אסורו של מואב אף לזקני משה - עד שיצאה רות
בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 71 · דף קצ ע"א
לשון הזוהר
׳וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה׳, כָּל דָּא אִתְפְּקַד לְמֹשֶׁה, הָא לְאַחֲרָא שָׁרֵי. וְאִי תֵּימָא, לִיְהוֹשֻׁעַ וּלְאִינּוּן זְקֵנִים דַּהֲווֹ דְּאָרִיכוּ יוֹמִין בַּתְרֵיהּ שָׁרֵי. לָאו הָכִי. בְּגִין דְּכֻלְּהוּ מִבֵּי דִּינָא דְּמֹשֶׁה הֲווֹ, וּמַה דְּאִתְסָר לְמֹשֶׁה, אִתְסָר לְהוּ וְעוֹד דְּלָא נַפְקוּ עֲדַיִין אִינּוּן מַרְגְלָאן טָבָאן, דְּהָא בְּיוֹמֵיהוֹן דְּשׁוֹפְטִים נָפְקָא רוּת. וּבְרָתֵיהּ דְּעֶגְלוֹן מַלְכָּא דְּמוֹאָב הֲוַת. מִית עֶגְלוֹן, דְּקָטִיל לֵיהּ אֵהוּד. וּמָנוּ מֶלֶךְ אַחֲרָא, וְדָא בְּרָתֵיהּ אִשְׁתְּאָרַת, וַהֲוַת בְּבֵי אוּמָנָא, וּבִשְׂדֵי מוֹאָב. כֵּיוָן דְּאָתָא תַּמָּן אֱלִימֶלֶךְ, נַסְבָּהּ לִבְרֵיהּ.
תרגום
׳וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה׳ (דברים ב, ט). כָּל זֶה צִוָּה אֶת מֹשֶׁה, אֲבָל לְאַחֵר מֻתָּר. וְאִם תֹּאמַר לִיהוֹשֻׁעַ וְלַזְּקֵנִים שֶׁהָיוּ שֶׁהֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרָיו מֻתָּר - לֹא כָּךְ, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם מִבֵּית דִּין שֶׁל מֹשֶׁה הָיוּ, וּמַה שֶּׁנֶּאֱסַר לְמֹשֶׁה נֶאֱסַר לָהֶם. וְעוֹד, שֶׁלֹּא יָצְאוּ עֲדַיִן אוֹתָן מַרְגָּלִיּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהֲרֵי בִּימֵי הַשּׁוֹפְטִים יָצְאָה רוּת, וּבַת עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב הָיְתָה. מֵת עֶגְלוֹן, שֶׁהָרַג אוֹתוֹ אֵהוּד, וּמִנּוּ מֶלֶךְ אַחֵר, וְזוֹ בִּתּוֹ שֶׁנִּשְׁאֲרָה, וְהָיְתָה בְּבֵית אוֹמֵן, וּבִשְׂדֵי מוֹאָב. כֵּיוָן שֶׁבָּא שָׁם אֱלִימֶלֶךְ, לְקָחָהּ לִבְנוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ואל תתגר בם מלחמה׳, כל דא אתפקד למשה, הא לאחרא שרי. ואי תימא, ליהושע ולאינון זקנים דהוו דאריכו יומין בתריה שרי. לאו הכי. בגין דכלהו מבי דינא דמשה הוו, ומה דאתסר למשה, אתסר להו ועוד דלא נפקו עדיין אינון מרגלאן טבאן, דהא ביומיהון דשופטים נפקא רות. וברתיה דעגלון מלכא דמואב הות. מית עגלון, דקטיל ליה אהוד. ומנו מלך אחרא, ודא ברתיה אשתארת, והות בבי אומנא, ובשדי מואב. כיון דאתא תמן אלימלך, נסבה לבריה.
התרגום: ׳ואל תתגר בם מלחמה׳ (דברים ב, ט). כל זה צוה את משה, אבל לאחר מתר. ואם תאמר ליהושע ולזקנים שהיו שהאריכו ימים אחריו מתר - לא כך, משום שכלם מבית דין של משה היו, ומה שנאסר למשה נאסר להם. ועוד, שלא יצאו עדין אותן מרגליות טובות, שהרי בימי השופטים יצאה רות, ובת עגלון מלך מואב היתה. מת עגלון, שהרג אותו אהוד, ומנו מלך אחר, וזו בתו שנשארה, והיתה בבית אומן, ובשדי מואב. כיון שבא שם אלימלך, לקחה לבנו.
מן המפרשים
קרני אור: בבי אומנא בבי אומנא. ר"ל בבית אומנות, לשון 'ויהי אומן את הדסה' ( אסתר ב ז ) :
הסולם: ואל תתגר בם מלחמה: כל זה נצטוה למשה, אבל לאחר מותר. ואם תאמר ליהושע, ולאלו הזקנים שהאריכו ימים אחריו, ג"כ מותר. אינו כן, משום שכולם מבית דינו של משה היו, ומה שנאסר למשה נאסר להם. ועוד שלא יצאו עדיין אלו מרגליות הטובות, כי בימי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: