"ה׳. וַאֲנָן אֶת יהו"ה לְתוֹסֶפֶת אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, וַדַּאי הָא יְדַעְנָא דְּמָאנֵי קְרָבָא דִּילָךְ טָבִין אִינּוּן, (ס"א אי תדכר) אִתְדְּכַר מִנְּהוֹן וְלָא תִּנְשֵׁי לוֹן, וַדָאי גְּבוּרָה דְּבַר נָשׁ דְּאַגָּח קְרָבָא בְּרוּמְחָא וְחַרְבָּא אִיהוּ. אֲבָל מַהוּ ׳גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל דְבָרוֹ׳. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר הָא אֲמָרִית. אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, הָא יְדַעְנָא דְּחֵילָא דִּדְרוֹעָא דִּילָךְ אִתְחֲלָשׁ. הַשְׁתָּא אִיהוּ עִדָנָא, דְּלָא לְאַמְתְּנָא, אֶלָּא לְאַלְקָאָה בְּקִירְטָא, אַבְנָא בָּתַר אַבְנָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳בַּקֶּלַע וְאֶבֶן׳ (שמואל א יז, נ). בִּבְהִילוּ דָּא בָּתַר דָּא. חַדֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר. וְחַדּוּ רִבִּי אַבָּא וְחַבְרַיָּא.

תרגום

וְלָכֵן לַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים כָּתוּב ׳בָּרְכוּ ה׳ (תהלים קג, כ) ', וְאָנוּ אֶת ה', לְתוֹסֶפֶת. אָמַר אוֹתוֹ יַנּוּקָא, וַדַּאי הֲרֵי יָדַעְתִּי שֶׁכְּלֵי הַקְּרָב שֶׁלְּךְ הֵם טוֹבִים, (אִם תזכר) הִזָּכֵר בָּהֶם וְאַל תִּשְׁכָּחֵם, וַדַּאי גְּבוּרַת הָאָדָם שֶׁעוֹרֵךְ קְרָב בָּרֹמַח, וְחֶרֶב הִיא. אֲבָל מַה זֶּה ׳גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׳? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הֲרֵי אָמַרְתִּי. אָמַר אוֹתוֹ יַנּוּקָא, הֲרֵי יָדַעְתִּי שֶׁכֹּחַ זְרוֹעֲךְ נֶחֱלַשׁ, כָּעֵת הוּא זְמַן שֶׁלֹּא לְהַמְתִּין, אֶלָּא לְהַלְקוֹת בְּבַלִּיסְטְרָאוֹת אֶבֶן אַחַר אֶבֶן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן׳ (שמואל א יז, נ) - בִּבְהִילוּת זֶה אַחַר זֶה. שָׂמַח רַבִּי אֶלְעָזָר, וְשָׂמְחוּ רַבִּי אַבָּא וְהַחֲבֵרִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין כך, למלאכי עלאי כתיב ׳ברכו יהו"ה׳. ואנן את יהו"ה לתוספת אמר ההוא ינוקא, ודאי הא ידענא דמאני קרבא דילך טבין אינון, (ס"א אי תדכר) אתדכר מנהון ולא תנשי לון, ודאי גבורה דבר נש דאגח קרבא ברומחא וחרבא איהו. אבל מהו ׳גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו׳. אמר רבי אלעזר הא אמרית. אמר ההוא ינוקא, הא ידענא דחילא דדרועא דילך אתחלש. השתא איהו עדנא, דלא לאמתנא, אלא לאלקאה בקירטא, אבנא בתר אבנא. כמה דאת אמר ׳בקלע ואבן׳ (שמואל א יז, נ). בבהילו דא בתר דא. חדי רבי אלעזר. וחדו רבי אבא וחבריא.

התרגום: ולכן למלאכים העליונים כתוב ׳ברכו ה׳ (תהלים קג, כ) ', ואנו את ה', לתוספת. אמר אותו ינוקא, ודאי הרי ידעתי שכלי הקרב שלך הם טובים, (אם תזכר) הזכר בהם ואל תשכחם, ודאי גבורת האדם שעורך קרב ברמח, וחרב היא. אבל מה זה ׳גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו׳? אמר רבי אלעזר, הרי אמרתי. אמר אותו ינוקא, הרי ידעתי שכח זרועך נחלש, כעת הוא זמן שלא להמתין, אלא להלקות בבליסטראות אבן אחר אבן, כמו שנאמר ׳בקלע ובאבן׳ (שמואל א יז, נ) - בבהילות זה אחר זה. שמח רבי אלעזר, ושמחו רבי אבא והחברים.

מן המפרשים

מקדש מלך: וע"ד גבורי כח וכו' פי' הם ישראל שהקדימו נעשה לנשמע. ורישא דקרא במלאכים וסיפא בישראל כדמוכח לקמן: ה"ג אמר ההוא ינוקא כיון דחרבא דילך לא אצלח אי אנת לא מנענעא ליה כדקא חזי. שבוק חרבא למאן דאגח קרבא: בגין דקדושה מג' עלמין נ"ב…

הסולם: א"ר אלעזר הכי וכו': אר"א כך הוא ודאי, ודברים אלו העמדתי אותם. ועוד העמדתי, כי ג' קדושות נמסרו לישראל למטה, מן כתוב הזה, והתקדשתם, והייתם קדושים, כי קדוש אני ה'. והתקדשתם, אחד. והייתם קדושים שנים, כי קדוש אני ה', הרי שלשה. כאן…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: