׳נעשה ונשמע׳ - שנטלו ישראל עשיה ממלאכי השרת
בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 77 · דף קצ ע"ב
לשון הזוהר
זַמִּין לְמַלְאֲכֵי מְרוֹמָא לְבָרְכָא לֵיהּ, דִּכְתִיב ׳בָּרַכוּ יהו"ה מַלְאָכָיו וְגוֹ'׳ - וְעַד לָא אָתוּ יִשְׂרָאֵל, מַלְאֲכֵי מְרוֹמָא הֲווֹ עַבְדֵּי וְשַׁלְּמֵי עֲשִׂיָּה. כֵּיוָן דְּאָתוּ יִשְׂרָאֵל, וְקַיְימוּ עַל טוּרָא דְּסִינַי, וְאָמְרוּ ׳נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע׳ (שמות כד, ז), נַטְלֵי עֲשִׂיָּיה מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אִתְכְּלִילוּ בִּדְבָרוֹ. וּמִכְּדֵּין, עֲשִׂיָּה הֲוַת בְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ, וּמַלְאָכִין קַדִישִׁין בִּלְחוֹדַיְיהוּ. יִשְׂרָאֵל גַּמְרִין וּשְׁלֵמִין עֲשִׂיָּיה. וְעַל דָּא ׳גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ׳ - בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר לִשְׁמוֹעַ. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּנָטְלוּ עֲשִׂיָּיה מִנַּיְיהוּ, וְאִתְקָיָּים בְּהוּ.
תרגום
הִזְמִין מַלְאֲכֵי מָרוֹם לְבָרְכוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו וְגוֹ'׳ (תהלים קג, כ) - וְעַד שֶׁלֹּא בָאוּ יִשְׂרָאֵל מַלְאֲכֵי מָרוֹם הָיוּ עוֹשִׂים וּמְשַׁלְּמִים עֲשִׂיָּה. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל וְעָמְדוּ עַל הַר סִינַי וְאָמְרוּ ׳נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע׳, לָקְחוּ עֲשִׂיָּה מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, נִכְלְלוּ בִדְבָרוֹ. וּמֵאָז עֲשִׂיָּה הָיְתָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבַדָּם, וּמַלְאָכִים קְדוֹשִׁים לְבַדָּם. יִשְׂרָאֵל גּוֹמְרִים וּמַשְׁלִימִים עֲשִׂיָּה, וְלָכֵן ׳גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ׳ - בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ לִשְׁמֹעַ - אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּקְחוּ מֵהֶם עֲשִׂיָּה וְהִתְקַיְּמָה בָהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: זמין למלאכי מרומא לברכא ליה, דכתיב ׳ברכו יהו"ה מלאכיו וגו'׳ - ועד לא אתו ישראל, מלאכי מרומא הוו עבדי ושלמי עשיה. כיון דאתו ישראל, וקיימו על טורא דסיני, ואמרו ׳נעשה ונשמע׳ (שמות כד, ז), נטלי עשייה ממלאכי השרת, אתכלילו בדברו. ומכדין, עשיה הות בארעא דישראל בלחודייהו, ומלאכין קדישין בלחודייהו. ישראל גמרין ושלמין עשייה. ועל דא ׳גבורי כח עושי דברו׳ - בקדמיתא, ולבתר לשמוע. זכאין אינון ישראל, דנטלו עשייה מנייהו, ואתקיים בהו.
התרגום: הזמין מלאכי מרום לברכו, שכתוב ׳ברכו ה' מלאכיו וגו'׳ (תהלים קג, כ) - ועד שלא באו ישראל מלאכי מרום היו עושים ומשלמים עשיה. כיון שבאו ישראל ועמדו על הר סיני ואמרו ׳נעשה ונשמע׳, לקחו עשיה ממלאכי השרת, נכללו בדברו. ומאז עשיה היתה בארץ ישראל לבדם, ומלאכים קדושים לבדם. ישראל גומרים ומשלימים עשיה, ולכן ׳גברי כח עשי דברו׳ - בתחלה, ואחר כך לשמע - אשריהם ישראל שלקחו מהם עשיה והתקימה בהם.
מן המפרשים
קרני אור: הוו עבדי ושלמי עשייה הוו עבדי ושלמי עשייה. ר"ל הם היו עושים ומשלימין העשייה דקב"ה, ר"ל כל שליחותיו של קב"ה היו עושים המלאכים:
הסולם: זמין למלאכי מרומא וכו': הזמין את מלאכי מרום, לברך לו, שכתוב, ברכו ה' מלאכיו וגו'. ומטרם שבאו ישראל, מלאכי מרום היו עושים ומשלימים את העשיה. כיון שבאו ישראל ועמדו על הר סיני, ואמרו נעשה ונשמע , לקחו העשיה ממלאכי השרת. נכללו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: