ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 6: הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו › פיסקה 57 (קפט ע"א)

יין עתיק שמשך יעקב מרחוק - ׳לו׳ למעלה ו ׳לו׳ למטה

בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 57 · דף קפט ע"א

לשון הזוהר

תָּנֵינָן, שִׁבְעָה רְקִיעִין אִינּוּן, וְאִינּוּן (שבעה) הֵיכָלִין. וְשִׁית אִינּוּן, וַחֲמֵשׁ אִינּוּן, וְכֻלְּהוּ נַפְקֵי מִגּוֹ יַיִן עַתִּיקָא עִלָּאָה. הַהוּא יַיִן מָשִׁיךְ לֵיהּ יַעֲקֹב מֵרָחִיק, וְסָחִיט לֵיהּ מֵעֲנָבִים דְּהַהוּא גֶּפֶן. כְּדֵין, יַעֲקֹב אַמְשִׁיךְ לֵיהּ הַהוּא יַיִן דְּקָא אִתְחֲזֵי לֵיהּ, וְחַדִּי וְשָׁתָה. (בראשית קמ"ב ע"ב) ׳הֲדָא הוּא׳ דִכְתִיב, ׳וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ׳ (בראשית כז, כה). הָכָא אִתְכְּלִיל עֵילָּא וְתַתָּא. וְעַל דָּא אַרְחִיק מִלָּה, וּמָשִׁיךְ לָהּ בִּמְשִׁיכוּ דִּתְרֵי תְּנוּעֵי, וְהַיְינוּ לוֹ. לֵיהּ לְתַתָּא, לֵיהּ לְעֵילָּא. (בתרין סטרין אחיד)

תרגום

שָׁנִינוּ, שִׁבְעָה רְקִיעִים הֵם, וְהֵם (שִׁבְעָה) הֵיכָלוֹת. וְשִׁשָּׁה הֵם, וַחֲמִשָּׁה הֵם, וְכֻלָּם יוֹצְאִים מִתּוֹךְ יַיִן עַתִּיק עֶלְיוֹן. אוֹתוֹ יַיִן מְשָׁכוֹ יַעֲקֹב מֵרָחוֹק, וּסְחָטוֹ מֵעִנְבֵי אוֹתָהּ הַגֶּפֶן. אָז יַעֲקֹב הִמְשִׁיךְ אוֹתוֹ יַיִן שֶׁנִּרְאָה לוֹ, וְשָׂמַח וְשָׁתָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ׳ (שם כז, כה) - כָּאן נִכְלָל לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. וְלָכֵן הִרְחִיק הַדָּבָר וּמְשָׁכוֹ בִמְשִׁיכוּת שְׁתֵּי תְנוּעוֹת, וְהַיְנוּ לוֹ. לוֹ לְמַטָּה, לוֹ לְמַעְלָה. (בִּשְׁנֵי צְדָדִים אָחַז).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תנינן, שבעה רקיעין אינון, ואינון (שבעה) היכלין. ושית אינון, וחמש אינון, וכלהו נפקי מגו יין עתיקא עלאה. ההוא יין משיך ליה יעקב מרחיק, וסחיט ליה מענבים דההוא גפן. כדין, יעקב אמשיך ליה ההוא יין דקא אתחזי ליה, וחדי ושתה. (בראשית קמ"ב ע"ב) ׳הדא הוא׳ דכתיב, ׳ויבא לו יין וישת׳ (בראשית כז, כה). הכא אתכליל עילא ותתא. ועל דא ארחיק מלה, ומשיך לה במשיכו דתרי תנועי, והיינו לו. ליה לתתא, ליה לעילא. (בתרין סטרין אחיד)

התרגום: שנינו, שבעה רקיעים הם, והם (שבעה) היכלות. וששה הם, וחמשה הם, וכלם יוצאים מתוך יין עתיק עליון. אותו יין משכו יעקב מרחוק, וסחטו מענבי אותה הגפן. אז יעקב המשיך אותו יין שנראה לו, ושמח ושתה. זהו שכתוב ׳ויבא לו יין וישת׳ (שם כז, כה) - כאן נכלל למעלה ולמטה. ולכן הרחיק הדבר ומשכו במשיכות שתי תנועות, והינו לו. לו למטה, לו למעלה. (בשני צדדים אחז).

מן המפרשים

אור יקר: כדין יעקב אמשיך ליה׳ ההוא יין דאתחזי ליה לא יין המשכר שאם כן יעורר הדין אלא כפי הראוי לשעה דהיינו היין המשמח לרצות לברכת ומטעם זת חדי.

קרני אור: ההוא יין ההוא יין כו'. אינו מובן ההמשך, אך נראה לרבי בדוחק דר"ל ' ההוא יין ' ר"ל נמי אתי מעתיקא קדישא:

הסולם: תנינן שבעה רקיעין וכו': למדנו, ז' רקיעים הם, והם ז' היכלות, וששה הם וחמשה הם, וכולם יוצאים מתוך עתיקא העליון, יין ההוא מושך אותו יעקב מרחוק, וסוחט אותם מן הענבים של גפן ההוא, אז ממשיך יעקב יין ההוא הראוי לו, ליצחק, ושמח ושותה.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: