׳ברכו את ה'׳ - משיכת ה' את על הראש קדם התפלה
בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 83 · דף קצ ע"ב
לשון הזוהר
הַאי לְמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, דְּאִינּוּן בְּבֵי מְרוֹמָא דְּאִדָרָא עִלָּאָה, אִתְּמַר בָּרַכוּ יהו"ה. אֲנָן דְּיַתְבֵי לְתַתָּא, אֲמַאי בָּרַכוּ אֶת יהו"ה. בְּגִין דַּאֲנָן צְרִיכִין לְאַמְשָׁכָא עֲלָן, לְהַאי אֶת, וּבָה נֵיעוּל לְגַבֵּי מַלְכָּא, לְאַחֲזָאָה אַנְפּוֹי. וְעַל דָּא אָמַר דָּוִד, ׳אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָּנֶיךָ׳ (תהילים יז, טו) - ׳אֲנִי בְּצֶדֶק׳ וַדַּאי. וּבְגִין כָּךְ, שֵׁירוּתָא דִּצְלוֹתָא, בָּרַכוּ אֶת יהו"ה, לְאַמְשָׁכָא עַל רֵישָׁן הַאי אֶת. וְכֵיוָן דַּאֲנָן מַשְׁכָן לְהַאי אֶת עֲלָנָא, אִית לָן לְמֵימַר צְלוֹתָא, וּלְשַׁבְּחָא. וּבְגִין כָּךְ אָסוּר לְבָרְכָא לְבַּר נָשׁ, עַד לָא יִצְלֵי בַּר נָשׁ צְלוֹתֵיהּ, וְיַמְשִׁיךְ עַל רֵישֵׁיהּ לְהַאי אֶת. וְאִי יַקְדִּים וִיבָרֵךְ לְבַּר נָשׁ בְּקַדְמִיתָא, הָא אַמְשִׁיךְ לְהַהוּא בַּר נָשׁ בָּמָה עַל רֵישֵׁיהּ, בַּאֲתָר דְּהַאי אֶת.
תרגום
זֶה לְמַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם בְּבֵית מָרוֹם שֶׁל הַגֹּרֶן הָעֶלְיוֹן, נֶאֱמַר בָּרְכוּ ה'. אָנוּ שֶׁיּוֹשְׁבִים לְמַטָּה, מַדּוּעַ בָּרְכוּ אֶת ה'? מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לִמְשֹׁךְ עָלֵינוּ אֶת הָאֶת הַזֹּאת, וּבָהּ נִכָּנֵס לַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת פָּנָיו. וְלָכֵן אָמַר דָּוִד, ׳אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךְ׳ (תהלים יז, טו) - ׳אֲנִי בְּצֶדֶק׳ בְּוַדַּאי. וְלָכֵן רֵאשִׁית הַתְּפִלָּה - בָּרְכוּ אֶת ה', לִמְשֹׁךְ עַל רָאשֵׁינוּ הָאֶת הַזֹּאת. וְכֵיוָן שֶׁאָנוּ מוֹשְׁכִים עָלֵינוּ אֶת הָ"אֶת" הַזֹּאת, יֵשׁ לָנוּ לוֹמַר תְּפִלָּה וּלְשַׁבֵּחַ. וְלָכֵן אָסוּר לְבָרֵךְ אָדָם עַד שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל הָאָדָם תְּפִלָּתוֹ וְיִמְשֹׁךְ אֶת הָ"אֶת" הַזֹּאת עַל רֹאשׁוֹ. וְאִם יַקְדִּים וִיבָרֵךְ לְאָדָם בַּתְּחִלָּה, הֲרֵי הִמְשִׁיךְ לְאוֹתוֹ אָדָם בָּמָה עַל רֹאשׁוֹ בִּמְקוֹם הָ"אֶת" הַזֹּאת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: האי למלאכי עלאי, דאינון בבי מרומא דאדרא עלאה, אתמר ברכו יהו"ה. אנן דיתבי לתתא, אמאי ברכו את יהו"ה. בגין דאנן צריכין לאמשכא עלן, להאי את, ובה ניעול לגבי מלכא, לאחזאה אנפוי. ועל דא אמר דוד, ׳אני בצדק אחזה פניך׳ (תהילים יז, טו) - ׳אני בצדק׳ ודאי. ובגין כך, שירותא דצלותא, ברכו את יהו"ה, לאמשכא על רישן האי את. וכיון דאנן משכן להאי את עלנא, אית לן למימר צלותא, ולשבחא. ובגין כך אסור לברכא לבר נש, עד לא יצלי בר נש צלותיה, וימשיך על רישיה להאי את. ואי יקדים ויברך לבר נש בקדמיתא, הא אמשיך לההוא בר נש במה על רישיה, באתר דהאי את.
התרגום: זה למלאכים עליונים, שהם בבית מרום של הגרן העליון, נאמר ברכו ה'. אנו שיושבים למטה, מדוע ברכו את ה'? משום שאנו צריכים למשך עלינו את האת הזאת, ובה נכנס למלך לראות פניו. ולכן אמר דוד, ׳אני בצדק אחזה פניך׳ (תהלים יז, טו) - ׳אני בצדק׳ בודאי. ולכן ראשית התפלה - ברכו את ה', למשך על ראשינו האת הזאת. וכיון שאנו מושכים עלינו את ה"את" הזאת, יש לנו לומר תפלה ולשבח. ולכן אסור לברך אדם עד שלא יתפלל האדם תפלתו וימשך את ה"את" הזאת על ראשו. ואם יקדים ויברך לאדם בתחלה, הרי המשיך לאותו אדם במה על ראשו במקום ה"את" הזאת.
מן המפרשים
קרני אור: האי למלאכי האי למלאכי כו'. ר"ל הם לא אומרים אלא ברכו ה', ולא את ה':
הסולם: האי למלאכי עלאי וכו': זה הוא למלאכים העליונים, שהם במרום החדר העליון, להם נאמר ברכו ה'. אנו היושבים למטה, למה אנו אומרים ברכו את ה', הוא משום שאנו צריכים להמשיך עלינו אותו את, שהיא המלכות, ובה נבא לפני המלך, ז"א, לראות פניו,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: